המשרד להגנת הסביבה פרסם היום (ב') דוח שעניינו "כימות פליטות מתאן משרשרת ההפקה והאספקה של גז מחצבים בישראל." הדוח, שבוחן לראשונה בצורה רחבה את פליטות המתאן, שהוא מרכיב עיקרי של גז מחצבים, מכלל מרכיבי המערכת: מההפקה בבאר, דרך שלב העיבוד באסדה ועד להולכה בצנרת ולאחסון, מראה כי פליטות המתאן בשרשרת ההפקה והאספקה הן 3.47% מסך פליטות המתאן בישראל וכ-0.03% מסך פליטות כל גזי החממה. זאת ועוד, פליטות אלו יחד עם פליטות הפחמן הדו-חמצני משריפת גז המחצבים בתחנות הכוח, לכ-30% מכלל פליטות הפחמן בישראל.
האם מדובר בפליטות מתאן גבוהות או לא?
עד היום דווח לציבור כי פליטות המתאן מהפקת ואספקת גז טבעי עומדות רק על 0.1% מסך פליטות המתאן בישראל, כלומר פי 35 פחות מהנתון החדש. חישוב זה התבסס בעיקר על נתוני פליטות מאסדות העיבוד, שחברות הגז דיווחו למרשם הפליטות לסביבה (מפל"ס) של המשרד להגנת הסביבה, אך על פי העבודה החדשה האסדות אחראיות רק לכ-4% מהפליטות.
תיעוד: לפיד בוער באסדת הגז לוויתן בעקבות נפילת חשמל
(באדיבות שומרי הבית)
כמו כן, חישובים קודמים של משרד האנרגיה, שהתבססו על נתונים חלקים ועל שימוש במקדמי פליטות מיושנים, הראו שהפליטות במקטע ההולכה בצנרת זניחות. אך הדו"ח הנוכחי, שהשתמש במקדמי פליטה עדכניים של הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים של האו"ם (IPCC), מראה כי הפליטות הגבוהות ביותר הן ממערכת ההולכה בצנרת (כ-17% מהפליטות) ובעיקר מדליפות מצנרת פנימית במפעלי תעשייה ובתחנות כוח (כ-54% מהפליטות). הבעיה היא שלמרות שעד כה אף אחד לא מדד או העריך את הפליטות האמיתיות של המתאן, המשרד להגנת הסביבה המשיך לגלגל את הנתונים השגויים ולפרסם אותם בדוחות המפל"ס, מבלי להטיל בהם ספק, והיזמים כביכול קיבלו חותמת הכשר והמשיכו להשתמש בהם ולדברר אותם לציבור.
האם המספרים הללו צריכים להרגיע או להדאיג אותנו?
פליטות גזי חממה בתחנות מונעות גז מחצבים כמו גם פליטות מרבית מזהמי האוויר נמוכות מאלו שנוצרות בתחנות כוח פחמיות. יחד עם זאת, גז מחצבים הוא עדיין דלק מאובן וההפקה, האספקה והשימוש בו גורמים לפליטות פחמן גבוהות ולפליטות מזהמים רבים, בזמן ששימוש באנרגיה מתחדשת מייתר את מרבית הפליטות.
נקודה חשובה נוספת היא שמצאי הפליטות, שמציג כרגע המשרד להגנת הסביבה רק ילך ויגדל, כי הרי שדה ואסדת כריש-תנין בדיוק נכנסים לפעולה, ומשום מה הם לא נלקחו בחישוב. אך מעל לכל, החישוב הנוכחי עדיין מעריך את הפליטות בבארות ובצנרות ולא מסתמך על מדידה בפועל, וגם באסדות המדידות לא מספיקות.
לאורך כל השנים האחרונות חברות הגז ומשרדי הממשלה טענו שהצנרת חדשה והמתקנים חדשים ולכן אין בהם דליפות. אולם לא רק שטיעון זה לא עומד במבחן המציאות, הרי שברור שעם השנים המערכות יתיישנו והדליפות יתרבו. לכן חשוב לדרוש מיד מחברות הגז להתקין מערכות לניטור וליישם תכניות ניטור ייעודיות על הקווים כולם על מנת לזהות דליפות ולטפל בהן.
למה חשוב להפחית את פליטות המתאן?
מתאן הוא אחד מגזי החממה האנתרופוגנים (שנפלטים מתהליכים אנושיים) העיקריים, ופליטה שלו אחראית לכ-16% מכלל פליטות הפחמן העולמיות. הוא שני בכמות לפחמן דו-חמצני, שאחראי לכ-76% מכלל פליטות הפחמן העולמיות. אך הפוטנציאל של מתאן לגרום להתחממות גבוה משמעותית מזה של פחמן דו-חמצני: פי 84 על פני 20 שנה ופי 28 על פני 100 שנה.
כלומר פליטת מולקולה אחת של מתאן שוות ערך לפליטת 84 מולקולות של פחמן דו-חמצני בהשפעתה על ההתחממות על פני 20 שנה. יחד עם זאת, המתאן מתפרק באטמוספירה בזמן קצר יחסית של מעט פחות מעשור, בזמן שלפחמן דו-חמצני לוקח כמה מאות שנים להתפרק. לכן בשנים האחרונות נעשה מאמץ עולמי להפחית את פליטות המתאן, ובכך למתן את ההתחממות הגלובלית מהר יותר. בתוך כך, בשנים האחרונות הופנתה תשומת לב רבה ונעשו מאמצים רבים לאיתור, לכימות ולהפחתת הפליטות של מתאן משרשרת ההפקה והאספקה של דלקים המאובנים: פחם, נפט וגז מחצבים.
פליטות פחמן ממקורות אנושיים יוצרות אפקט חממה וגורמות להתחממות גלובלית ולשינויי אקלים. משבר האקלים הוא האתגר הגדול ביותר שעומד כיום בפני האנושות, והדרך המרכזית להתמודד איתו היא להפחית פליטות גזי חממה. ללא מעבר לאנרגיות מתחדשות עם מערכות אגירה פליטות המתאן והפחמן הדו-חמצני ממשק הגז הטבעי בישראל ימשיכו לעלות. הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש.
פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספר "צריך לקיים - אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד" (פרדס, 2016).
