התאום הקרוב שלנו?
גליזה 12 (Gliese 12) הוא כוכב מסוג ננס אדום, קטן מהשמש שלנו והרבה פחות לוהט ממנה, המרוחק כ-40 שנות אור מאיתנו. מדידות חדשות של הכוכב הזה גילו סביבו כוכב לכת דומה להפליא לכדור הארץ, רק מעט גדול מאיתנו. כוכב הלכת גליזה 12b הרבה יותר קרוב לשמש שלו, ומשלים הקפה שלה בקצת פחות מ-13 ימי ארץ.
אבל בגלל שזו שמש חלשה מאוד ביחס לשלנו, הוא מקבל רק קצת יותר אנרגיה מאיתנו. עוצמת הקרינה שמגיעה אליו היא פי 1.6 משלנו, ולכן החוקרים מעריכים שהטמפרטורה על פניו היא 42 מעלות צלזיוס. פירושו של דבר הוא שכוכב הלכת נמצא ב"אזור הישיב" - המרחק מהשמש שלו המאפשר הימצאות מים נוזלים על פניו.
כוכב הלכת התגלה תחילה במדידות של טלסקופ החלל האמריקני TESS, שמודד תנודות זעירות בעוצמת האור של כוכבים. ירידה מחזורית קבועה בעוצמת האור מעידה - קרוב לוודאי - על כוכב לכת שחולף באופן קבוע בין הכוכב שלו לבינינו. מדידות המשך בטלסקופ החלל CHEOPS ובטלסקופים קרקעיים אישרו את הממצא הראשוני, אבל לא ענו על השאלה המסקרנת ביותר בנוגע לקיום חיים - האם יש לכוכב הלכת אטמוספרה?
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
מפטריות ועד למידת מכונה: פרסי קריל 2024
לא רק חיסונים: טיפול במחלה תורשתית באמצעות mRNA
מחלות ללא גבולות: קדחת הדנגי מתקרבת לישראל
כדי לבדוק את זה צריכים החוקרים להשוות בין הרכב אורכי הגל של אור הכוכב במצב רגיל ובין האור שעובר סמוך מאוד לכוכב הלכת, וחלף דרך האטמוספרה – אם היא קיימת. לפי ההבדלים יוכלו החוקרים לקבוע אם אכן יש לו אטמוספרה וגם לשער את הרכבה. מדידות כאלה אפשר לעשות בטלסקופ החלל ג'יימס וב, והעובדה שכוכב הלכת הזה גם קרוב מאוד במונחים קוסמיים וגם עובר לפני הכוכב שלו הופכת אותו מועמד אידיאלי לתצפית כזו.
אם יש אטמוספרה, הרכבה יכול לתת לנו רמזים בדבר קיום חיים. אפשר לבדוק למשל אם היא מכילה גזים שנוצרים רק בפעילות ביולוגית, או שהרכב הגזים מעיד על סטייה משיווי המשקל הכימי המתבקש שעשויה לרמוז על פעילות כזו, כמו עודף החמצן באטמוספרה שלנו. גם אם יש לגליזה 12b אטמוספרה נוחה, זה כמובן לא מבטיח שאכן יש שם חיים, או אפילו תנאים לקיום חיים כמו שאנו מכירים אותם. אנו לא יודעים למשל אם יש לכוכב הלכת שדה מגנטי גלובלי שמגן עליו מפני חלקיקים טעונים, כמו שיש לכדור הארץ, וגם לא מה רמת הפעילות של הכוכב. ננסים אדומים עלולים להיות מועדים להתפרצויות של קרינת רנטגן חזקה, ולא בטוח שיצורים חיים על פני כוכב הלכת יהיו מסוגלים לשרוד אותן.
למרבה הצער, למרות שמדובר במערכת קרובה מאוד מבחינה קוסמית, היא עדיין רחוקה להפליא. טיסה לשם בטכנולוגיות הקיימות תיקח מאות אלפי שנים, ואפילו אם יש שם יצורים תבוניים שיכולים לתקשר איתנו, גם אם נשלח להם היום את השאלה "מה נשמע?" והם יענו מיד כשיקבלו אותה, את התשובה יקבלו הנינים שלנו בעוד 80 שנה.
אף על פי כן, החוקרים מצפים מאוד לממצאים הבאים. "אני חושבת שגליזה 12b ילמד אותנו רבות על חיים בחלל, אבל אי אפשר לומר בוודאות", אמרה אחת ממובילות המחקר, לריסה פיילתורפ (Palethorpe) מיוניברסיטי קולג' בלונדון. "זה מרגש מאוד ואנו בהחלט צריכים לצפות לעוד מידע על גליזה 12b. זה לא מקום רע להתחיל בו את החיפוש אחר חיים".
דגימות מהצד הרחוק של הירח
אם לא יהיו שינויים של הרגע האחרון, סין צפויה לנסות להנחית בתחילת השבוע הבא את משימת החלל הראשונה שמיועדת להביא לכדור הארץ דגימות קרקע מהצד הרחוק של הירח. הנחתת של משימת צ'אנג-אה 6 (Chang’e-6), אמורה לנסות לנחות ביום ראשון לפנות בוקר (שעון ישראל) באגן אפולו - מכתש בקוטר של כ-500 קילומטר השוכן באגן אייטקן (Aitken Basin) - מכתש עצום שקוטרו יותר מ-2,000 קילומטר. המכתש נמצא בדרום הצד הרחוק של הירח, שאינו פונה לעולם לכדור הארץ. הנחתת מצוידת בכף איסוף ובמקדח לנטילת דגימות מתוך הקרקע, ובסוכנות החלל הסינית מקווים שהיא תאסוף כשני קילוגרמים של אדמה ואבנים.
לאחר כ-48 שעות על פני הירח אמור מיכל האיסוף של הדגימות להמריא מפני השטח בתוך חלק של הנחתת, ולחבור לחללית לא מאוישת שממתינה לו במסלול סביב הירח. היא אמורה להביא את המיכל לכדור הארץ, ולהצניח אותו לקראת סוף יוני.
משימת צ'אנג-אה 6 שוגרה לפני כחודש, וכעבור ארבעה ימים נכנסה בהצלחה למסלול סביב הירח. מאז היא עשתה כמה תמרונים בשביל להיכנס למסלול קרוב יותר לפני הירח, והנחיתה האוטונומית אמורה להתבצע בבוקר הירחי באגן אפולו, כשתנאי התאורה והראות מיטביים. המשימה הסינית כוללת גם רכב שטח זעיר ושיתופי פעולה עם כמה מדינות: מכשירים מדעיים של צרפת ושל שוודיה לחקר יוני הגז סמוך לפני השטח של הירח, מחזיר לייזר איטלקי למדידת מרחקים, וכן לוויין פקיסטני זעיר שהיא הכניסה למסלול סביב הירח.
סין היא המדינה היחידה שהנחיתה חללית בצד הרחוק של הירח, לפני כחמש שנים. כשנה לאחר מכן הסינים השלימו בהצלחה משימה לא מאוישת לאיסוף דגימות מהצד הקרוב של הירח, ועכשיו הם מתכוונים לשלב את שתי היכולות ולהביא בפעם הראשונה דגימות מהצד הרחוק. החוקרים מקווים כי הדגימות יעזרו להבין טוב יותר את ההבדלים הגיאולוגיים בין שני צדי הירח, ודרך זה ללמוד את ההיסטוריה הגיאולוגית של השכן שלנו ולשפר את ההבנה כיצד הוא נוצר. המשימה גם תהיה עוד צעד בדרך ליישום התוכנית הסינית להנחית בני אדם על הירח, ובהמשך להקים שם בסיס מאויש.
שיגור דולף
חברת בואינג וסוכנות החלל של ארצות הברית, נאס"א, החליטו לשגר בסוף השבוע את החללית המאוישת של בואינג, סטארליינר (Starliner), לטיסת הניסוי המאוישת לתחנת החלל הבינלאומית, למרות שלא הצליחו להתגבר על דליפת הליום מהחללית. מועד השיגור נדחה כבר ארבע פעמים בחודש האחרון, תחילה עקב תקלה בטיל השיגור, אטלס 5 של חברת ULA, ולאחר מכן בגלל הדליפה מהחללית עצמה.
את טיסת המבחן יאיישו שני אסטרונאוטים ותיקים של נאס"א, בארי ווילמור (Wilmore) וסוניטה וויליאמס (Williams). אם היא תעבור בהצלחה, תצטרף בואינג לספייס אקס, שמפעילה טיסות מאוישות לתחנת החלל מאז 2020. זו תהיה הפעם הראשונה ששתי חברות יפעילו טיסות מאוישות למסלול סביב כדור הארץ, וארצות הברית תהיה המדינה היחידה בעולם שיש בה שלושה גופים שמשגרים בני אדם לחלל, לצד שתי חברות שמפעילות טיסות תיירות לגבול החלל.
הדליפה היא מאחד ממיכלי ההליום המשמשים לסיבוב החללית סביב עצמה, ובחברה אומרים כי מדובר בדליפה קטנה, וכי תיקון שלה מחייב להחזיר את החללית למפעל. "אנו יכולים להתמודד עם הדליפה הזו, אפילו אם קצב הדליפה היה גדול פי מאה", אמר ראש תוכנית הטיסות המאוישות המסחריות של סוכנות החלל, סטיב סטיץ' (Stich) במסיבת עיתונאים.
השיגור של בואינג מגיע אחרי תקופה ארוכה מאוד של דחיות ועיכובים. החברה השלימה כבר לפני כשנתיים את טיסת הניסוי הלא-מאוישת לתחנת החלל, אך היו בה תקלות טכניות שחייבו את בואינג בתיקונים, והעיכובים גרמו לה הפסדים כספיים גדולים. השיגור המתוכנן נדחה שוב ושוב, אך נראה שהפעם יש סיכוי של ממש שהוא ייצא אל הפועל.
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע