אמנות הסלע הפרהיסטורית הגדולה בעולם התגלתה בחלקו העליון והאמצעי של נהר אורינוקו - הנהר השלישי באורכו בדרום אמריקה.
אורכו של התחריט הגדול מבין יותר מ-150 תחריטים שזוהו, היה יותר מ-40 מטר, מה שמיתג את כלל האתרים כאמנות הסלע הגדולה מסוגה בעולם. "אתרים מונומנטליים אלה הם באמת אתרים גדולים ומרשימים, שלדעתנו נועדו להיראות ממרחק מסוים", אומר המחבר הראשי של המחקר ומרצה בכיר למידול סביבתי ארכאולוגי באוניברסיטת בורנמות', ד"ר פיליפ ריריס.
על מנת לקבוע את מטרת התחריטים הללו, ד"ר ריריס וצוות חוקרים מאוניברסיטת בורנמות', הקולג' האוניברסיטאי של לונדון ואוניברסיטת האנדים בקולומביה, עבדו בשיתוף פעולה עם מדריכים מקומיים כדי למפות את האתרים באמצעות רחפנים, כשכלל הממצאים פורסמו בכתב העת Antiquity.
בזמן שחלק מהאתרים כבר היו ידועים, הצוות גילה כמה נוספים. מוטיבים דומים שהופיעו על כלי חרס שנמצאו באזור, מעידים על כך שהתחריטים נוצרו ככל הנראה לפני 2,000 שנה לפחות, אם כי ייתכן שאף הרבה קודם לכן. רבים מהתחריטים הגדולים ביותר הם של נחשים, שהחוקרים שיערו כי מדובר בנחשי אנקונדה (Eunectes) ורב-חנק (Boa), אשר ממלאים תפקיד חשוב במיתוסים ובאמונות של האוכלוסייה הילידית המקומית.
"אנחנו יודעים ששני סוגי הנחשים הללו קשורים לא רק לדמויות אלוהיות ובואות קשורות לא רק לדמויות אל של כמה מקבוצות הילידים באזור, אלא שהם גם נתפסים כיצורים קטלניים שיכולים להרוג אנשים וחיות גדולות", אומר ד"ר ריריס. "אנו מאמינים שהתחריטים יכלו לשמש קבוצות פרהיסטוריות כדרך לסימון טריטוריה, על מנת ליידע את מי שהתקרב לאזור בכך שמדובר באזור מאויש".
ד"ר חוסה אוליבר, מומחה בארכאולוגיה של אמריקה הלטינית מהמכון לארכאולוגיה בקולג' האוניברסיטאי של לונדון, הוסיף, כי "התחריטים מרוכזים בעיקר לאורך מקטע של נהר האורינוקו הנקרא Rapids Atures, שהיה נתיב סחר ותנועה פרהיסטורי חשוב. על כן, הייתה ליצירת חותם חשיבות רבה, מכיוון שכך יכלו לבטא המקומיים את זהותם ולסמן טריטוריה שהייתה שייכת להם".
החוקרים העריכו כי התחריטים היו מיועדים לתקשר עם מגוון רחב של אנשים, שהגיעו מרקע תרבותי מגוון. "נחשים מתפרשים בדרך כלל כיצורים מאיימים למדי, כך שהמקום בו ממוקמת אמנות הסלע מהווה סימן לכך שיש לנקוט באמצעי זהירות ולכבד אותו ואת יושביו", קובע ד"ר ריריס.
מפאת חשיבות התגלית, הסיקו החוקרים כי חשוב שאתרי אמנות הסלע המונומנטליים הללו יהיו מוגנים כדי להבטיח את שימורם והמשך מחקרם, תוך שיתוף פעולה מלא עם העמים הילידים של אזור נהר אורינוקו, שמשתרע על פני 2,400 ק"מ, עם אגן ניקוז שמכסה שטח של כ-880 אלף קמ"ר.
"רשמנו את האתרים הללו אצל גופי המורשת הלאומיים של קולומביה וונצואלה, אבל חלק מהקהילות שחיות כיום בשטחם, הן בעלות זיקה חזקה לאמנות הסלע", אומרת ד"ר נטליה לוזאדה מנדייטה מאוניברסיטת האנדים. "בהמשך, אנו מאמינים שהם צפויים להיות האפוטרופוסים הטובים והראויים ביותר".