חברת קצא"א (קו צינור אילת אשקלון) הורשעה היום (ג') בשתי עבירות של זיהום מים בנסיבות מחמירות, שתי עבירות של השלכת פסולת המכילה חומר מסוכן ולכלוך ברשות הרבים ועבירה אחת של גרימת ריח חזק או בלתי סביר. מדובר בתביעה שהוגשה לבית המשפט השלום בבאר שבע נגד החברה לגבי אחריותה לאסון דליפת דלק סילוני בנחל צין משנת 2011. כתב האישום נגדה הוגש בשנת 2016.
באירוע הדליפה, זוהם שטח של כ-60 דונם בנחל צין ובסביבה בעקבות פריצה של כ-722,000 ליטרים של דלק סילוני. בעבודות השיקום פונו כ- 26,500 טון קרקע מזוהמת.
יאיר וידה מנכ"ל קצא"א לשעבר, שלמה לוי ששימש כסמנכ"ל הנדסה בקצא"א באותה תקופה וניר סביון מנהל פרויקט שיפוץ הצינור הורשעו בעבירות של זיהום מים בנסיבות מחמירות, שתי עבירות של הפרת חובת נושא משרה לפקח ולמנוע עבירות על חוק שמירת הניקיון, ועבירה אחת של הפרת חובת נושא משרה לפקח ולמנוע עבירות על החוק למניעת מפגעים. מפקח פרויקט שיפוץ הצינור פרוספר אלבז ומנהל הפרויקט אריה אמיר זוכו מכל העבירות שיוחסו להם.
הכרעת הדין משתרעת על פני 200 עמודים. השופטת שרה חביב קבעה כי היא "לא מקבלת את טענת מנהלי קצא"א. אי אפשר להתחמק מהאחריות הזו בקונסטרוקציות משפטיות. אין מחלוקת שמי שהיה בשטח העבודות לא תורגל ולא ידע לטפל בדליפה. היה עליהם לנקוט באמצעי זהירות, וזה לא היה חלק מנוהלי העבודה של המפקחים, זו חלק מהבעיה".
השופטת חביב כתבה עוד כי העובדים לא קיבלו הכשרה נאותה לטיפול בחירום. "מנהלי קצא"א מבינים את הסיכונים יותר ממי שפעלו בשטח הגדרת תפקיד הפיקוח הייתה מצומצמת", כתבה השופטת בהכרעת הדין. "לא מקבלת את הטענה של חסינות מאי העמדה לדין שני המפקחים לא היו מתורגלים בחירום. עדות לסכנה, אחד הפועלים נשלח לאשפוז לאחר הטיפול בדליפה השנייה העובדה שהעבודה נעשתה בידי קבלני משנה לא מורידה את האחריות מהפיקוח".
דליפת הדלק בנחל צין
(רועי עידן)
בהכרעת הדין עלה כי לחברת קצא"א ניתנה חסינות מפני העמדה לדין בגין הפרויקט. נטען כי קצא"א לא הייתה מעוניינת בהפעלת הקו ואף השביתה אותו בעבר נוכח מצבו. לאור תנאי הזיכיון לא ניתן היה להעביר את הקו לבעלות משרד הביטחון, ובנסיבות אלה הוסכם כי השיפוץ של הקו ימומן על ידי משרד הביטחון. לאור הסיכון הסביבתי שבעבודות והחשיפה לאחריות פלילית, קצא"א דרשה שתינתן לה ולמי מטעמה חסינות אלא אם יפעלו ברשלנות או בחריגה מתכנית השיפוץ. על פי הנטען התחייבות כזו ניתנה לה במסגרת ההסכם שבינה לבין המשרד להגנת הסביבה. השופטת חביב דחתה את הטענה הזו וקבעה כי הצדק עם הפרקליטות, שטענה כי אותה הבטחה שלטונית עניינה להבטיח כי קצא"א ואנשיה לא יועמדו לדין בגין עצם השימוש בקו בעודו במצב שאינו תקין, שכן במהלך השיפוץ יש צורך להזרים בו דלק ודליפות היו צפויות.
לפי המשרד להגנת הסביבה נאסר להפעיל את הקו באופן שכרתי ולא לצרכי שיפוץ וכי לא תהיה חסינות אם תהיה סטייה מהוראות התוכנית המאושרת. "עולה בבירור כי ניתן להעמיד לדין פלילי את קצא"א ואנשיה בגין ביצוע עבירות פליליות, גם אם אלה הן עבירות האחריות הקפידה ולא עבירות רשלנות... ברי כי הכוונה הייתה חסינות מפני דליפות כתוצאה ממצבו הרעוע של הצינור ולא מפני פגיעה פיזית בצינור".
לא נקבע כי יש לפקח אחריות ישירה לאסון
חברת קצא"א ניסתה להאשים את פקח רשות הטבע והגנים, שביקש מהעובדים שבמקום שלא לפגוע בעץ אשל שנמצא על קו העבודות. סנגורו של מנכ"ל קצא"א לשעבר טען כי האחריות לאסון רובצת גם לפתחו של הפקח. לדברי עובדי הקבלן במקום, הפקח איים עליהם בקנסות אם יפגעו בעץ. השופטת חביב קבעה כי הפקח פעל בניגוד לסיכום בין רשות הטבע והגנים וקצא"א לפיו אין לפעול ישירות מול מפעילי הכלים הכבדים ואנשי הקבלן. "אנשי הקבלן חששו שיפעיל אמצעי אכיפה שונים שבסמכותו ולכן סברו שיש לסור למרותו".
הפקח חשש שצוות החפירה במקום יפגע בעץ האשל ולכן דרש כי יימנעו מדריסתו. לכן נהג הבאגר במקום פעל להעתיק את העץ למקום אחר, ואז פגע בצינור. יחד עם זאת השופטת לא קבעה כי יש לפקח אחריות ישירה לאסון
עוד טענו בקצא"א כי העובדה שאנשי רט"ג לא נחקרו ולא הועמדו לדין מקימה טענה של אכיפה בררנית. "העובדה כי על קצא"א ואנשיה והקבלנים שפעלו מטעמה בשטח רובצת אחריות אין משמעה שגורמים אחרים אינם אחראים בשטח לקרות האירועים... נושאי המשרה של קצא"א עומדים לדין בגין מעשים שביצעו אחרים בשליחות קצא"א בשטח", כתבה השופטת בהכרעת הדין. "בנסיבות אלה היה מקום לחקור גם נושאי משרה ברט"ג ביחס לדרך התנהלותם של הפקחים מטעמה".
היא הוסיפה כי "פרקליטות ביקשה להבחין כי מי שיצר את הסיכון - קצא"א - לבין מי שנאלץ לפעול מטעם תפקידו בסביבה המסוכנת שנוצרה. השופטת חביב העירה שחלק מהחקירה נוהלה באופן שאיננו הולם. "פיקוח רט"ג על העבודות והוראות של פקח רט"ג מטעם שניתנו למפעילי כלים בניגוד להנחיות הובילו לפריצה באירוע הראשון... ייתכן שאם היו נבחנים מראש הייתה נשקלת העמדה לדין של מעורבים נוספים".
מהפרקליטות נמסר לאחר הכרעת הדין: "בית המשפט קבע כי קצא"א ומנהליה כשלו הן בפיקוח על הפרויקט ובמניעת הסיכון שנוצר ממנו, והן בהיערכות לחירום. כתוצאה מעבודה רשלנית ולא זהירה, זוהמו כ- 30 אלף טון של קרקע והנזק שנגרם לסביבה הינו עצום. בית המשפט קיבל את עמדת המדינה וקבע באופן חד משמעי, כי חברות שמייצרות סיכון לסביבה בפעילותיהן השוטפות, צריכות לנקוט אמצעי זהירות למניעת אירועים סביבתיים ולהיערך לאירועי חירום. על המנהלים של החברות מוטלת החובה לוודא, לפקח ולהשקיע פעולות יזומות ומאומצות על מנת למנוע נזק סביבתי, וכן להפחית את הנזק שנגרם".
השרה זנדברג: הכרעה חשובה של בית המשפט
בעקבות הכרעת הדין אמרה השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, כי "התקבלה הכרעה חשובה של בית המשפט, שהרשיע את חברת קצא"א בזיהום הבלתי נתפס ובפגיעה בנחל צין - מהפגיעות האקולוגיות הגדולות שידעה המדינה. בית המשפט קבע כי אכן חברת קצא"א ובעלי תפקידים בחברה אחראים למחדלים שעליהם הצביעה החקירה הפלילית שניהלה המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה, שהובילה להגשת כתב האישום, והם נושאים כל אחד באחריות למחדלים ולכשלים, שהובילו לזיהום שטח של עשרות דונמים בנחל צין ובסביבותיו. נמשיך באכיפה פלילית בכל מקום שבו נאתר הפרות כאלה, רשלנות וזיהום הסביבה".
מהחברה להגנת הטבע נמסר: "הרשעתם של בכירי קצא"א לשעבר, רק ממחישה את חשיבות ונחיצות מדיניות המשרד להגנת הסביבה, של אפס תוספת סיכון. מדובר בחברה מזהמת, בפעילות מזהמת, שמהווה סיכון לבריאות האדם, לטבע ולחיות הבר. אנחנו מקווים שההרשעה מהיום, תהיה צעד נוסף, בדרך לחיסול פעילותה המזהמת של קצא"א".
מנכ"ל אדם טבע ודין, עמית ברכה, אמר בעקבות ההרשעה: "אנו רואים חשיבות עליונה בהטלת אחריות אישית של מנהלי קצא"א על פעילותה חסרת האחריות והזלזול הבוטה שלה בסביבה ומשמעותה לחיי האדם. אנו מקווים שההחלטה תכה גלים בקצא"א, ובחברות נוספות שממשיכות בזלזול וזיהום הסביבה באופן יומיומי תוך סיכון חיי אדם ובעלי חיים".
