ככל שהטמפרטורות העולמיות עולות בשל משבר האקלים, אגמים בצפון אמריקה, באירופה ובניו זילנד צפויים להפוך לירוקים-חומים. מחקר חדש של האיחוד הגיאופיזי האמריקני מגלה שהתחממות כדור הארץ עלולה לשנות את צבעם של האגמים כחלק מהשינוי שחל בטמפרטורה ובכמות המשקעים והאצות.
מממצאי המחקר, שפורסמו בכתב העת Geophysical Research Letters, עולה תמונה מדאיגה לפיה אם ההתחממות הגלובלית תימשך, אגמים ברחבי העולם נמצאים בסיכון להפוך לירוקים-חומים. למעשה, זהו המלאי העולמי הראשון של צבע מי האגמים, שמדליק נורת אזהרה לפיה שינויים בצבע המים של האגמים, עלול לאותת על ירידה בבריאות המערכת האקולוגית. כמו כן, המחקר הנוכחי מגלה כי בנוסף לגורמים כמו אצות ומשקעים, לטמפרטורת האוויר ועומק וגובה האגם יש תפקיד משמעותי בקביעת הצבע של המים.
פחות משליש מהאגמים בעולם הם כחולים, ולעתים קרובות הם גם עמוקים יותר וממוקמים באזורים קרירים בקו רוחב גבוה - אזורים עם כמות רבה (באופן יחסי) של משקעים, שמכוסים בקרח בחודשי החורף. על פי המחקר, אגמים ירוקים-חומים, המהווים 69% מכלל האגמים בעולם, נפוצים יותר ועשויים להימצא באזורים יבשים יותר, בפנים היבשות ולאורך החופים.
4 צפייה בגלריה
מפה שמציגה את האגמים שנבדקו במחקר, בה ניתן להבחין בכך שרוב האגמים הם ירוקים-חומים וקומץ מהם כחולים
(צילום: AGU/Geophysical Research Letters)
כדי לזהות את צבע המים הנפוץ ביותר של 85,360 אגמים ומאגרים ברחבי העולם מ-2013 עד 2020, השתמשו החוקרים ב-5.14 מיליון תמונות לוויין. "אף אחד מעולם לא חקר את צבע האגמים בקנה מידה עולמי כה רחב", אמר ד"ר שיאו יאנג, הידרולוג חישה מרחוק מהאוניברסיטה המתודיסטית הדרומית ומחבר המחקר. "היו מחקרים קודמים שבדקו כ-200 אגמים על פני הגלובוס, אבל הקנה מידה שבדקנו כעת הוא הרבה יותר גדול מבחינת מספר האגמים, לרבות הכיסוי של אגמים קטנים. למרות שלא חקרנו כל אגם שנמצא על פני כדור הארץ, עדיין ניסינו לכסות מדגם גדול ומייצג של האגמים בעולם".
צבעו של אגם יכול להשתנות באופן עונתי, בין היתר, עקב שינויים בצמיחת האצות, ולכן מחברי המחקר אפיינו את צבע המים על ידי הערכת הצבע שהיה השכיח ביותר במשך תקופת המחקר (שבע שנים). בנוסף, יצרו החוקרים מפה אינטראקטיבית, שמציגה את החלוקה בפריסה עולמית, של אגמים כחולים ואגמים ירוקים-חומים. מטרתו המרכזית של המחקר החדש הייתה לבדוק כיצד דרגות שונות של התחממות יכולות להשפיע על צבע המים, אם מגמת שינויי האקלים תימשך.
לכן, הגיעו החוקרים למסקנה כי שינויי האקלים עלולים לגרוע מאחוז האגמים הכחולים (שמספרם נמוך גם כך), שרבים מהם נמצאים בהרי הרוקי, צפון-מזרח קנדה, צפון אירופה וניו זילנד. "מים חמים יותר, שמעודדים פריחה רבה יותר של אצות, יגרמו בסופו של דבר למי האגמים לשנות את צבעם מכחול לירוק-חום", אמרה ד"ר קתרין או'ריילי, אקולוגית ימית מאוניברסיטת אילינוי, שנמנתה על מחברי המחקר, שהדגימה זאת באמצעות האגמים הגדולים בצפון אמריקה, אשר חווים פריחת אצות מוגברת ואף נחשבים לכמה מהאגמים שמימיהם מתחממים הכי מהר בעולם. "מחקרים קודמים הראו שגם באזורים ארקטיים מרוחקים ישנם אגמים שמימיהם הפכו לירוקים-חומים", אמר ד"ר יאנג.
אחד הדברים שהדגישו החוקרים בדבריהם היה שמחקרים קודמים השתמשו במדדי קנה מידה מורכבים יותר כדי להבין את בריאות המערכת האקולוגית הכללית באגמים, בחינת צבע המים בטווח זמן ארוך, כפי שעשו כעת, הם מדד פשוט אך בר קיימא לאיכות המים, שניתן לצפות בו מלוויינים בקנה מידה עולמי, זאת משום שמדובר בגישה המספקת דרך לחקור כיצד אגמים מרוחקים משתנים במקביל לשינויי האקלים. "אם קהילות מסוימות משתמשות באגמים לצורך דיג או כמקור מזון/מי שתייה, שינויים באיכות המים שעלולים להתרחש כאשר האגמים הופכים לירוקים-חומים יותר, כנראה יובילו לכך שיהיה יקר יותר לטפל במקורות המים הללו. ייתכן שיהיו תקופות שבהן המים לא יהיו שמישים, תוך פגיעה חמורה במיני הדגים ששוחים בהם, כך שבהחלט יכולה להתקיים מציאות שבה הקהילות שמסתמכות על שירותי מערכת אקולוגית מהאגמים שהפכו מכחולים לירוקים-חומים, יושפעו ישירות מהמצב העגום", הסבירה ד"ר או'ריילי.
בנוסף, לשינויים בצבע מי האגמים עשויות להיות השלכות על תרבות הפנאי במדינות כמו שבדיה ופינלנד, שבהן אגמים נפוצים מבחינה תרבותית. ככל שההתחממות הגלובלית תימשך, אגמים בצפון אירופה יאבדו ככל הנראה את שכבת הקרח שמכסה אותם בחודשי החורף, מה שעלול להשפיע על פעילויות החורף והתרבות שנהוגות באותן מדינות סקנדינביות. "אף אחד לא רוצה ללכת לשחות באגם שמימיו צבועים בגווני ירוק-חום. מבחינה אסתטית, כמה מהאגמים שתמיד חשבנו עליהם כעל מקומות מפלט או מקומות רוחניים, עלולים להיעלם אם צבע המים שלהם ישתנה", לדבריה של ד"ר או'ריילי.
