אלפי מינים שונים חיים בנהר המקונג, שזורם לאורך כמעט 5,000 ק"מ ועובר בין מדינות רבות בדרום-מזרח אסיה. כמה מדגי המים המתוקים הגדולים בעולם חיים בנהר זה, כולל שפמנון מקונג ענק, קרפיון סיאמי ענק וטריגון נהרות ענק. יחד עם זאת, ענקים מימיים אלה נמצאים בסכנה לאור דוח מטעם הקרן העולמית לשימור חיות הבר, שחשף כי סכרים, כריית חול וזיהום סביבתי הובילו לכך שיותר מחמישית מדגי המקונג נמצאים בסכנת הכחדה, נתון שאף עלול להיות חמור יותר.
"הפגיעה באוכלוסיית הדגים במקונג היא קריאת השכמה דחופה לפעולה במטרה להציל את המינים יוצאי הדופן הללו, שעליהם מתבססות החברות והכלכלות של האזור, כמו גם בריאות המערכת האקולוגית של המקונג. המינים השונים שוחים במי הנהר במשך אלפי שנים, אבל מקבלי ההחלטות בוחרים להתעלם מהם למרות שהם הולכים ונעלמים", אמרה לאן מרקאדו מהקרן העולמית לשימור חיות הבר. "עלינו לפעול כעת כדי להפוך את המגמה ההרסנית הזו מכיוון שהקהילות והמדינות שעל גדות המקונג לא יכולות להרשות לעצמן לאבד אותם".
המקונג שוכן בלב דרום-מזרח אסיה, ועובר דרך תרבויות ומדינות שונות בדרכו אל הים. בזמן שהוא זורם, הוא נושא חומרים מזינים ומשקעים העומדים בבסיס אחת המערכות האקולוגיות העשירות ביותר על פני כדור הארץ. במי הנהר יש מגוון ביולוגי עשיר עם יותר מ-1,100 מיני דגים (כ-25% מהם לא נמצאים בשום מקום אחר בעולם), מה שהופך אותו לנהר השלישי בעולם מבחינת עושר מינים, אחרי אגן האמזונס ואגן הקונגו, אם כי המקונג מרכז את המגוון הביולוגי שלו בתוך שטח קטן בהרבה.
במי המקונג מתרחשת אחת הנדידות הגדולות ביותר בכדור הארץ, עם תנועה של למעלה מ-5 מיליארד דגים. מספר הדגים העצום במקונג מניע את תעשיית הדיג מהגדולות בעולם, שנאמדת בכ-11 מיליארד דולר בשנה. על כן, יותר מ-60 מיליון האנשים שחיים על גדותיו, תלויים בנהר זה בין היתר לפרנסה, לתחבורה, לאוכל ולשתייה.
אחד הגורמים שפגעו במקונג הוא כאמור הסכרים הרבים שנבנו לאורכו. "סכרים הידרואלקטרים גדולים מונעים את נדידת המינים דוגמת שפמנון מקונג ענק (שנחשב לדג קדוש בתאילנד) ומקשים עליהם להתרבות, בעוד שישנם סכרים קטנים יותר שהובילו לחדירת דגי מזון שאינם מקומיים דוגמת האמנון (מושט), אשר מגבירים את התחרות על מזון ומשאבים", הסביר ד"ר רופרט קולינס מהמוזיאון להיסטוריה של הטבע בלונדון, שלקח חלק בכתיבת הדוח.
כריית חול המונעת מביקוש לבנייה, זכוכית ואלקטרוניקה, מהווה גם היא בעיה רצינית. פינוי חול משפיע על זרימת ועומק מי הנהר, משנה את סביבת החיים שמתחת למים ומשפיע על יציבות גדות הנהר. יחד עם איומים אחרים, כולל זיהום פלסטיק ואובדן בתי גידול, המינים השונים שחיים במקונג מושפעים לרעה, לרבות דולפין איראוואדי, שרק 90 פרטים ממנו נותרו במי הנהר בשל הירידה באוכלוסיית הדגים שמהם הוא ניזון.
הפגיעה בדגי המקונג לא רק מאיימת על פרנסתם של המקומיים, אלא גם על המערכת האקולוגית הרחבה יותר. החלפת מחצית מכמות החלבון שמספקים דגי המקונג בבשר חזיר, למשל, תצריך הקצאת 52 אלף קמ"ר של אדמה - בערך פי שניים וחצי מגודלה של וויילס.
כדי להתמודד עם סוגיות אלו, מחברי הדוח דרשו מהמדינות שבשטחן זורם המקונג לחתום על "תוכנית שיחזור חירום למגוון ביולוגי של מים מתוקים", הכוללת בין היתר הסרת סכרים מיושנים כדי לאפשר למקונג וליובליו לזרום באופן טבעי יותר, נקיטת צעדים לשיקום בתי הגידול, שיפור איכות המים ובקרה על הדיג באמצעות אזורי שימור (גם אם הם חוצי גבולות), על מנת לספק מרחבים שבהם יוכלו מינים מסוימים להתאושש ולהתרבות. במידה וכלל הפעולות יתבצעו כנדרש, מחברי הדוח בטוחים שנהר המקונג יחזור לימיו היפים.
