שנים רבות שמדינת ישראל מקדמת ייצור חשמל מאנרגיות מתכלות ומזהמות: פחם, תזקיקי דלקים וגז מחצבים, ומעכבת קידום של ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות. יעיד על כך ההיקף הנמוך של אנרגיה מתחדשת, בעיקר אנרגיה סולארית, בתמהיל הדלקים במשק החשמל המקומי, שעומד כיום על פחות מ-10%, ועדיין לא הדביק את היעד, הנמוך לכל הדעות, שקבעה הממשלה לשנת 2020. יתרה מכך, בוועדות התכנון מקודמות עוד ועוד תחנות כוח מונעות גז מחצבים, והמשמעות היא שהמדינה מתכננת להמשיך ולהפיק חשמל מגז גם עוד עשורים קדימה.
למדיניות הזו יש משמעות סביבתית-בריאותית ברורה, והיא מובילה לפגיעה בבריאות הציבור, בשל פיזור אין-ספור מזהמי אוויר בשריפת הדלקים בתחנות הכוח, ולהנעת משבר האקלים על ידי פליטות גזי חממה בתהליך ההפקה והשריפה של הדלקים. תחנות הכוח הן שיאניות הזיהום ופליטות הפחמן במדינה, כך ניתן ללמוד מרשימת "עשרים המפעלים בעלות החיצונית הגדולה ביותר של פליטת מזהמים לאוויר", כלומר המפעלים המזהמים ביותר, המוצגת בדוח מרשם הפליטות לסביבה שמפרסם המשרד להגנת הסביבה. בראש הרשימה בדו"ח האחרון משנת 2021, עומדות תחנות הכוח הפחמיות בחדרה ובאשקלון, ולא רק בשל גודלן, אלא גם מפני ששריפה של פחם לייצור קוט"ש מזהמת יותר משריפה של דלקים אחרים, הן בכמות החלקיקים הנשימים והמסרטנים שנפלטים לאוויר, לצד תחמוצות גופרית וחנקן וחומרים אורגאניים נדיפים וחלקם מסרטנים, והן בפליטה של גזי חממה.
עם זאת, גם מעבר לשימוש בגז מחצבים בתחנות הכוח, שמפחית את פליטת המזהמים והפחמן יחסית לשימוש בפחם, גורם עדיין לפליטת מזהמים רבים וגזי חממה. ולראייה, מבין 18 המפעלים המזהמים הנותרים ברשימה המפוקפקת, 12 הן תחנות המונעות בגז. זאת ועוד, תחנות כוח גזיות ישנות, כמו רידינג בתל אביב ואשכול באשדוד, פולטות כמות גבוהה יותר של מזהמים לכל קוט"ש ולכן פעילותן מוגבלת.
והנה, במקום שהמדינה תאמר חָטָאנוּ, עָוִינוּ, פָּשַׁעְנוּ, ותפעל לתיקון העיוותים, נדמה כי הממשלה החדשה מבקשת להוסיף חטא על פשע. אחרת איך אפשר להסביר את הסעיף הדרקוני בחוק ההסדרים החדש, שתחת הכותרת "התמימה": "שמירה על רציפות תפקודית" מבקש לאפשר לתחנות הכוח לעבור על חוק אוויר נקי ולזהם מעבר למותר. לפי פקידי האוצר והעומד בראשם, שר האוצר החדש, בצלאל סמוטריץ', כדי לשמור על תיפקוד משק החשמל, דהיינו על זמינות ואמינות של יצור החשמל מאנרגיות מזהמות, החברה הממשלתית לניהול מערכת החשמל הארצית (נגה) תוכל לאפשר לייצרניות החשמל לעבור על החוק – חוק אוויר נקי, ולזהם ברישיון, כלומר לזהם בהיתר מעל להיתר הפליטה.
למעשה התיקון המוצע בחוק אוויר נקי – חוק המשמש כמטריה לכלל הרגולציה בתחום איכות האוויר בישראל, מייתר את היתר הפליטה - אישור שהמשרד להגנת הסביבה מעניק למפעל ובו מוגדרות כמויות הפליטה המותרות למזהמים השונים, ומתיר לתחנות הכוח הישנות והמזהמות להמשיך לעבוד בחוסר יעילות ולזהם. וחשוב לציין, המטרה של היתר הפליטה היא לאזן בין הצורך שלנו בייצור ואספקת חשמל, שכרוח בפליטת מזהמים, לבין ההכרח לספק לאזרחי המדינה איכות חיים ואיכות סביבה, כאשר התיקון החדש לחוק אוויר נקי מבקש לשנות את המאזן הזה.
פרופ' עדי וולפסוןצילום: דודו גרינשפןחוק ההסדרים מאגד תיקוני חקיקה רבים שהממשלה רואה צורך באישורם בכנסת כדי ליישם את מדיניותה ותוכניותיה הכלכליות, והוא מוגש לצד חוק התקציב. בהתאם, דה פקטו, החוק שם את הכלכלה מעל הסביבה. על פי הערכות, ויש לומר הערכות חסר, בישראל מתים בכל שנה כ-2,500 איש מזיהום אוויר. ייצור חשמל מדלקים מאובנים אחראי לפליטות כ-33% מתחמוצות החנקן בישראל, כ-55% מתחמוצות הגופרית, כ-8% מהחלקיקים וכ-9% מהמתכות הכבדות החשודות או מוכרות כמסרטנות. המשמעות היא שמאות אנשים מתים בישראל בכל שנה בשל זיהום אוויר מתחנות כוח, והצעת האוצר החדשה לאפשר לזהם יותר היא בחזקת רישיון להרוג.
זו לא הפעם הראשונה שמנסים לכופף את ידי המשרד להגנת הסביבה ולקצץ בסמכויותיו בחוק ההסדרים, וכל פעם בתואנה זו או אחרת שהגנת הסביבה מציבה מגבלות מיותרות או מסורבלות על המשק. אולם המשמעות של כל מהלך שכזה היא פגיעה בציבור הרחב, באיכות החיים שלו ובאיכות הסביבה שלו. רישיון לזהם יותר בתחנות הכוח יגרור איתו הוצאות גדולות יותר על הבריאות והקטנת הפריון במשק בשל תחלואה או תמותה. בעתיד הקרוב הוא גם יפגע בתחרותיות של המשק המקומי, בשל הטלה של מסי פחמן בעולם כולו. כמו כן, הוא ימשיך ויאפשר דחיקה של אנרגיות מתחדשות ונקיות. אך מעל לכל פגיעה בחוק אוויר נקי וביכולת של המשרד להגנת הסביבה לאכוף אותו במקרה אחד יכולה לפרוץ את הסכר גם במקרים אחרים ולהמיט על כולנו אסון.
פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספר "צריך לקיים - אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד" (פרדס, 2016).
