מה עושות התנשמות בלילות? צדות ונודדות: במסגרת העבודה לתואר שלישי של הדוקטורנט שלמה קאין, מושדרו 136 תנשמות, אשר תנועתן נעקבות באמצעות מערכת ה"אטלס" שנפרשה בעמק בית שאן ועמק חרוד, ומאפשרת לקבל את מיקומן של כל תנשמת, בכל 8 שניות.
אחת התנשמות, נקבה שמושדרה על ידי קאין כבוגרת בשנת 2021, קיננה בתיבת קינון בסמוך לקיבוץ תל-יוסף שבעמק חרוד (תיבת אחת מתוך 5,000 תיבות הפרושות בארץ), ובתחילת חודש ספטמבר, לאחר שהסתיים הקינון, עפה התנשמת לירדן ונתיבה מופה כשחצתה את הגבול. בתחילת שנת 2022 חזרה התנשמת לקנן בישראל בדיוק באותה תיבת קינון, וגם השנה, בדיוק כמו אשתקד, בחודש ספטמבר נדדה לירדן.
פרופ' יוסי לשם, איש החברה להגנת הטבע, אורניתולוג ופרופסור בבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, שעומד בראש המיזם מתחילתו, הסביר כי "אנחנו רואים כי התנשמת מחליפה את היונה כמבשרת השלום האזורי ומוכיחה פעם אחר פעם, כי לבעלי הכנף אין גבולות גאוגרפיים. מזונן העיקרי של התנשמות הוא מכרסמים, ומשפחה של תנשמות צדות בכל שנה כ-2,000-6,000 מכרסמים, בהתאם לגודל הטרף ומספר הגוזלים בתיבת הקינון לכן, הן מפחיתות את הצורך לשימוש ברעלים מזיקים ומסוכנים לאדם ולסביבה", הוא אומר.
המיזם הלאומי בישראל לשימוש בתנשמות ובבזים כמדבירים ביולוגיים בחקלאות החל לקרום עור וגידים בשנת 2008, פרי שיתוף פעולה בין החברה להגנת הטבע, אוניברסיטת תל אביב (בראשות פרופ' יוסי לשם), משרד החקלאות ופיתוח הכפר, המשרד לשיתוף פעולה אזורי, המשרד להגנת הסביבה, חקלאים וגורמים נוספים. המיזם מלווה בצוותי ניטור בשמונה אזורים שונים בארץ - רמת הגולן, הגליל המערבי, עמק החולה, עמק יזרעאל, עמק בית שאן, השרון, יהודה והנגב, ועד כה נחשב סיפור הצלחה שהצליח לצמצם את השימוש ברעלים בישראל, ועתיד לצמצמו עוד. עד היום, הוצבו תיבות קינון בקפריסין, ביוון, ירדן, הרשות הפלסטינית ומרוקו, בהצלחה רבה.
"ככל שהשטחים המשותפים בפרויקט גדולים יותר ורצופים, אוכלוסיית התנשמות תהיה גדולה, קבועה ובריאה יותר והצלחת הפרויקט תגדל. בנוסף, שיתוף הפעולה האזורי מהווה פלטפורמה לגישור בין הירדנים, הפלסטינים והישראלים ומטרתו היא לרשת במשותף את השדות החקלאיים בתיבות קינון, תוך מעקב אחר ההצלחות והכישלונות, ובכוחות משותפים ללמוד מהניסיון כדי לשפר את השיטה, ובכך לתרום לקידום חקלאות ידידותית לסביבה", הוסיף פרופ' לשם.
המחקר של קאין נערך בהנחיית ד״ר אור שפיגל מבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב.
