בית משפט השלום בבאר שבע הרשיע היום (ה'), במסגרת הסדר טיעון, את חברת קצא"א (קו צינור אילת-אשקלון בע"מ) בגין אחריותה לאירוע דליפת הנפט בשמורת עברונה בדצמבר 2014, וכן באחריות לזיהום שנגרם כתוצאה מכך. לצד קצא"א, במסגרת הסדר הטיעון, הודו והורשעו שני בעלי תפקידים בחברה אשר נושאים, כל אחד לפי חלקו, באחריות למחדלים ולכשלים שגרמו לפגיעה האקולוגית מהגדולות שאירעו במדינה.
מכתב האישום, שהוגש באמצעות המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועמ"ש בשנת 2021, לאחר חקירה שניהלה המשטרה הירוקה במשרד להגנת הסביבה כנגד חברת קצא"א ומנהליה, עלה כי במסגרת עבודות הסטת הצינור, אירע כשל הנדסי בגינו התפרק הצינור ופרצו ממנו כ-5 מיליון ליטרים של נפט גולמי, שזרמו על פני הקרקע וזיהמו שטחים נרחבים בשמורת עברונה.
כתוצאה מהאירוע, נגרמו לשמורה ולמערכת האקולוגית באזור נזקים רבים. זרימת הדלק סחפה עמה צמחים ובעלי חיים, לרבות מינים מוגנים, וגרמה לפגיעה במבנה הקרקע ובמיקרו בתי-גידול. כמו כן, נגרמה פגיעה בקרום פני הקרקע ובזמינות המים באזור. סך השטח אשר ספג את הפגיעה על כ-144 דונם, ועלויות הנזקים הוערכו בחוות דעת של מומחים בסכומים העולים על 100 מיליון שקלים.
הסדר הטיעון מאפשר השתת ענישה הולמת תוך ייעול ההליכים המשפטיים, בהינתן הזמן הרב שחלף מקרות האירוע. חברת קצא"א הורשעה באופן מלא בכלל העבירות שיוחסו לה בכתב האישום המקורי, ביניהם זיהום מים בנסיבות מחמירות, השלכת פסולת המכילה חומר מסוכן ולכלוך לרשות הרבים וכן גרימת ריח חזק או בלתי סביר.
שלומי לוי, סמנכ"ל הביצוע בקצא"א בעת שהתרחש האירוע, הורשע באחריות כנושא משרה ביחס לעבירות לפי חוק המים, חוק שמירת הניקיון, וחוק מניעת מפגעים.
חיים בר סלע, ששימש כמנהל הביצוע בשטח, הורשע בעבירות לפי חוק המים וחוק למניעת מפגעים, וכן כמסייע להשלכת פסולת המכילה חומר מסוכן ולכלוך רשות הרבים, לפי חוק שמירת הניקיון.
הצדדים יעתרו בהסכמה להשתת ענישה אשר תהלום את הפגיעה החמורה בערכים הטבעיים ובסביבה. לפי ההסדר, על קצא"א יוטל קנס והתחייבות בשיעור הגבוה ביותר שניתן בנסיבות העניין – 1,562,000 שקלים וכן סכום זהה כהתחייבות להימנע מביצוע העבירות בהן הורשעה למשך שלוש שנים.
על לוי, יוטל קנס בגובה 35 אלף שקלים וכן התחייבות בגובה 70 אלף שקלים להימנע מביצוע העבירות בהן הורשע למשך שלוש שנים. על בר סלע יוטל קנס בגובה 20 אלף שקלים וכן התחייבות בגובה 40 אלף שקלים להימנע מביצוע העבירות בהן הורשע למשך שלוש שנים, זאת לצד שירות לתועלת הציבור בהיקף של 180 שעות. טיעונים לאימוץ הרכיב העונשי שבהסדר הטיעון יישמעו בחודש אפריל הקרוב. את המדינה ייצגו בהליך עורכי הדין עמיחי חביביאן ועדי דמתי שגיא מהמחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועמ"ש שבפרקליטות המדינה.
עברונה ב-2014
(צילום: המשרד להגנת הסביבה)
בעקבות האירוע, ובמקביל להליך הפלילי, הגישה הפרקליטות בשיתוף המשרד להגנת הסביבה תובענה ייצוגית לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו, ובמסגרת הסכם הפשרה שבו ייצגה את המדינה עו"ד אסנת דפנה מהמחלקה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה ועו״ד אנטוניוס מרשי מפרקליטות מחוז דרום, הוטל על קצא"א, הגורם המזהם, לשאת בעלות תוצאותיו של האירוע ולהעמיד סכום כולל של כ-100 מיליון שקל פיצוי לציבור, לטבע ולתובעים ולשם שיקום השמורה ומניעת נזקים עתידיים.
מהחברה להגנת הטבע נמסר: "היום קיבלנו הוכחה נוספת, שחברת קצא"א מסכנת באופן קשה את הבריאות ואת הסביבה של כולנו. למרות זאת, אנו עדים לניסיונות החוזרים ונשנים שלה להרחיב את פעילותה, בתמיכה מקוממת של חלק ממשרדי הממשלה. בימים אלה מבקש משרד האוצר להאריך את החיסיון על פעילותה בעוד ארבע שנים ובכך לאפשר לה להמשיך ולפעול במינימום של פיקוח. לא בכדי, ישנה התנגדות אזרחית עצומה, להארכת החיסיון ולהרחבת פעילותה של קצא"א, הכוללת תושבים מקומיים, ראשי רשויות, ארגוני חברה, סביבה ובריאות. היום, יותר מתמיד, ברור למה צריך לפקח על קצא"א ולצמצם את פעילותה".
