הוועידה השנתית ה-50 למדע ולסביבה של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה נפתחה היום (רביעי) במתחם אקספו תל אביב.
הדוברת המרכזית של הוועידה, ד"ר ג'יין גודול – פרימטולוגית, אנתרופולוגית, שגרירת שלום של האו"ם ופעילת איכות סביבה שידועה בעיקר בשל עבודתה עם שימפנזים בשנות ה-60, הופיעה במושב הפתיחה המרכזי בנאום מרחוק שבו היא בירכה את המשתתפים והצהירה על תקוותה שמדינת ישראל תתחייב לאסטרטגיה לאומית לשיקום הטבע, בשיתוף מדינות האזור.
"מוזר שהיצור התבוני ביותר שהתהלך בעולמנו אי-פעם הורס את ביתו היחיד", אמרה גודול על משבר האקלים שלו גורמים בני האדם. "נראה שיש נתק בין המוח החכם לבין הלב האנושי, האהבה והחמלה. רק כשהשניים עובדים בהרמוניה אנחנו יכולים להגשים את הפוטנציאל האנושי שלנו במלואו". לאחרונה נחנך "מכון ג'יין גודול ישראל", שמהווה סניף של הארגון לשמירה על הטבע העולמי שייסדה גודול.
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, הופיעה גם היא בפתח המושב (באמצעות נאום מרחוק, בשל הידבקותה במחלת הקורונה). זנדברג הדגישה את החשיבות שטמונה בהסתמכות על ידע מדעי בקבלת החלטות בנושאי מדיניות סביבה ואקלים, ובירכה על הרפורמה בחינוך שהוביל משרדה בשיתוף פעולה עם משרד החינוך, לפיה בשנת הקרובה ילמדו כל הילדים ובני הנוער בישראל, מגן ועד י"ב, תכני סביבה מותאמים לגיל במסגרות החינוכיות הפורמליות ובתנועות הנוער.
4 צפייה בגלריה
הוועידה השנתית למדע ולסביבה של האגודה הישראלית לאקולוגיה
(קרדיט: Creative Change/בר סטפנסקי)
בנוסף, זנדברג ציינה שהפסיקה של בית המשפט העליון בארה"ב, שמגבילה את יכולת הממשל המרכזי לצמצם את פליטות גזי החממה במדינות השונות, מדגישה את הצורך בחקיקה למען האקלים בישראל, וקראה להמשך תהליך אישור חוק האקלים שעבר לפני כשבוע בקריאה ראשונה בכנסת.
חבר הכנסת פרופ' אלון טל, שדיבר בפאנל שהתקיים בנושא משק הפחמן והיערכות לשינוי האקלים בהמשך היום, טען שהיעד שישראל קבעה, של 27% הפחתה בפליטות עד 2030, נמוך באופן משמעותי מזה שנהוג במרבית מדינות העולם – של הפחתה בגובה 50%. בנוסף לכך, הוא ביקר את החוק על היעדר היצירתיות בצעדים לצמצום הפליטות שמוצעים בו.
ח"כ טל הוסיף כי גם התכנית הלאומית שעליה החוק מדבר – שאמורה להיות הכלי האופרטיבי של ישראל לקדם הפחתות – היא בעייתית. "הצעת החוק אומרת: אם משרד ממשלתי רוצה להגיש תוכנית – היא רשאית לעשות זאת. אם היא לא רוצה: אין חובה. איפה נשמע דבר כזה. תסתכלו למשל לחוק האקלים של שוודיה – בה גם יש אמות מידה ברורות לתוכנית לאומית, וגם חייבים להביאה לאישור הפרלמנט. אצלנו, מסרסים את הפרלמנט לגמרי".
4 צפייה בגלריה
ח"כ אלון טל וגדעון בכר, גשליח מיוחד לשינויי אקלים וקיימות במשרד החוץ
(קרדיט: Creative Change/בר סטפנסקי)
חידושים טכנולוגיים ישראליים – מהצלחת ועד החלל
אחד המושבים בוועידה עסק בפיתוח ושימוש במוצרי מזון חליפיים למוצרי מזון מן החי בתעשייה הישראלית. מדובר בייצור חומרים דמויי חלב או בשר מהצומח או בייצור בשר וחלב באמצעות גידול מרכיביהם בתרביות או בהתססה (ללא צורך בבעלי חיים) – טכנולוגיות שנמצאות בפיתוח. את הדיון במושב הוביל ניר גולדשטיין, מנכ"ל The Good Food Institute Israel, ארגון ללא מטרות רווח שמטרתו לקדם שימוש במוצרי מזון חלופיים מסוג זה.
4 צפייה בגלריה
הוועידה השנתית למדע ולסביבה של האגודה הישראלית לאקולוגיה
(קרדיט: Creative Change/בר סטפנסקי)
לפי גולדשטיין, צריכת המזון מהחי צפויה לעלות עד 2050 פי 6-5 בהשוואה לרמה שבה הייתה ב-1969; הבעיה בכך היא שמזון מהחי הוא לא יעיל, צורך משאבים רבים כגון מים ושטח, וגורם לבירוא יערות ופליטת גזי חממה משמעותית ברחבי העולם. עם זאת, בכל קושי טמון הזדמנות, ולפי גולדשטיין, בשנה שעברה הושקעו בישראל חובבת החדשנות 623 מיליון דולר בחברות שעוסקות בפיתוח חלבונים חלופיים – מה שהציב אותה במקום השני בעולם מבחינת השקעות בתחום. דוברים נוספים בפאנל הדגישו שפיתוח תחליפים למזון מן החי הוא גם צורך סביבתי אזורי וכלל-עולמי.
המושב המרכזי השני של היום עסק במציאת פתרון לבעיות הגלובליות המאיימות עלינו באמצעות שימוש בנקודת מבט חיצונית – לוויינים בחלל. ד"ר קתרין קלווין, המדענית הראשית של נאס"א, פנתה בהרצאתה מרחוק למשתתפי הוועידה והציגה את הדרך שבה סוכנות החלל האמריקאית משתמשת בלוויינים ובמכשירי מדידה שנמצאים על גבי תחנת החלל הבינלאומית כדי לבחון את השינויים רחבי ההיקף שמתחוללים על פני כדור הארץ בעשורים האחרונים, בהם עלייה בכיסוי פני השטח על ידי ערים וירידה בשטחי היערות, וכדי לבחון את הגזים והחלקיקים שמשפיעים על קליטת ואגירת החום באטמוספרה.
בפאנל שהתקיים לאחר ההרצאה הציגה פרופ' נגה קרונפלד-שור, המדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה, מיזם חדש שמטרתו שימוש בנתוני לוויין בכדי למפות את הסכנות העתידיות שיאיימו על תושבי ישראל בשל משבר האקלים (כגון חום קיצוני או הצפות) – ברמת הרחוב הבודד.
בנוסף השתתפו בפאנל גם מנהל סוכנות החלל הישראלית, תא"ל (מיל') אורי אורון, ופרופ' איל בן דור מהחוג למדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל אביב, שקראו לשיתופי פעולה בינלאומיים במחקר משבר האקלים באמצעות החלל, והתייחסו ללוויין הישראלי "שלום" שמתוכנן להיות משוגר בעתיד, שמטרתו להציב את ישראל בחזית טכנולוגית החלל, עם יכולות ניתוח מגוון אורכי גלי אור.
4 צפייה בגלריה
הוועידה השנתית למדע ולסביבה של האגודה הישראלית לאקולוגיה
(קרדיט: Creative Change/בר סטפנסקי)
"הזירה הסביבתית המשמעותית ביותר בישראל"
מעבר לכך שהוועידה, שנערכת השנה בחסות עיריית תל אביב, היא מקום מפגש למיטב המומחים בזירה הסביבתית בישראל, מטרתה היא להציג מודל לקיום ועידה אקולוגית ומקיימת, עם מינימום השלכות סביבתיות מזיקות. "השנה יותר מתמיד, בחרנו להוות מודל מקיים בעצמנו, ולממש את עקרונות השמירה על הטבע, תוך הימנעות מבזבוז משאבים ושימוש בכלים חד-פעמיים", אמר ד"ר אורי שרון, מנכ"ל האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה. האוכל שמוגש בוועידה הוא מקומי, עונתי וטרי, במטרה לצמצם פליטת גזי חממה בשינוע ולמנוע בזבוז מזון, ומגיע דרך עמותת "מצילות המזון", שאוספת ירקות ופירות שמיועדים לזריקה. כך גם כלי הגשת המזון בוועידה עשויים מנירוסטה ומחומרים אחרים שנועדו לשימוש רב-פעמי, ושניתנים למיחזור בתום השימוש.
"הוועידה מרכזת את החוקרים עם הידע המדעי העדכני, את ארגוני החברה האזרחית ואת מקבלי ההחלטות שעוסקים בכל הנושאים שמשפיעים על החיים של כולנו – משמירה על היערות, התמודדות עם מינים פולשים ושיקום נחלים, ועד להיערכות להגעת מכוניות חשמליות, שימוש באנרגיה מתחדשת לקידום אוכלוסיות מוחלשות ופיתוח מודלים של כלכלה מעגלית", הוסיף. "כך, היא הזירה הסביבתית המשמעותית ביותר בישראל".
במהלך שני ימי הוועידה צפויים לפקוד אותה כ-1,200 משתתפים, ולהאזין ל-200 הרצאות שמציגות את חזית העשייה הסביבתית בישראל ובעולם, מצד חוקרים, נציגים של גופי ממשל וארגוני חברה אזרחית. הוועידה נערכת במקביל לשבוע המדע והסביבה, שמתקיים בין 7-3 ביולי ושכולל מעל 70 אירועים בתל אביב וברחבי הארץ, במטרה להעלות את המודעות לנושאים סביבתיים בציבור הרחב.
