השבוע נערך כנס "הלוחמה ההיברידית" הראשון בישראל במרכז בס"א (Begin-Sadat Center for Strategic Studies) ובשיתוף ובמימון האיחוד האירופי. מרכז בס״א נבחר לנהל את המחקר הבינלאומי ומשמש כשותף הישראלי בפרויקט ביחד עם אוניברסיטאות מובילות באירופה.
את אירועי הכנס הוביל ד"ר שי אטיאס, חוקר בכיר במרכז בס״א ומרצה בביה״ס לתקשורת ובמחלקה למדעי המדינה, שזכה במענק בשנת 2021 (חודשים ספורים לפני פלישת רוסיה לאוקראינה בתחילת 2022) ביחד עם חוקרים וחוקרות מאוניברסיטאות נוספות בעולם: אוניברסיטת טורינו באיטליה, האקדמיה הצבאית האיטלקית, אוניברסיטת 'השירות הציבורי' של בודפשט בהונגריה, האקדמיה הצבאית של כוחות היבשה של רומניה, המרכז הבריטי לחקר אתגרי הביטחון והאקדמיה של צבא סלובקיה.
המחקר המשותף משלב שיתוף פעולה בין מוסדות ממדינות שונות, במטרה להתמודד עם אתגרי העידן המלחמה ההיברידית באמצעות חיבור אוגדני ידע, ספרי לימוד ואימון ובמטרה להתוות כיווני מחקר אקדמי ולפתח מתודות להכשרת אנשי ממשל ועובדי ציבור, דיפלומטים, אנשי צבא וכוחות ביטחון שונים וסטודנטים מפקולטות מגוונות בהתמודדות עם איומי העידן ההיברידי .
שני ימי הכנס שהתקיימו השבוע באוניברסיטת בר-אילן כללו למידה ואימון אינטנסיביים ובחינת סימולציות ומתודות שנחנכו על בסיס של שלושים פרקי מחקר ופעילויות מקדימות שנערכו במדינות השותפים.
ד"ר שי אטיאס, מנהל המחקר הסביר כי "השינויים הגיאופוליטיים, המלחמות של השנים האחרונות ובעיקר מהפכות העידן הדיגיטלי ויכולות האינטליגנציה המלאכותית מלמדות כי עולה צורך חד וברור להרחבת ועדכון תחומי הידע בכל הקשור לחקר קונפליקטים ומלחמות בעולם של היום". לדבריו, השלב הבא בפרויקט הוא ״פרסום של שלושה ספרי לימוד המכילים את רוב תחומי ההיברידיות והאתגרים הקשורים שיופצו בחסות האיחוד אירופי.
עוד הוסיף ד"ר אטיאס כי "חלק נכבד מהמחקר מוקדש לחקר ״חזית העורף הדיגיטלית״. מסקנות המחקר עד כה, מלמדות כי ״העורף הדיגיטלי״ הוא הראשון להיחשף ליכולות הפגיעה ההיברידיות והראשונים להרגיש את השינויים בזירה הם האזרחים, שהם למעשה מושא תקיפה ושעל מוחם מתקיימים קרבות תודעה מתוחכמים 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע מצדי ארגונים ומדינות ולעיתים אין הם יודעים זאת.
במסגרת המחקר צוות מיוחד של מספר חוקרי מרכז בס״א הכוללים את ד״ר עידו הכט, ד״ר איל פינקו, ד״ר דני שוהם וד״ר שי אטיאס, פותחו שישה פרקי מחקר ולמידה בתחומי הלחימה ההיברידית כגון "לחימה ימית", "מבוא לאסטרטגיית לחימה היברידית", "לחימה ביולוגית, דיפלומטיה ותקשורת" ועוד.
מעונות לסטודנטים הלומדים בתוכנית אנייר נחנכו בטכניון
הטכניון חנך בטקס חגיגי את בית אנייר (Anières) ע"ש מארק המון, בניין מעונות המיועד ל-120 הסטודנטים הלומדים בתוכנית אנייר בטכניון. האירוע התקייים במסגרת מושב הקורטוריון, חבר הנאמנים של הטכניון. בתחילת מושב הקורטוריון קיבל מארק המון את "סיכת נאמן הטכניון (Guardian)" מידיו של נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון. תואר "נאמן הטכניון" ניתן לאישים התומכים בטכניון בנדיבות ולאורך זמן.
נשיא הטכניון אורי סיון אמר כי "בביקור הראשון של נציגי אנייר בטכניון, כבר לפני שנים, הבנו תוך זמן קצר שהטכניון ותוכנית אנייר חולקים את אותם ערכים. השיחה שהתפתחה בינינו הייתה שיחה על ערכים, לא על מלט ולבנים, ועד היום ערכים הם הבסיס לשותפות המיוחדת הזאת. אנייר היא תוכנית מעוררת השראה, ואני מקווה שהשותפות בינינו היא שותפות לחיים. בשם הטכניון אני אומר לכם: אנחנו גאים בתוכנית אנייר ומחויבים לה לגמרי".
4 צפייה בגלריה
הסטודנטים בתוכנית אנייר עם מנהלי התוכנית והנהלת הטכניון
(צילום: שרון צור, דוברות הטכניון)
מארק המון למד במוסד המרכזי של אורט בעיירה אנייר בשוויץ, בקרבת ז'נבה. המוסד פעל בין השנים 1947 ל-1997 וחינך לאחר השואה בני נוער יהודים ללימודי הנדסה. שנים ספורות לאחר סגירתו של המוסד קמה התוכנית לתחייה בישראל בסיועו של רוברט זינגר, שהיה אז מנכ"ל World ORT, כפרויקט חינוכי של World ORT – קדימה מדע בשיתוף תוכנית נעל"ה של משרד החינוך, הסוכנות היהודית, הטכניון וכפר הנוער ויצו נהלל. בית אנייר בטכניון מכיל חללי עבודה, מועדון, מרפסת גדולה, גלריה ועוד. כיום מתגוררים בו 120 סטודנטים – נתון הצפוי לגדול בעתיד.
בטקס אמר מארק המון: "זה אושר גדול עבורי להיות כאן היום ולחנוך את בית אנייר. זוהי אבן דרך משמעותית בפרויקט אנייר. ב-1999 ביקרתי בז'נבה עם בוגרי תוכנית אחרים, והביקור עורר בי זיכרונות על השפעתו של בית הספר הזה, שנוסד על ידי ד"ר אהרון סינגלובסקי, על חיי. יצרתי קשר עם אורט והתחלנו לעבוד עם הטכניון, ובשנת 2013 נפתחה התוכנית עם 30 סטודנטים בין-לאומיים שלמדו בנהלל. כעת סוף סוף יש לנו בית לסטודנטים בקמפוס – חלום שהתגשם. אנו שואפים לספק לצעירים מבריקים מקהילות חלשות מבחינה סוציו-אקונומית הזדמנות ללמוד הנדסה באחד המוסדות הטובים בעולם בתחום זה. זו הזדמנות טובה יותר אפילו מזו שקיבלנו אנחנו".
המון הוסיף כי "בבית אנייר תרגישו בבית ותלמדו ביעילות ובנעימים. זהו מרכז חיים שבו תלמדו מקצוע, תכירו סטודנטים אחרים ותרכשו חברים לנצח - כל אלה הם חלק מהתרבות של תוכנית אנייר. אני מקווה שכאן יצמח הדור הבא של מנהיגות טכנולוגית, שיגשים את חלומה של אנייר".
לאורך שנות לימודיהם לתואר בהנדסה ובמדעי המחשב בטכניון מקבלים הסטודנטים בתוכנית מעטפת של תמיכה כספית, אקדמית וחברתית. בעזרתו של צוות מיומן שאחראי באופן אישי וישיר על מצבו של כל אחד ואחת מהם, סדנאות, העשרה, אירועים וערבות הדדית הופכים הסטודנטים והסטודנטיות של תוכנית אנייר לקהילה חזקה ותומכת.
רוברט זינגר, מייסד שותף של התוכנית, אמר כי "פרויקט אנייר ישנה את חייהם של מאות סטודנטים שיהיו הקטר שיוביל את מדינת ישראל קדימה. התוכנית מספקת לסטודנטים מבריקים הזדמנות להצליח במקום שיתמוך בהם ויטפח אותם לאורך הדרך. תודה, מארק, על אמונך במוסד הזה ובסטודנטים הצעירים האלה! זהו כבוד גדול עבורי להשתתף בפרויקט. מארק המון נולד במרוקו, ובאנייר ניתנה לו הזדמנות. הוא תפס אותה בשתי ידיים והקריירה שלו שגשגה. הוא מעולם לא שכח את חובתו לסייע לאחרים בדרך זו. אני מקווה שהסטודנטים של היום ימצאו את עצמם בעמדה דומה בעתיד".
דיקנית הסטודנטים בטכניון פרופ' אילת פישמן, שהנחתה את הטקס, אמרה כי "בית אנייר נועד להיות 'בית רחוק מהבית' (home away from home), שבו יוכלו הסטודנטים לא רק ללמוד את הדיסציפלינות שבחרו אלא גם להיפגש, להחליף רעיונות, לבלות יחד וליצור רשת חברתית שתלווה אותם בהמשך הקריירה. היא אמרה כי "זה מה שאפיין את בית אנייר המקורי בשווייץ וזה מה שמארק המון מבקש להנחיל לסטודנטים שלנו".
