עד היום – לא נקבעו אמות מידה לתנאי החזקתם של תרנגולות מטילות. כך עולה מדו"ח של מרכז המידע והמחקר של הכנסת, שיוצג היום (שני) בדיון של ועדת החינוך של הכנסת, שדנה בנושא ליקויים בהחזקה של תרנגולות מטילות.
במסמך, שהוכן לבקשת יו"ר ועדת החינוך ח"כ שרן השכל, נכתב עוד כי בשנת 2007 החליטה הממשלה על תוכנית שדרוג מקיפה של לולי התרנגולות המטילות, שבמסגרתה יועברו המשקים למתחמי לולים חדשים וטובים יותר מבחינה תברואתית, סביבתית, וכלכלית, אך תוכנית זו לא יושמה עד כה. כיוון שכך, עד היום לא נקבעו כאמור אמות מידה לתנאי החזקתן של תרנגולות מטילות, כפי שמתבקש מתוקף חוק צער בעלי חיים.
ח"כ שרן השכלצילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסתלטענת משרד החקלאות, בשנת 2018, לא חל שום שינוי בפועל במצב הלולים והוא אף החמיר. ב-2018 הושגו הסכמות בין משרדי האוצר והחקלאות על העברת תקציבים התחלתיים לקידום הרפורמה באופן הדרגתי, ובהמשך לכך פורסמו נוהלי תמיכה על ידי משרד החקלאות ב-2019 וב-2021 לקידום בניית מתחמי לולים חדשים, בהם לתרנגולות יהיה מתחם מחיה מינימלי של 750 סמ"ר.
לפי משרד החקלאות, מתוך 24 מתחמים שהתמיכה בפיתוחם אושרה, חמישה כוללים לולים ללא כלובים (מעוף) ושניים נוספים משלבים לולי מעוף ולולי כלובים. לצד זאת, מציין המשרד כי קיימת דרישה תקציבית בסך של 85 מיליון שקלים להמשך פיתוח של מתחמי לולים חדשים.
על פי משרד החקלאות, גם כיום מצבם של מרבית הלולים נותר כשהיה, והם לא עומדים בדרישות שנקבעו בחיקוקים השונים המסדירים את הענף. משום כך, המשרד לדבריו ממשיך לפעול לקידום המטרות האלו.
כמו כן, במסגרת הצעת חוק ההסדרים לשנת 2021-2022 הועלתה תוכנית לביטול התכנון בענף ההטלה וביטול המכס על יבוא ביצים. במסגרת תוכנית זו, מוקצה תקציב של 1.1 מיליארד שקלים להקמת לולים משודרגים, השקעות מחקר ופיתוח, הטמעת טכנולוגיה חדשנית, וכן לפיצוי בעלי המכסות עד שנת 2027. במסגרת תוכנית זו אין כיום התייחסות מפורשת לנושא רווחת התרנגולות המטילות.
לפי משרד האוצר, פתיחת השוק לתחרות אמורה להשפיע לחיוב על רווחת העופות, בשל הרחבת מגוון המוצרים, שתאפשר ללולי המעוף להתחרות בלולים הרגילים.
תנאי הגידול של תרנגולות מטילות בעולם לעומת ישראל
על פי נתוני המועצה לענף הלול, כ- 3.2% מהביצים בישראל בשנת 2020 יוצרו בלולי חופש או מעוף וכ- 1.9% בגידול אורגני. שאר התרנגולות גדלות בעיקר בלולים הנקראים "מסורתיים", שהינם צפופים מהשאר.
ומה המצב במדינות אחרות? ב-1999 קיבלה מועצת האיחוד האירופי הוראה שקבעה כי החל מ- 2012 השימוש בלולי כלובים רגילים יאסר בכל מדינות האיחוד, ויותר שימוש בכלובים מועשרים בלבד או בשיטות גידול אלטרנטיביות, ללא כלובים: לולי מעוף, לולי חופש ולולים אורגניים. בעקבות זאת, חל שינוי בתנאי החזקתן של התרנגולות וב- 2016 דווח כי השימוש בכלובים מסורתיים באירופה פסק.
כיום, יותר ממחצית מהתרנגולות המטילות באיחוד האירופי מגודלות כיום בלולים ללא כלובים: כ-34% בלולי מעוף, כ-12% בלולי חופש, וכ-6% בגידול אורגני.
כמו כן, בארצות הברית נמצא כי כיום כ-22% מהמטילות מגודלות בלולים ללא-כלובים, בניו-זילנד 44% ובבריטניה 64% מהביצים מקורן בלולים אלה. בדיקה לגבי אוסטרליה וקנדה לא העלתה נתונים רשמיים עדכניים.
ח"כ שרן השכל: "כליאת תרנגולות בכלובי סוללה היא ממש ההתעללות בחיי בעלי חיים, כלובים אלו הוצאו מחוץ לחוק במספר מדינות מתקדמות בארה"ב ובאירופה. במדינת ישראל כעשרה מיליון תרנגולות מוחזקות עדיין בלולי תעשיית הביצים, ולמעלה מ-90% מהן כלואות בכלובים אכזריים שנאסרו לשימוש בכ-40 מדינות אחרות. במדינות רבות נאסרו כל סוגי הכלובים, והנציבות האירופית מקדמת חקיקה לאיסור כלובים בכל מדינות האיחוד, עם תאריך יעד - שנת 2027. כמי שפועלת בנושא שנים, ומנהלת אורח חיים טבעוני, הנושא הזה חשוב לי באופן אישי. הדיון היום הוא הראשון מתוך סדרת דיונים שאקיים בנושא ההתעללות בבעלי חיים בוועדת החינוך בראשותי, אשר אחראית בין היתר גם על פיקוח חוק צער בעלי חיים. הוועדה תקבע תקן מינימלי להחזקת התרנגולות, בתקנות לחוק צער בעלי-חיים או בחקיקה ראשית. שכן, מבחינתי יש לאסור באופן מיידי את בניית הכלובים הנוספים, ולהקצות תקופת מעבר להסבת הלולים הקיימים".
