נתוני 2022 של החיבולנס נחשפים: התקבלו 6,486 קריאות להצלת 6,817 חיות. החיה הנפוצה ביותר שנזקקה להצלה: הקיפוד המצוי. אחריו בז מצוי, סיס חומות, עורבני שחור-כיפה וצב יבשה מצוי. גורם הפגיעה מספר אחת בקיפודים: סקביאס.
ה"חיבולנס" הוא מערך מתנדבים של רשות הטבע והגנים, שנוצר על מנת להעביר חיות בר מוגנות פגועות מכל רחבי הארץ אל בית החולים לחיות בר בספארי ברמת־גן. מדובר בבית החולים היחיד המטפל בחיות בר פגועות. ברשות הטבע והגנים הקימו את המערך באופן רשמי לפני חמש שנים, וכיום הוא מונה אלפי מתנדבים וחולשת עליו פקח לני דקל-רוזנברג (52).
מבחינת נתונים, הרי שבשנת 2022 נקראו המתנדבים להציל 6,817 חיות (ממוצע של 19 חיות ליום). מדובר בירידה של 21% לעומת שנת 2021, אז נקראו להציל 8,675 חיות. הסיבה לירידה, מסבירה דקל-רוזנברג, היא ככל הנראה שפעת העופות: "חודשי ינואר-פברואר היו שיא שפעת העופות האלימה, ואסרו עלינו לאסוף עופות פצועים במשך חודשיים. אספנו רק יונקים. בנוסף, קיץ 2022 היה נוח יחסית. בשיא עונת הגוזלים והגורים אנחנו יכולים להגיע ל־100 קריאות ביום. לא הגענו לכמות הזו, כנראה בגלל מזג האוויר הנוח".
בסך הכל דווקא יש עלייה יפה בכמות הקריאות להצלה, שאותו מייחסים ברשות הטבע והגנים בעיקר לעלייה במודעות האזרחים. בשנת 2018 פינו 4,086 חיות, בשנת 2019 פינו 5,450 חיות, בשנת 2020 פינו 7,078 ובשנת 2021 פינו 8,675. הירידה בשנת 2022 מקורה בשפעת העופות ובקיץ הנוח.
הקיפודים היו החיה שהכי נזקקה להצלה. בשנת 2022 אספו 1,663 קיפודים, שהיוו 25% מכלל החיות שאספו. קרוב ל־70% מהקיפודים שנאספו חלו בסקביאס. בשנת 2021 אספו 2,071 קיפודים, שהיוו 23% בלבד מהחיות. 64% מהקיפודים חלו בסקביאס. מבחינת המתנדבים מדובר במגפה. "אחוזי הקיפודים עם סקביאס בערים הולכים ועולים מדי שנה", אומרת לני. "זה אומר דרשני בנושא האכלת החתולים. הייתי רוצה שיתייחסו לנושא. צריך לשים את האוכל לחתולים במקום גבוה כדי שקיפודים לא יאכלו ממנו. אחר כך הם מתים בייסורים וכואב הלב. זה עצוב".
בשנת 2022 טיפלו ב-1,726 קיפודים, בשנת 2021 טיפלו ב-2,163 קיפודים, ואילו בשנת 2020 מדובר היה ב-1,744 קיפודים. לעומת זאת בשנת 2018 טופלו 745 קיפודים בלבד. מדובר במגמת עלייה ברורה.
ברחבי הארץ יש 22 נקודות מעבר, מקומות אליהם יכולים אזרחים להביא את חיות הבר הפצועות, שם הן יקבלו טיפול ראשוני ויפונו לבית החולים. מתנדבים רבים פועלים כדי שהחיות יקבלו את הטיפול הטוב ביותר. אחת מהן היא שגיא מרום (48). "העובדה שאנחנו מקבלים יותר קריאות מאזרחים היא מעודדת, אבל זה אומר שהמון חיות בר נפגעות. אלה פגיעות שמקורן בעיקר באדם. זה לא שהן נטרפו בטבע. אלה פגיעות שנובעות מהאכלה, התחשמלות, תאונה ועוד. העשייה של החיבולנס מרגשת מאוד. וזה המעט שאנחנו יכולים לעשות על כל הנזק שאנחנו כבני אדם עושים לטבע".
