משלחת ישראלית, בהובלת חוקרת מאוניברסיטת תל אביב, יצאה לאחרונה לאתיופיה למטרת הערכת מצב הומניטרית של התושבים באזור. במסגרת הביקור, חברי המשלחת חברו אל הצוותים הרפואיים המקומיים וביצעו טיפולים רפואיים דחופים, בין היתר ניתוחים וכן השתלמויות רפואיות ומיפוי צרכים רפואיים לטווח הקצר והארוך. כמו כן, הם בחנו את הקשיים היומיים עימם מתמודדים התושבים והציעו דרכים לסיוע וטיפול במגוון היבטים שונים, בהם ישוב סכסוכים פנימיים, וכן נושאים של רווחה, כלכלה, בריאות, סביבה ועוד.
מזה מספר שנים שבאתיופיה משתוללת מלחמת אזרחים עקובה מדם, שהובילה לאסון הומניטרי מתמשך. במסגרת הביקור, המשלחת הישראלית, שכללה גם חברי כנסת ובכירי מערכת הבריאות בישראל, מיפתה את הצרכים הרפואיים המיידים וכן פעלה ליצירת שיתופי פעולה בין מערכת הבריאות הישראלית לבתי חולים שנפגעו באזורי המלחמה וכן בין אנשי אקדמיה, פוליטיקאים וקובעי מדיניות שישראל ומאתיופיה.
כמו כן, חברי המשלחת ערכו סדרת פגישות עם נשיאת אתיופיה סאהלה–וורק זוודה, שר החוץ האתיופי תאוודרוס גברה-יסוס וכן עם נשיאי אוניברסיטאות ומנהלי בתי החולים מקומיים, וזאת במטרה לבחון את הקשיים היומיים ולהציע דרכים לסיוע וטיפול במגוון היבטים שונים, בהם ישוב סכסוכים פנימיים, וכן נושאים של רווחה, כלכלה, בריאות, סביבה ועוד.
המשלחת הישראלית לאתיופיה יצאה ביוזמתו של ח"כ גדי יברקן, ראש קבוצת הידידות ישראל-אתיופיה, ובהשתתפותה של של ד"ר אירית בק, ראשת התוכנית ללימודי אפריקה באוניברסיטת תל אביב וחברה בארגון "סיד ישראל", האחראי לסיוע והפיתוח הבינלאומי, אשר השתתף בארגון המשלחת. במשלחת השתתפו גם ח"כ ולדימיר בליאק, ח"כ אמילי מואטי, ובכירים במערכת הרפואה בארץ.
ד"ר בק אמרה: "מדובר על משבר הומניטרי חריף ביותר. מנהלי בתי חולים מאזורי הקרבות דיווחו על מחסור חמור בציוד, מזון ותרופות, כח אדם, על תשתיות שנהרסו ועל קשיים גוברים במתן מענה לאוכלוסיות נזקקות".
2 צפייה בגלריה
ד"ר אירית בק, החוג להיסטוריה של המזה"ת ואפריקה באוניברסיטת ת"א
(צילום: אוניברסיטת תל אביב)
בנוסף אמרה ד"ר בק כי "המשבר החריף בחבל תיגראי נוצר בעיקר בשל מלחמת האזרחים שפרצה באזור בשנת 2018, בין החזית העממית לשחרור תיגראי (TPLF) לבין צבא אתיופיה. הסיבה למלחמה היא בעיקר איבוד הדומיננטיות של ה-TPLF לאחר מותו של ראש הממשלה הכריזמטי (והתיגריני) מלס זינאויי ב-2012. לאחר עלייתו לשלטון של ראש הממשלה הנוכחי אביי אחמד ב-2018, מתחים שונים צצו ועלו. אביי אחמד אמנם קיבל פרס נובל לשלום על הצלחתו להביא לחתימת הסכם שלום ולסיום הסכסוך ארוך השנים שבין אריתריאה לאתיופיה, אך במישור הפנים מדיניותו הובילה להקצנת אופייה הפדרטיבי של המדינה עד לפרוץ הקונפליקט האלים. הסכסוך הביא למשבר הומניטרי חמור בעיקר בחבל תיגראי אשר עליו הוטל מצור, אך גם באזורים סמוכים. בעקבות במשבר, דווח על מליוני פליטים ועקורים, עינויים בניגוד לחוק הבינלאומי, אלימות מינית, חטיפות, רעב המוני, רציחות וכדומה.
בדו"ח משותף של האו"ם והסוכנות האתיופית לזכויות אדם שפורסם לאחרונה, צוין כי במקרים רבים העקורים והפליטים נחשפו לתנאים קשים ושהמדינה כשלה בהספקת תנאים בסיסיים, כגון מקלט, היגיינה, שירותי בריאות, תזונה וביטחון לעקורים. ד"ר בק סיכמה: "אני מקווה שבזכות הסיוע ההומניטרי החיצוני, המשבר החריף יטופל הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. גם הפעם מדינת ישראל לא תעמוד מנגד באזורי האסון ההומניטרי בעולם".
