חתול ביצות בסביבתו הטבעית הוא חיית בר ביישנית וחמקמקה. תיעוד נדיר במיוחד שצילם השבוע של לירון שפירא, רכז שמירת טבע בצפון הארץ של החברה להגנת הטבע, מספק לנו הצצה מיוחדת לחתולת ביצות בעמק יזרעאל, באור יום, ככל הנראה במהלך חיפוש מזון.
"לפני כשנתיים ראיתי את חתול הביצות קצוץ הזנב לראשונה ומאז, צילמתי אותו בלילה מתגנב בעמק יזרעאל. השבוע חצה את דרכי חתול ביצות בקפיצה מהירה ונעלם בכותנה. התמקמתי בזריזות ותוך כמה דקות עלה לדרך חתולה נוספת, עם הפתעה: זנב קצוץ", אמר.
בחברה להגנת הטבע הוסיפו כי חתול הביצות הוא אחד משלושת חתולי הבר שנותרו בישראל, לאחר הכחדת הנמרים, ונוספים לו הקרקל וחתול הבר. חתולי ביצות בינוניים בגודלם, הנקבה שוקלת 7-8 ק"ג והזכר 13-14 ק"ג. התפוצה שלהם היא ממזרח אסיה ועד הנילוס וישראל היא על גבול התפוצה המערבי ביותר של המין הזה.
בשונה מחתוליים אחרים, הוא אוהב בתי גידול לחים ומים, קשור אליהם ויש לו התאמות לחיים בסביבה הלחה - פרווה קצרה, כפות רגליים קטנות יחסית עם כריות בולטות שמאפשרות לו לנוע מבלי להחליק בבוץ ועל משטחים חלקים, זנב יחסית קצר וצבעי הסוואה.
לדברי עמיר בלבן, מנהל תחום טבע עירוני בחברה להגנת הטבע, האזור הצבעוני ביותר אצל חתולי הביצות הוא מאחורי האוזניים, שם מופיע צבע ג'ינג'י יפייפה. "חתולי ביצות ניזונים ממכרסמים, עופות ודגים. הם אורבים בסבך, מחכים לטרף ומנצלים הזדמנויות. הם נחשבים למין יחידאי - אחרי שהנקבות מתעברות הן ממליטות 2-4 גורים קטנים, שיונקים עד גיל 4-5 חודשים ואז מתלווים לאם ולומדים לצוד. כשהם מוכשרים בכך, הם יוצאים לחיים עצמאיים.
בארץ, חתול הביצות הוא מין בסיכון כיוון שבתי הגדול הטבעיים שלו נעלמים - הביצות יובשו ובריכות הדגים שהם הסתמכו עליהם עד היום הופכים למתקני תשתיות וכו'. אחת הסיבות שהחברה להגנת הטבע משקיעה מאמצים רבים בשימור ושיקום נחלים ובתי גידול לחים היא המגוון הביולוגי העצום שמתקיים שם, וחתול הביצות בתוכו".
