החורף האחרון אמנם התחיל באיחור ובגלי חום חורפיים, אבל בשבועות האחרונים הגשמים הגיעו - ובגדול, ובחלקים נרחבים מהארץ חווינו ימים ארוכים של גשם וכמויות משקעים גבוהות מאוד. לדוגמה, באזור השרון נמדדו בימים האחרונים כמויות גדולות מאוד של גשם, כמעט כחצי מהממוצע השנתי באזור, וזה אחרי הגשמים היפים שהיו שם בפרק הגשם הקודם מסוף ינואר ועד תחילת פברואר. כל אלו הביאו למצב שבו הגשם באזור חצה מזמן את הממוצע החודשי ואף השנתי, אבל גם להצפות פעם אחר פעם.
כמה פעמים שמעתם בשנים האחרונות שמזג האוויר השתגע? הטמפרטורות גבוהות משמעותית מהממוצע באותו החודש או באותה העונה, ולא פעם שוררים גלי חום, בהם עומס החום גבוה יותר מהשגרה באותו המקום ובאותה העונה, ואפילו בחורף. הגשם ניתך בכמות גדולה בזמן קצר ובמקום מסוים, הרבה מעל לממוצע, ולא פעם גורם להצפות ומסכן חיי אדם ומוביל לפגיעה תשתיות וברכוש. או שפתאום יורדים משקעים רבים במשך כמה ימים רצופים, ומצטברים לכמות גבוהה מהממוצע החודשי ולפעמים אפילו השנתי. ומנגד יש יותר ימים שחונים, יחסית לממוצע כמובן, שיכולים להוביל לבצורת.
תיעוד מההצפות בנתניה בסופ"ש
התופעות הללו, בהן מזג האוויר משתנה באופן תנודתי ובלתי ניתן לניבוי, אינן חדשות. אך בעשורים האחרונים מדובר בשינויים קיצוניים יותר, תכופים יותר וגלובליים, המוגדרים כחלק משינויי אקלים. שינויים אלו, שנותנים את אותותיהם פה ושם ובכל העולם, בסופות ובהצפות, בגלי חום ובשרפות ועוד, מתרחשים כיוון שהעולם הולך ומתחמם, והטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ - ממוצע בין יום ולילה, קיץ וחורף, ים ויבשה בחצי הכדור הצפוני והדרומי, עולה באופן מתמיד ומתמשך.
במתמטיקה פשוטה ממוצע, או יותר מדויק ממוצע חשבוני, הוא מספר המסמן את האמצע או המרכז של אוסף מספרים סופי, למשל המשכורת הממוצעת במשק. ככזה הוא תלוי בכמות של הנתונים ובטווח על פניו הוא מחושב, אך הוא לא מייצג נאמנה את השונות בין המספרים. לדוגמה, הממוצע של המספרים 1 ו-9 עומד על 5 וזהה לממוצע של המספרים 4 ו-6. יש במתמטיקה גם ממוצעים אחרים, למשל ממוצע הנדסי או לוגרתמי, ויש להם כל מני שימושים בתחומים כמו פיזיקה או הנדסה.
המושג ממוצע משמש גם במובנים חברתיים ותרבותיים, ומתייחס לא פעם לנורמה, כלומר למשהו נהוג או מקובל, או בלשון הדיבור כמונח מקביל לסביר או בסדר. אך בעוד שבהיבטים סוציולוגים, פסיכולוגים ואפילו ביולוגים, השימוש במושג ממוצע הולך ונזנח, כאשר דווקא מקדשים את המגוון ואת השונות, במקרה של האקלים אנו לא פעם נצמדים לממוצעים, למרות ששינויי האקלים ומשבר האקלים עוסקים בקצוות ובערכים קיצוניים, בלתי מסודרים וקשים לחיזויי וניבוי.
אם יש משהו ברור לגבי משבר האקלים זה שהוא לא מבין בממוצעים ובטח ובטח לא פועל לפי ממוצעים, לא חשבוני ולא הנדסי ולא ממוצעים אחרים. אם מתעקשים לנסות ולתאר את התופעה מבחינה מתמטית, משבר האקלים מתאים יותר לתיאור על פי תורת הכאוס, על פיה יש מערכות ותהליכים שעל אף שיש בהם חוקיות מסוימת הם בעלי רגישות גבוהה לשינויים קטנים ונקודתיים ואינם ניתנים לחיזוי לטווח הארוך.
הסיפור של משבר האקלים הוא שאנחנו מתנודדים בין קצוות ובערכי קיצון, אך בעיקר שהמערכת איבדה איזון ואין שום משמעות לדבוק בממוצעים. והכי גרוע הוא שככל שאנחנו מתקדמים בזמן מבלי לשנות הרגלים ולהפחית את ההשפעה של האנושות על הטבע - להפסיק ולהוסיף עוד ועוד גזי חממה מתהליכים מעשה ידי אדם לאטמוספרה ובו-בזמן לפגוע ביכולת של הטבע להחזיר חלק מקרינת השמש בשל הפשרת יריעות קרח וקרחונים או בירוא יערות, או לקלוט ולקבע גזי חממה בצמחים ובעיקר עצים ואף על ידי אצות – המשבר מחריף.
פרופ' עדי וולפסוןצילום: דודו גרינשפןכך נחצות עוד יותר ויותר נקודות מפנה אקלימיות, כאלו שחצייתן גורמת לשינוי משמעותי קבוע ובלתי הפיך במצב מערכת האקלים, כמו הרס שוניות אלמוגים או הפשרה של קפאת-העד. וככל שנחצה יותר נקודות מפנה, נעמוד על סף נקודת האל-חזור שבה שינויי האקלים יניעו את עצמם עד לתוהו ובוהו, והטבע לא יוכל לשקם מערכות אקולוגיות רבות.
אם אנחנו רוצים "להסתכל למשבר האקלים בעיניים", אנחנו חייבים לחשוב מחוץ לממוצע. אולי ככה נבין גם שאנחנו חייבים לשנות הרגלים, שהופכים למעין נורמה או "טבע שני" ובו-בזמן להיערך לשינויים הקיצוניים והפתאומיים. כי אחרי הכל האקלים לא יודע שהוא במשבר, והכל בידנו.
פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספרים "המשבר הגדול – עידן האדם: בין מבט מקרוסקופי למבט מיקרוסקופי" (פרדס, 2023) ו"צריך לקיים – אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד" (פרדס, 2016).
