תוכנית חדשה בעוטף עזה, שמורת נחל הבשור. מינהל התכנון, בשיתוף רשות הטבע והגנים וקק"ל, מקדמים תוכנית לשמורה, שצפויה להגיע בקרוב לדיון בהתנגדויות בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום. התוכנית המוצעת משתרעת לאורך המקטע המרכזי של ערוץ נחל הבשור, החל מצומת צאלים ועד צומת רעים. משני עברי השמורה שטחים חקלאיים נרחבים, גידולי שדה, מטעים ופרדסים. התוכנית המקודמת על ידי המנהל ורשות הטבע והגנים משתרעת על שטח כולל של כ-25 אלף דונם.
ד"ר אודי קולומבוס, אקולוג נגב צפוני ברשות הטבע והגנים, הסביר כי "נחל הבשור מהווה, בשל המים והצומח השופע לאורכו, גורם משיכה ומסתור לבעלי חיים ועופות רבים. בשל סביבתו המדברית מעוטת המשקעים, או החקלאית - נטולת העצים, אפיק הנחל מהווה ניגוד חזק לסביבתו ולכן חשיבותו הרבה לעולם החי".
הוא הוסיף כי לאורך הנחל ניתן למצוא בתרונות לס, המהווים בית גידול עשיר וחשוב למגוון עופות וצמחים. ניתן למצוא גם קינונים של שרקרקים על קירות המצוקים לאורך הנחל, וגם דורסי לילה כמו כוסים ואוחים, שמנצלים את גדות הנחל לקינון. "בבתרונות מוצאים דרך קבע להקות גדולות של עופות דוגרי קרקע: חוגלות, כרוונים ועוד. על גדות הנחל ניתן למצוא גם מחילות רבות של יונקים: דורבנים, שועלים, צבועים וגיריות", אמר ד"ר קולומבוס.
במקום ניתן לאתר אפילו מיני יונקים נדירים יותר כמו חתול ביצות וקרקל, המצוי בסכנת הכחדה. בקנים הצפופים לנים להקות זרזירים, המהווים מקור משיכה מדי שנה למאות צפרים וחובבי טבע. כמו כן הם משמשים מסתור לציפורי שיר חובבות סבך כמו קניות, עלוויות, סבכים ופשושים.
נחל הבשור וכמוהו נחל גרר הצפוני יותר, החוברים יחדיו למרגלות תל גמה, שופעים מעיינות רבים ונביעות המהוות בסיס לחקלאות והתיישבויות קדומות באזורים אלו. ניתן למצוא עדויות ארכיאולוגיות לקיום יישובים ופעילות חקלאית ומסחרית ענפה לאורך ההיסטוריה. לדוגמה תל-גמה, שבו נחשפו מספר רב של שרידים המעידים על התיישבות כמעט רציפה במקום החל מהתקופה הכלקוליתית ועד התקופה ההלניסטית.
עזרא ששון, מנהל מרחב הנגב הצפוני ברשות הטבע והגנים, הסביר כי "מדובר במסדרון אקולוגי חשוב. לאורך נחל הבשור יש מעיינות המהווים בתי גידול לחים, ו-10% מעיטי השמש החורפים פה מקננים בנגב המערבי. כ-120 אלף מבקרים בשנה מגיעים לפה, בעיקר בתקופת דרום אדום".
ויש גם לא מעט פרחים באזור. בבתי הגידול החוליים ובבתרונות נמצאו מינים אדומים כמו אירוס שחום, קחון פלישתי, וולריינית זעירה, ומינים נדירים כמו תלתן פלשתי ומצילות ארוכת עוקץ.
התוכנית לשמורה וליער נרקמת כבר זמן רב, אך המלחמה גרמה להבנת החשיבות של האזור. מנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח, אמר: "מינהל התכנון ורשות מקרקעי ישראל מקדמים את התוכנית אסטרטגית לחבל התקומה, שתיתן מענה בתחומים שונים ובהם מגורים, תשתיות, תעסוקה, חקלאות, תיירות ועוד. לצד זאת, רואה מינהל התכנון חשיבות על שמירת השטחים הפתוחים ועל ערכי הטבע המאפיינים חבל ארץ זה".
רותי נשיץ, מתכננת מחוז דרום של רשות הטבע והגנים, הסבירה כי התוכנית מתבססת על תוכניות מתאר ברמה ארצית ומחוזית. לאחר שהתוכנית תאושר, הרשות תוכל לקדם הכרזה על השטח כשמורה. "שמורה מוכרזת זו הרמה הגבוהה ביותר מבחינת ההגנה על השטחים הפתוחים".
