לא רק ממותות: חוקרים מאוניברסיטת מלבורן באוסטרליה ינסו להחזיר לחיים את הזאב הטסמני, שהפרט האחרון שלו מת בשנת 1936.
הזאבים הטזמנים היו חיות כיס בעלת פרווה מפוספסת, שנשאו דמיון רב לכלבים. גורלם לקח תפנית טרגית כאשר האדם הלבן הגיע לטסמניה, ואיתו אבק השריפה. במשך שנים צדו בני אדם את הזאבים הטסמנים עד שבשנת 1936, הוכרזו כמין בסכנת הכחדה, לאחר שהזאב השבוי האחרון, מת בגן החיות שבו חי.
מאז נשמעו עדויות של מטיילים וציידים, שטענו כי הם ראו זאבים טסמנים, אך זואולוגים מתייחסים לעדויות אלה בפקפוק. ב-1986 הוכרז הזאב הטסמני כמין נכחד.
עתה מקימה אוניברסיטת מלבורן מעבדת מחקר, הודות לתרומה של 5 מיליון דולר המגיעה מקרן משפחת וילסון, במטרה לשמור על חייהן של חיות הכיס באוסטרליה ואף לשחזר את אלו שנכחדו, כמו הזאב הטסמני שהופיע על אדמתה לפני כ-4 מיליון שנים. "נתקלנו בעבודתו המדהימה של פרופ' פאסק, דרך כמה סרטוני יוטיוב, והבחנו בתשוקה שלו בכל הנוגע להחזרתו של הזאב הטסמני וההגנה על שאר חיות הכיס האוסטרליות. אנו מבינים שצוות המחקר נמצא על סף פריצת דרך גדולה במדע באמצעות שיפורים בטכנולוגיה ויישומה על הגנום", אמר ראסל ווילסון מהקרן שסייעה כלכלית להקמת המעבדה.
התרומה תשמש להקמת המעבדה למחקר גנטי משולב, בהובלת פרופ' אנדרו פאסק, שתפתח טכנולוגיות שיוכלו להחזיר לחיים את הזאב הטסמני או בשמו הנוסף טיגריס טסמני (הודות לפסים שעל גבו).
הזאב הטסמני, מין שלו היה כיס באזור הבטן גם לזכרים וגם לנקבות, היה אנדמי לאוסטרליה והיה לטורף הכיס הגדול ביותר בעידן המודרני, כשמידותיו היו אורך גוף של עד 180 ס"מ (מקצה האף ועד לקצה הזנב) וגובה של עד 58 ס"מ.
בנוסף, המעבדה החדשנית באוניברסיטת מלבורן תפעל כדי לספק כלים חיוניים לשימור מינים בסכנת הכחדה. "בזכות המימון הנדיב הזה אנחנו נמצאים בנקודת מפנה שבה נוכל לפתח את הטכנולוגיות שעשויות להחזיר מין מהכחדה ולעזור להגן על חיות כיס אחרות שנמצאות על סף היעלמות", אמר פרופ' פאסק. "המחקר שלנו מציע תשעה שלבים מרכזיים לביטול ההכחדה של הזאב הטסמני, כשאחת מפריצות הדרך הגדולות ביותר שלנו הייתה ריצוף הגנום שלו, עם שרטוט מלא של מבנהו. המימון יאפשר לנו להתקדם במחקר ולהתמקד בשלושה תחומים מרכזיים: שיפור ההבנה שלנו בגנום הזאב הטסמני, פיתוח טכניקות לשימוש בתאי גזע של חיות כיס ליצירת עובר והעברה של העובר בהצלחה לרחם פונדקאי מארח, כמו של דונארט או שד טסמני", הוסיף פרופ' פאסק, שהסביר כי מכל המינים שהוצעו, צוות החוקרים בחר דווקא את הזאב הטסמני משום שהוא עשוי להועיל לכל המערכת האקולוגית באזור.
לפחות 39 מיני יונקים אוסטרליים נכחדו ב-200 השנים האחרונות, ותשעה רשומים כיום בסכנת הכחדה חמורה ובסיכון גבוה להכחדה. על פי צוות המחקר, תשעת השלבים להשבתו של הזאב הטסמני עשויים להימשך עשור או יותר, אך פרופ' פאסק מבהיר כי, "הכלים והשיטות שיפותחו במעבדה, יהיו בעלי יתרונות שימור מיידיים עבור חיות הכיס ויספקו אמצעי הגנה עליהן מפני אובדן של מינים מאוימים או בסכנת הכחדה. בעוד שהמטרה הסופית שלנו היא להחזיר לחיים את הזאב הטסמני, ניישם מיד את ההתקדמות שנשיג במחקר כדי לסייע בתוכניות רבייה, שימנעו מחיות כיס אחרות לסבול מאותו גורל כמו הזאב הטסמני".
