כולנו יודעים שעכבישים סובלים מדעות קדומות. מה לא אמרו עליהם? שהם מגעילים, רעים, אוכלי בני אדם - ואפילו שהם ניזונים ממשפחות אנושיות שלמות (בהתאם למסורת של כותרות מטעות ומנופחות לכתבות בנושא עכבישים). אבל מחקר חדש עשוי לשפר את יחסי הציבור של היצורים הקטנים הללו - וללמד אותנו על יכולותיהם המיוחדות.
במחקר אנגלי, שנערך בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת בן-גוריון שבנגב, נמצא שמין של עכביש נפוץ יכול לשמש כאמצעי הדברה טבעי לגידולי עגבניות: העכבישים הללו חיים ב"קומונות" שבעזרתן הם מייצרים רשתות קורים גדולות - שלוכדות את המזיקים השונים.
אני והחבר'ה - גרסת העכבישים
צמחים, ובפרט גידולי שדה למאכל - חשופים לסוגים שונים של מזיקים, כמו עשים, כנימות, זבובים לבנים ואפילו שבלולים. גידולי העגבניות, שבהם התמקד המחקר - סובלים במיוחד ממין עש בשם טוטה אבסולוטה (Tuta absoluta), שנוכח בכ-60 אחוז מחלקות העגבניות בעולם ושעלול לגרום להפחתת יבול של 100-80 אחוז בשטחים פתוחים ובחממות. זאת ועוד, העש הזה פיתח עמידות בפני קוטלי חרקים כימיים.
עמידותם של החרקים הללו לחומרי ההדברה הכימיים היא מפתיעה למדי - שכן מדובר בחומרים חזקים מאוד. בנוסף, בשנים האחרונות מתברר עד כמה הם מזיקים לסביבה ולאדם: הם גורמים לזיהום קרקעות ומים, וחשיפה ממושכת אליהם עלולה לגרום, בין השאר, לבעיות פוריות, לבעיות במערכת ההורמונלית ולסרטן. לעומת זאת, הדברה טבעית - תהליכי חיסול מזיקים בעזרת שימוש בחרקים ובחיידקים - מאפשרת לטבע "לעשות את שלו", באופן שלא מסכן את בריאותנו או את הסביבה.
וכאן העכביש נכנס לתמונה. "בר-הדר מתגודד (Cyrtophora citricola), אוהב לטוות רשתות קורים על עצי פרי הדר, ומכאן בא שמו; אפילו דרוווין מצא עכבישים כאלה באחד ממסעותיו ותיאר אותם כך באחד מספריו", מספרת פרופ' (אמריטה) יעל לובין מהמחלקה לאקולוגיה מדברית שבמכונים לחקר המדבר בקמפוס שדה בוקר של אוניברסיטת בן גוריון.
רשת הקורים של העכביש הזה היא ייחודית. "היא לא דביקה כמו רוב רשתות הגלגל של מיני הגלגלניים (משפחה בסדרת העכבישאים – נ"נ), אלא בנויה מקורים צפופים מאוד, שמייצרים מעין משטח רחב שבמרכזו העכביש יושב ומחכה לטרף", מספרת לובין. "כשחרקים מעופפים נתקלים בסבך הקורים – הם נופלים על הרשת והעכביש מושך אותם אליו".
בנוסף, מין זה הוא חברתי במיוחד. "המושבות של העכביש הזה מנוהלות כמעין בית משותף, קומונה", מתארת לובין. "לכל פרט יש את ה'דירה' שלו - רשת הקורים הפרטית שלו – והרשתות של חברי המושבה מחוברות ביניהן בקורים". לדברי לובין, העכבישים אומנם לא משתפים פעולה באופן פעיל בלכידת הטרף - אבל סבך הקורים הנרחב מגדיל את הסיכוי לתפוס חרקים מעופפים רבים יותר. החברותיות של מין זה מתבטאת בהיבט נוסף: בעוד שרוב העכבישים הם קניבלים, בר-ההדר המתגודד מעדיף לשתף פעולה עם חבריו – ולאכול אותם רק לעיתים רחוקות.
במחקר החדש, החוקרים גידלו ביצי בר-הדר מתגודד בתנאי מעבדה במשך כ-4 חודשים. לאחר מכן הם העבירו 100 עכבישים – יחד עם רשתות הקורים שיצרו – לשתילי העגבניות, שם יצרו החוקרים 20 מושבות עכבישיות, שאליהן הוכנסו 3 סוגים שונים של טרף: העש המזיק, זבוב פירות מהמין Drosophila hydei וזבוב חייל שחור (Hermetia illucens). נתוני לכידת הטרף נבחנו במשך כחודשיים ובסופם נמדדו מסת גוף העכבישים, אורך גופם וקוטר רשתות הלכידה שלהם.
הגודל כן קובע
במחקר נמצא שעכביש בר-ההדר המתגודד הוא טורף חרקים יעיל, במיוחד כשמדובר בטוטה אבסולוטה (ובמין של זבוב הפירות שנבדק) - כשהוא בגודלו הבינוני וגדול מזה; במצב זה העכבישים הללו הגיעו ל-100 אחוז הצלחה ביכולות ההדברה שלהם.
לדברי החוקרים, העכבישים הללו מסוגלים ליצור קבוצות של מאות ואפילו אלפי קורים שמחוברים זה לזה, ובכך למנוע ממזיקים מעופפים מסוגים שונים להתקרב לגידולים (ובלי לפגוע בעגבניות, כמובן). זאת אומרת, מין זה טורף מגוון רחב של מזיקים ולא מקובע על ארוחה אחת ויחידה בתפריט שלו - ועל כן הוא יעיל במיוחד בתפקיד המדביר.
זאת ועוד, מושבות העכבישים הללו מספקות מצע למחיה וגם גישה לטרף עבור מינים אחרים של עכבישים – מצב שמגדיל אפילו עוד יותר את כמות הטורפים בשטח הגידול שלהן. במקרה של העש מדובר בנתון משמעותי במיוחד – מכיוון שמין מזיק זה מרחיב את תפוצתו בעולם – בין היתר, מכיוון שהוא לא נרתע מתנאי אקלים קיצוניים, שהולכים ונעשים תכופים יותר ויותר בשל משבר האקלים.
הזמנתם (עכביש) מדביר?
בר-ההדר המתגודד נמצא יעיל כמדביר ביולוגי גם בסקר שערכה לובין במטע אורגני של עצי קלמנטינות. "מצאנו מושבות עכבישים גדולות וניטרנו אותן לאורך תקופה של כשנתיים באתרים שונים בארץ", היא מספרת. "חלק מהמושבות שעקבנו אחריהן הצליחו להתקיים במשך כ-5 שנים, ואלו שלא שרדו – נכחדו רק לאחר שהמגדל ריסס את העצים". לדבריה, תוצאות המחקר שערכה מראות שמושבות העכביש המדובר יכולות להיות יעילות כמדבירות בגידולים שלא עוברים ריסוס.
עם זאת, ועל אף המסקנות האופטימיות - חשוב לציין ששימוש בלתי אחראי בהדברה ביולוגית עלול להפוך את המדביר למין פולש שגורם נזק רב, כמו במקרה של קרפדת הקנים באוסטרליה. בנוסף, לובין מסבירה שבקורי המושבות עלולים להיתפס גם חרקים מאביקים שדווקא מועילים לגידול – ויש לשים לב גם לכך. "לפיכך, נראה שלמושבות בר-ההדר המתגודד יש פוטנציאל להפוך למדבירות חיוניות, אך עבור זאת נדרשים מחקרים נוספים בתחום, גם בשטח הפתוח – ולא רק בתנאי מעבדה", היא מסבירה. "במצב שבו גם עכבישים אלה ישמשו כמדבירים טבעיים, נוכל להסתמך פחות על חומרים כימיים – ולהפחית את זיהום הקרקעות והמים שלהם הם גורמים".
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
