חדש – כל מה שרציתם לדעת על שמירה ושיקום של נחלים בישראל, ולא היה לכם את מי לשאול. החברה להגנת הטבע, משיקה את "מדריך קהילות נחל דיגיטלי" – איך שומרים ומשקמים נחלים בישראל, באמצעות הציבור ובעזרת קהילות מקומיות.
"נחלי ישראל המוכרים והאהובים סובלים כיום מפיתוח והתערבות אנושית, זיהום מתמשך, פגיעה במקורות המים, צמצום שטחי בתי הגידול ופגיעה במרחב הנחל, כל זאת - למרות תפקידם הסביבתי והחברתי", הסבירה דנה טבצ'ניק, מנהלת תחום נחלים, בחברה להגנת הטבע. "חשיבות השמירה על הנחלים תלך ותעלה במרוצת הזמן, עם העלייה בכמות האוכלוסייה וההכרה בתרומתם הסביבתית והאקולוגית של הנחלים".
טבצ'ניק הוסיפה כי לנחלים חשיבות אקולוגית גבוהה. "סביבת הנחל עשירה בערכי טבע ובמגוון בתי גידול לחים, המהווים את ליבת המסדרונות האקולוגיים", היא אמרה. "נחל בריא חיוני לאדם. נחלים בריאים מספקים מגוון שירותי מערכת לטובת האדם, לנו ולדורות הבאים. הנחלים הם הריאות הירוקות בתוך המרחב הצפוף והבנוי, לאורכם ניתן לרוץ ולנשום, לטייל ולבלות בכל מקום וליד הבית. עם זאת, הנחלים בישראל הם תחת איום מתמיד ולכן עלינו לפעול להפחתת לחצי הפיתוח ממרחב הנחל והגנה על מסדרונות הנחלים, כצירים רציפים, ללא מכשולי זרימה, תוך מניעת זיהומים והשבת מים לזרימתם הטבעית".
יעל בן צבי, שמובילה את נושא מעורבות הציבור בנחלים, בחברה להגנת הטבע, הוסיפה: "למען שיקום נחלי הארץ ושמירתם, נדרשת עשייה רבה, ואיתן שאלות רבות, של מה ואיך צריך לעשות - אילו פעולות יישומיות ניתן לעשות בנחל? מה נכון לעשות ומה מותר? מיהם גופי הנחל האמונים על נחלי הארץ ומיהן הדמויות איתן יש לעבוד סביב הנחל? איך משמרים פעילות של מתנדבים לאורך זמן וכיצד מייצרים תחושת שייכות ומסוגלות, במציאות שבה יש לא מעט אתגרים ואכזבות? מי יכול לתמוך בקהילת הנחל ומה יכולים להיות אפיקי פעילותה?"
בן צבי פירטה את יתרונות המדריך הדיגיטלי. "במדריך החדש שלנו יש תשובות לסוגיות רבות, שעולות מתוך ניסיון שנצבר בעשייה משותפת של קהילות נחלים ותיקות וצעירות. במדריך יש מידע נרחב, כלים שימושיים והמון השראה לפעילויות בנחל, שמאפשר עוגנים לפעילותה של קהילה, משלבי הקמתה ולאורך עשייתה השוטפת. אנחנו - בחברה להגנת הטבע, מבינים את הערך והיכולת של הציבור, להשפיע על מצב הנחלים".
דוריס עובדיה, רכזת פרויקטים מעורבות ציבור נחלים בחברה להגנת הטבע, התייחסה גם היא למיזם החדש: "קהילת נחל הינה קבוצה פעילים מקומית, הפועלת יחד למען הנחל שבסביבתה. הקהילה מורכבת מאנשים, שתופסים את הנחל כנכס, בעלי תחושת שייכות אליו והמוכנים לפעול למענו. הקהילה פועלת במגוון מישורים, חברתיים, תכנוניים ומקצועיים, לטובת שימור ושיקום הנחלים. אנחנו רואים בציבור שחקן שווה ערך ובעל השפעה על שמירת טבע והסביבה. המעורבות של הציבור ובמיוחד של קהילת נחל מקומית, היא קריטית לכך שבקרבת הבית יזרום נחל בריא. אנחנו מזמינים יזמים חדשים להיות איתנו בקשר ולהיעזר בידע שלנו, ליצירת שיתופי פעולה בין כל השחקנים בשטח, כיוון שכולנו מסכימים, שכשיש נחל – יש חיים ושחייבים לשמור על הנחלים בארץ".
סיפור הצלחה מקומיים של שיקום נחלים באמצעות קהילות נחל
מקורו של נחל עין זהב הינו נביעה, הממוקמת במרחב קריית שמונה. הנחל חוצה את העיר במרכזה, ממערב למזרח. סיפורה של הקהילה התחיל בשנת 2007 על רקע מאבק להפסקת שאיבת המים מנביעת הנחל, עבור מפעל. קבוצת פעילים אכפתיים התאגדה יחד, במטרה לפעול לטובת הנחל ולהשיב את המים והחיים אליו. יחד, הם הקימו את עמותת "קסמי טבע ונוף" והובילו את המאבק. כאשר מאבק זה נחל הצלחה ושאיבת הנביעה הופסקה, המשיכו חברי העבודה בעשייה המשותפת לפריצת שבילי הליכה, סימונם ותחזוקם, הקמת בריכה אקולוגית, כפתרון למצבי הצפה קיצוניים וכמוקד משיכה לציפורים, בנייה של מרחב למידה אלטרנטיבי ופינות חמד נוספות לאורך הנחל.
נחל תנינים הינו אחד מהנחלים המרכזיים במישור החוף הצפוני של ארץ ישראל וחוצה אזורים גאוגרפים שונים. תחילתו של הנחל ברמת מנשה, הוא זורם דרך בקעת הנדיב ונשפך בחוף הכרמל. הקהילה קמה על ידי פעילי סביבה תושבי בנימינה וגבעת עדה בשנת 2014. בהמשך הדרך, נולדו לחצים תכנוניים על הנחל ופעילות הקהילה קיבלה גוון של מאבק וכללה עשייה ענפה למימונו, דרך גיוס כספים בפלטפורמות שונות וביצירת מגוון אירועים לציבור, מאירועים קטנים ומקומיים, דוגמת שוק קח - תן ועד לאירועים בתפיסה אגנית לאורכו של הנחל, לדוגמה - פסטיבל נחלים אזורי, "תנינעדה", שמתקיים מדי שנה משנת 2019.
מובילי הקהילה מקדמים שלוש זירות פעולה במקביל – חינוכית, קהילתית ומשפטית. יש לציין, כי הקהילה נתפסת כגורם כוח משמעותי ומכובד בקרב תושבים וגופים. הקהילה כוללת אנשי מקצוע רבים, שמביאים איתם ידע, ניסיון וקשרים, שמסייעים לפעול בכל אחת מהזירות, כולל קשרים עם עיתונאים וחברי כנסת.
נחל אחיה הינו אחד מנחלי האכזב ביובליו המערביים של נחל הירקון. הנחל זורם בעמק גלילות שבלב הארץ, לאורך תאי שטח ייחודיים ביותר, הכוללים ערכי טבע מיוחדים, בית גידול לח וממצאים ארכיאולוגיים, שהרצון לשמר על כל אלה, תחת הקצב המהיר ולחצי הבנייה והפיתוח של המרחב, הם אלה שהביאו להקמת הקהילה.
הקהילה צמחה מתחרות צילום במתנ"ס הקהילתי, של תושבי גלילות ודרך מספר סיורים בשטח האקו - פארק וכיום מונה מעל 3,000 חברים בקבוצת הפייסבוק. "הפעילות שלנו היא בעלת מאפיינים של קהילה, סביבה ותכנון. בחזון שלנו, הקמת פארק אקולוגי רציף ומשמעותי, על פני כ-200 דונם, שכולל נחל, שטפי הצפה ובריכות חורף, בתי גידול בסכנת הכחדה של חמרה וכורכר, עם מאות מיני צומח ובעלי חיים. החזון מסתמך על שילוב העוצמות העשייה הקהילתית שלנו עם האיכות האקולוגית בשטח ויכולת שכנוע גופי התכנון שפועלים במרחב", סיפר מוביל הקהילה, יואב קרמר.
נחל רבה הוא מבין ארבעת יובלי הירקון. תחילתו במורדות המערביים של אריאל, שמתמזגים דרך ראש העין, לאזור מישור החוף. לאורכו, פועלות שתי קהילות, במקטעיו השונים. האחת, קהילת ידידי נחל רבה, הפועלת ממערב לקו הירוק, והשנייה קהילת מצילים את נחל רבה, הפועלת מזרחית לקו.
כל קהילה, מביאה איתה סיפור שונה, כמעט בכל היבטי פעילותן – האחת פועלת בקשר הדוק עם הרשות המקומית והאחרת בחסות עצמה, לאחת גרעין פעילים קטן ונוכחות ברשתות החברתיות והשנייה לא נמצאת במדיה, אך בעלת גרעין פעילים גדול, האחת פעילה יותר בזירה החינוכית - קהילתית והשנייה בזירה המשפטית - תודעתית. על אף השוני – המשותף לשתיים הוא אהבתן הגדולה לנחל והנחישות לשמור עליו.
נחל פרת הוא נחל מרכזי, שמהווה מסדרון אקולוגי, כמעבר בין אזור ספר ים תיכוני, לאזור מדברי, בואכה מדבר יהודה. לאורך הנחל, שלושה מעיינות עיקריים - עין פרת, עין מבוע ועין קלט, שמפיחים את חייו של הנחל. קהילת הנחל שונה משאר קהילות הנחלים, בשני מובנים: האחד הוא שהיא פועלת ומתמקדת במעיינות שלאורך הנחל ולא בהכרח מנקודה נחלית או אגנית. והשני, בעצם היותה קהילת מתנדבים, בחסות רשות הטבע והגנים (רט"ג) במטרה שתהיה תקשורת הדוקה עם מנהל ופקחי השמורה ושימשו כ"עיניים" של הנחל.
חברי הקהילה, משתייכים לשלושה יישובים, אשר שוכנים מעל הנחל ומשתייכים לאותה מועצה אזורית (אלון, כפר אדומים ונופי פרת). הקהילה הוקמה בשנת 2022 ומונה כשמונה פעילים. עיקר הפעילות, הינה בהסברה וחינוך במעיינות, דרך סיוע לפקחי השמורה, בקליטת קהל בחגים וחופשים, יצירת שיח עם מבקרים והסברה על המקום והאזור. אורנה מקוב, מובילת הקהילה, סיפרה: "אנחנו שואפים לערב יותר את הקהילות היישוביות שלנו ורואים בזה חלק מהתהליך. באנו מתוך אהבה למקום ומתוך רצון לתת מעצמנו לשמירת המקום, לחיבור בהיבטים של היכרות, לקיחת אחריות על ניקיון המקום".
מקורו של נחל קדרון במזרח ירושלים והשפך בים המלח, ליד היישוב אבנת. זהו נחל ייחודי, בעל רובד היסטורי, עם אזכורים תנ"כיים ועדויות ארכיאולוגיות. באביב 2023 תושבת היישוב אבנת ראתה את פרסום אירוע קרנבל בנחל של החברה להגנת הטבע והגישה בקשה - כאן התחיל סיפורה של קהילת נחל קדרון, אשר מונה 18 פעילים.
מתוך האירוע, קמו שניים - שלושה "משוגעים לדבר" ובמעגל השני עוד כ-15 פעילים נוספים מהיישוב. "מאפייני הפעילות שלנו, נעים בין אימוץ אתר לחינוך והסברה. אנחנו יושבים בפתחו של הנחל ורוצים להיות חלק ממנו ולא כאחרוני צרכניו. שתי סוגיות מרכזיות בנחל – האחת הביוב והשנייה הפסולת המושלכת לערוץ הנחל, אם במזרח ירושלים ואם במדבר יהודה ומגיעה בכל שיטפון", סיפרה אביגיל דגן חדד, מובילת הקהילה.
