ועידת אקלים מחזירים אנרגיה לכדור יקי נוימן
(צילום: שמוליק דודפור, סיני דוד)
בישראל פחות מ-10% מכוח ייצור החשמל הוא מאנרגיות מתחדשות, למרות שאנחנו מדינה שטופת שמש - שבה לא מנצלים כל כך את האנרגיה הזמינה וגם את הידע הישראלי בתחום. בריאיון בוועידת האקלים של ynet ו"ידיעות אחרונות" סיפר מנכ"ל דוראל אנרגיה, יקי נוימן, על הפתרונות הירוקים ועל המיזמים של החברה ברחבי הארץ.
נוימן סיפר על פרויקט חדש שמקימה החברה: "אנו מקימים ממש בימים אלו, ובמשך כל השנה הזו ובשנה הבאה, פרויקט אגירה עצום בגודלו, 2,000 מגה וואט שעה. אגב, רק כדי להמחיש כמה זה גדול, טסלה פרסמה בדוחות הכספיים ל-2022 שהם ייצרו 6,000 מגה וואט וסיפקו אותם לכל העולם. אז אנחנו לבד, דוראל אנרגיה, מקימים 2,000 מגה וואט פה בארץ, וזה יהיה ממש המפתח".
הוא דיבר על הצורך והיתרונות באגירת אנרגיה: "אגירת אנרגיה לא תלויה כבר בשמש או ברוח, כך שאם הסוללות מלאות ואם אחר הצהריים ובשעת השיא, כשצריך את החשמל, בתוך כל הלחץ אנחנו נוכל לשחרר חשמל לרשת. זה יעשה את ההבדל, וגם זה שונה מדברים במשק האנרגיה, שצריך להוסיף עוד תחנות כוח. כולם יודעים שתחנות כוח מעבר לעובדה שהן מזהמות, זה גם תהליך מאוד ארוך להפעיל אותן, בטח במדינת ישראל עם כל האישורים הסטטוטוריים, זה יכול לקחת 10-5 שנים מהרגע שמחליטים ועד הרגע שמקימים תחנה. והנה אנחנו מקימים עכשיו אגירת אנרגיה, שיש לה את הרישוי, ויש לה את הסטטוטוריקה, ויש כבר מתקנים בשטח וחלק בים והם בדרך אלינו. נקים אותם בשטח וזו בשורה של ממש".
מנכ"ל דוראל המשיך וסיפר היכן החברה תשים את הסוללות. "נשים אותן בסמוך לשדה הסולארי. ואם אנחנו עושים שדה סולארי של 120 דונם, אז חמישה דונם מתוך ה-120 הם סוללות שורה של סוללות שעומדים בשטח, מגודרות, לא מפריעות לאף אחד, לא מסכנות אף אחד, והן בשורה של ממש", הוא אמר. "כשיהיה קשה, ויהיה קשה, כי לפי כל ההערכות השיא בהפסקות החשמל יגיע לקראת 2026, אותן סוללות שיעמדו בשטח - ואנחנו מקימים אותן ואנחנו בראש קבוצת החברות שחוץ מאיתנו יקימו עוד - זה ייתן מענה מסוים לשנים הקרובות".
בנוסף יש כאן כדאיות כלכלית, מפני שבשנים האחרונות ירד מחיר ייצור החשמל הירוק. נוימן: "אני בענף מ-2007, בשנים הראשונות כשייצרנו חשמל אז המחיר של קילוואט שמייצרת מערכת סולארית היה למעלה מ-2 שקלים. ואגב כולנו שילמנו את זה באמצעות חשבונות החשמל שלנו. והיום, המחיר הוא מתחת ל-20 אגורות. כלומר, מבחינה כלכלית, לייצר חשמל, כולל רכיב האגירה, מאנרגיה מתחדשת זה זול יותר מכל חלופה אחרת. כך שזה מוריד לנו את יוקר המחיה, שלא נדבר על כך שזה ייצור חשמל נקי - לא מזהם את האוויר, לא מייצר משקעים, לא מייצר בעיות בריאות, טוב יותר".
נוימן אמר כי האגירה מאזנת בלילה או כשעננים מסתירים את השמש. "בסוף קומבינציה נכונה של בעיקר שמש, קצת רוח במקומות הנכונים, הרבה אגירת אנרגייה, והנה זו הקומבינציה הזולה והנקייה כדי לרוץ קדימה וזה מאוד חשוב".
אבל יש גם חסרון, כיוון שצריך שטח רב לייצור אנרגיה ירוקה. נוימן מפתיע: "כאן נכנס המוטיב של מערכות העתיד, שאצלנו בדוראל עובדות וכבר השנה אנחנו מקימים כאלו מערכות, מערכות אגריוולטריות. מה זה אומר? חקלאות ואנרגיה באותה יחידת שטח. בקומה הראשונה מטעים, מעליהם בקומה השנייה קולטים סולאריים, כאשר אנחנו משתמשים בשמש בניהול נכון לשני היישומים. ואז מאותו תא שטח יהיה ניתן לחזות במחזה של שדה סולארי וגם לצאת עם שקית מלאה באבוקדו".
ישראל די רחוקה מהיעד של ייצור 30% מהחשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות עד 2030. נוימן סבור כי אפשר להגיע ליעד: "בעיני שלושה דברים צריכים שייקרו. אחד כבר קרה, יש רפורמה. המילה 'רפורמה' היא ססגונית היום, אבל בואו נגיד יש רפורמה במשק החשמל שמאפשרת החל מתחילת שנה הבאה שוק חופשי. מכירה של חשמל בין יצרנים כמונו לקהל הרחב, אגב גם לאנשים בבתים, וגם לעסקים, וכשהביקוש לחשמל מגיע מהציבור, מהחברות, זה מאיץ את האירוע. דבר שני שדיברנו עליו דו-שימוש, חסרות קרקעות להתמקד באגרוולטיי, להתמקד במתקנים צפים על מאגרים, להתמקד על גגות, משם אפשר להגיע קדימה והדבר השלישי הוא אגירת אנרגיה. שלושה דברים, שוק חופשי סחר חופשי, אגירת אנרגיה, ודו-שימוש".
