בו, דובה חומה סורית בת 26 שנולדה בספארי, עברה לפני כמה ימים בהצלחה ניתוח להוצאת גידול מהחזה.
לפני כארבעה חודשים כאשר המטפלים שמו לב שבו סובלת מגוש בולט באזור החזה. הם הזעיקו למקום את ד"ר יגאל הורוביץ וטרינר הספארי ומנהל בית החולים ואת צוות המרפאה. ד"ר הורוביץ לקח דגימה מהגידול ובבדיקת מעבדה, התברר כי מדובר בגידול שפיר. השבועות חלפו ובו נראתה הדובה מצוין.
בחודש האחרון, שלי אלדד, מנהלת מחלקת הטורפים של הספארי, הבחינה כי הגידול שוב גדל. הפעם, ד"ר הורוביץ הגיע למקום והבחין כי הגידול גדול וקשה יותר, ויש צורך בהתערבות כירורגית מעמיקה.
הדובה הובהלה לחדר הניתוחים שבספארי, חוברה למכונת הרדמה, והגידול הוסר, נוקז ולאחריו האזור נתפר, כוסה במשחות טבעיות וגם בספריי כסף כדי לשמור על הסטריליות של האזור. כעת בו הדובה מתאוששת בבית הלילה שלה. היא מקבלת משככי כאבים ואנטיביוטיקה ודגימה מהגידול נשלחה שוב לביופסיה.
בקרוב בו תצא לחצר ותחבור לאחותה בבט ולדובה מנטה שנמצאת גם היא בחצר. בימים אלו נבנית עבור הדובות חצר חדשה. לאחר שבניית החצר תושלם, יצטרפו לספארי דובים שעתידים להגיע ממקלט דובים באירופה.
טורף שנכחד מהטבע הישראלי
הדוב החום הסורי נחשב לטורף גדול ומרשים. הוא מגיע למשקל של עד כ-250 קילוגרם לפרטים בוגרים. למרות משקלו הרב, הוא בעל יכולת תנועה זריזה ונעזר בטופריו החדים כדי לצוד ולחפש מזון, ולחפור באדמה.
הטרף של הדוב הוא מגוון והוא נחשב לאוכל-כל, החל ממזון צמחי, כדוגמת פירות, זרעים, עלים, פקעות ובצלים, אך גם בעלי חיים, בעיקר פגרים (עופות וחיות קטנות), אך לעיתים גם חיות בית ומשק מזדמנות.
הדוב החום הסורי מוגדר כתת-מין של הדוב החום, שנפוץ בעיקר באזור צפון אמריקה, אסיה ואירופה. כיום תפוצת הדוב החום הסורי היא באזור טורקיה, צפון עיראק, אזור הקווקז ובאיראן.
עד תחילת המאה ה-20 היו דובים חומים סוריים גם בישראל, סוריה וירדן, אך נכחדו מהטבע עקב ציד. הדוב האחרון ששרד בישראל, ניצוד בשנת 1917 באזור החרמון.
למרות שהדובים ניצודים במדינות הללו מעת לעת למטרות סחר בפרווה ובאיברים, או כהגנה על עדרי משק וצאן מפני טריפות, הדת המוסלמית אוסרת על אכילת בשרם. בישראל חיים כיום מספר דובים חומים סוריים בגני חיות ברחבי הארץ, ביניהם כאמור בספארי.