ההתפרצויות הגעשיות בחצי האי רייקאנס (Reykjanes), שממוקם בדרום-מערב איסלנד, מאופיינות בשדות לבה עצומים, הרי געש ופעילות גיאותרמית מתמשכת. המצב אילץ את הרשויות להכריז על מצב חירום, כאשר סדרה של שמונה התפרצויות התרחשה בו מאז 2021. מדובר באזור בו חיים 70% מתושבי איסלנד, אך גם מהווה את מקום משכנם של נמל התעופה הבינלאומי היחיד של המדינה, וכמה תחנות כוח גאותרמיות המספקות מים חמים וחשמל.
התפרצות הר הגעש באיסלנד
(רויטרס)
ההתפרצות האחרונה, שאירעה ממאי עד יוני, גרמה לפינוי של תושבים ומבקרים מהלגונה הכחולה, ספא גאותרמי מפורסם שמהווה אטרקציה תיירותית פופולרית, בפעם השלישית בתוך יותר מחודשיים. למרות שאיסלנד חווה התפרצויות קבועות בשל הקרקע הפעילה עליה היא יושבת, הרי הגעש שהתפרצו לאחרונה בחצי האי רייקאנס שהו בתרדמת שארכה 800 שנה. בהתבסס על העובדה שהעידן הוולקני האחרון שלו נמשך מאות שנים, ההערכות הן שהפעילות הגעשית הנוכחית תהיה תחילתו של פרק זמן ארוך נוסף.
במרחק של פחות משעה נסיעה מעיר הבירה רייקיאוויק, ההתפרצויות הללו מהוות סיכון בפן הכלכלי, אך גם מותירות את הקהילות המפונות בחוסר וודאות לגבי חזרה לביתם, אם זה לא נפגע מהלבה הרותחת.
צוות בינלאומי של חוקרים צפה בהרי הגעש בשלוש השנים האחרונות, כשניתוח הדמיית טומוגרפיה סיסמית והרכב דגימות הלבה חשף חלקים מהתהליכים הגאולוגיים שעומדים מאחורי העידן הוולקני החדש. על פי ההערכות, אזור זה עתיד לחוות התפרצויות חוזרות ונשנות שיימשכו עשרות שנים (ואולי אף מאות שנים).
במחקר, שפורסם בכתב העת Terra Nova, חוקרים מאוניברסיטת אורגון, אוניברסיטת אופסלה בשבדיה, אוניברסיטת איסלנד, האקדמיה הצ'כית למדעים ואוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, שיתפו פעולה והגיעו למסקנותיהם בעקבות מחקר קודם שפורסם בכתב העת Nature Communications על ההתפרצויות הראשוניות ברייקאנס ב-2021.
איליה בינדמן, וולקנולוג ופרופ' למדעי כדור הארץ באוניברסיטת אורגון, הסביר כי איסלנד יושבת על הרכס המרכז-אטלנטי, שמהווה גבול פתיחה ותוצר של תהליך היפרדות היבשות, שהחל לפני כ-180 מיליון שנה, שבו הלוח האפריקאי מתרחק מהלוח הדרום-אמריקני והלוח הצפון-אמריקני מתרחק מהלוח האירו-אסייתי. השינויים הללו עלולים לעורר התפרצויות געשיות כאשר סלע חם ממעטפת כדור הארץ נמס ועולה אל פני השטח.
חצי האי מורכב משמונה אתרים פעילים מבחינה געשית, כך שאיתור מקור מאגמה משותף אחד או מספר מקורות עצמאיים ועומקם תסייע בחיזוי משך ההתפרצויות והשפעתן. באמצעות נתונים גאוכימיים וסיסמיים, בדקו החוקרים האם המאגמה של ההתפרצויות הראשוניות מהר געש אחד בחצי האי משנת 2021 עד 2023 הגיעה מאותו מקור כמו המאגמה בהתפרצויות האחרונות של הר געש אחר.
מאגמה עשויה בעיקר משמונה יסודות, כולל חמצן ומימן, ו-50 יסודות קורט שונים בריכוזים קטנים יותר וביחסים שונים. השילוב הייחודי של יסודות קורט יכול לעזור להבדיל בין מקורות מאגמה זה מזה, כשלחוקרים יש את היכולת למדוד את שפע האיזוטופים במאגמה, יסודות בעלי אותן תכונות כימיות אך מסות שונות.
פרופ' בינדמן מדגים זאת ומסביר כי ישנם שלושה איזוטופים שונים של חמצן. "באוויר שאנו נושמים, יש תערובת של איזוטופי החמצן הללו ואנחנו לא מרגישים בהבדל. ההבדלים ביניהם בדרך כלל אינם חשובים לתגובות כימיות, אך חשוב להכיר בכך שהשפע היחסי שלהם במאגמה יכול להבדיל בין מקור מאגמה אחד למשנהו", הוא אמר.
5 צפייה בגלריה
וולקנולוגים וגאוכימאים מתכוננים לקראת דגימת לבה במהלך התפרצות הר הגעש פאגרדארספיאטל ביולי 2023
(צילום: Valentin Troll)
מניתוח דגימות של סלעי לבה משני הרי געש שונים בחצי האי ומהדמיה של פנים כדור הארץ בהתבסס על רעידות אדמה מקומיות, נמצא אזור אחסון מאגמה בעומק של כ-7.5-5.5 ק"מ בקרום כדור הארץ. "יחד עם זאת, מאגר זה ניזון בסופו של דבר מהסלע הנמס בעומק המעטפת, מה שעלול לגרום להתפרצויות בנות עשרות שנים, עם מאות קמ"ר של מאגמה שעולה אל פני הקרקע", אומר פרופ' בינדמן.
למרות הצפי לאפיזודות געשיות פוטנציאליות מתמשכות באיסלנד, טרם ידוע את טווח הזמן המדויק של ההתפרצויות והתדירות בין אחת לשנייה בעשרות או אפילו מאות השנים הבאות. "מדובר במעין 'מעבדה טבעית' מעוררת השתאות ומצמררת כאחד. האירועים הגעשיים הללו הם רגילים בקנה מידה גאולוגי, אבל בקנה מידה אנושי הם עלולים להיות הרסניים".
