אחרי עיכובים רבים, הגישה הערב (יום ה') המדינה לבג"ץ תשובה בעתירה של ארגוני הסביבה בעניין ההסכם שעליו חתמה חברת קצא"א עם חברת רד-מד, שמשמעותו הגדלה משמעותית של שינוע הנפט הגולמי במפרץ אילת. השורה התחתונה של התגובה היא שדין העתירות להידחות בהיעדר עילה להתערבות שיפוטית.
בפרקליטות ציינו כי ההסכם אינו מגביל במישרין או בעקיפין את הממשלה. בנוסף, אין לחייב את הממשלה לפעול בנושא. בתגובה ציינו נציגי המדינה כי התקבלה החלטתם של מנכ"ל משרד ראש הממשלה ומנכ"לית משרד ראש הממשלה החליפי לפיה אין להתערב בהסכם ולכן העתירה התייתרה.
מדובר במסמך שעליו חתומים במשותף יאיר פינס מנכ"ל משרד ראש הממשלה ונעמה שולץ, מנכ"לית משרד ראש הממשלה החליפי, ובו הם מציינים כי עמדת המשרד להגנת הסביבה, שלפיה המדיניות היא "תוספת אפס סיכון" במפרץ אילת נקבעה בהתאם לסמכויות הנתונות למשרד להגנת הסביבה, ותוך הישענות על עמדה מקצועית. הם הוסיפו, כי אמנם הממשלה לא תתערב בהסכם בכובעה כבעלים של חברת קצא"א, ואולם אין בכך כדי למנוע ממנה להפעיל את סמכויותיה בכובעה כרגולטור. עוד צוין במכתב כי הסוגיה מטופלת על ידי משרדי הממשלה הרלוונטיים תוך הסתייעות בגורמי מקצוע שהעניין מצוי במומחיותם, ואין צורך או מקום למעורבות נוספת.
חוף קצא"א באילת
(צילום: אסף הברי, רשות הטבע והגנים)
עוד ציינו בפרקליטות כי "המשרד להגנת הסביבה הפעיל את סמכויותיו הרגולטוריות בנוגע למימוש ההסכם ואף קבע מדיניות של 'תוספת אפס סיכון' במפרץ אילת, בהתאם לעמדתה המקצועית של המשרד כי אין הצדקה לתוספת הסיכון הצפויה למפרץ אילת, לרבות זו הצפויה כתוצאה מיישום ההסכם... העתירה ממילא אינה תוקפת את מדיניות המשרד להגנת הסביבה, הרי שאין צורך להידרש במסגרת הליך זה למדיניות המשרד לגופה".
המשמעות של תגובת המדינה היא שהנושא נמצא לפתחו של הרגולטור, כלומר המשרד להגנת הסביבה שבפועל מסכל את מימוש ההסכם באמצעות היתר הרעלים. הצפי הוא שקצא"א תגיש עתירה מנהלית לבית המשפט, שתתגלגל מאוחר יותר לערכאת ערר. סביר גם שארגוני הסביבה יבקשו להיות ידידי בית משפט בתיק מסוג זה.
נקודה מעניינת נמצאת בסעיף 47 של התגובה, ובה מתואר שקצא"א העבירה ליועץ המשפטי לממשלה מזכר בעניין השלכות פוטנציאליות לשיטתה של פעילות המשרד להגנת הסביבה ביחס להסכם. "למען הסדר הטוב יובהר כי אין בפניה האמורה כדי לשנות מעמדת המשיבים. ככל שבית המשפט הנכבד ימצא זאת לנכון המשיבים יוכלו להרחיב בעניין בדלתיים סגורות בפני בית המשפט הנכבד בלבד". חשוב לזכור כי איחוד האמירויות הבהירו כי לביטול ההסכם לא תהיה כל השלכה על היחסים בין המדינות.
הארגונים הירוקים טענו בעתירה כי על בג"ץ לקבוע כי הסכם קצא"א טעון אישור ממשלה. אך המדינה הבהירה כי טענות הארגונים אינן מגלות עילה להתערבות שיפוטית. הארגונים טענו כי ההסכם מגביל את הממשלה, אך המדינה טוענת שאין בכך ממש. "לעניין הטענה כי ההסכם מגביל את הממשלה לאור התחייבויותיה במסגרת הסכמי אברהם, הרי שהטענה נטענה בעלמא וללא כל ביסוס".
המדינה הבהירה כי הסכמים ומזכרי הבנות בילטרליים נחתמו עם איחוד האמירויות בתחומי איכות הסביבה והאנרגיה. "לעניין הטענה כי ההסכם מגביל את הממשלה לאור התחייבויותיה הבינלאומיות למאבק הגלובלי בשינוי אקלים, הרי שגם בה אין ממש. שכן כלל לא ברור כיצד יש בהסכם שנוגע לאחסון ושינוע נפט במדינה כדי להגביל את חופש הפעולה של הממשלה ביחס למאבק בשינוי אקלים. ולראיה, חתימת ההסכם לא מנעה בפועל ממשלת ישראל להמשיך לקחת חלק פעיל במאבק במשבר האקלים, והממשלה על משרדיה המשיכו לפעול במישור זה ואף ביתר שאת".
"חתימת ההסכם לא מנעה מהמשרד להגנת הסביבה להפעיל כלים רגולטוריים לצורך פיקוח על חברת קצא"א ולשם שמירה על הסביבה בכלל ועל מפרץ אילת בפרט". המדינה סבורה כי הטענה שחתימת ההסכם חושפת את המדינה לתביעות בהיקף של מיליארדים אם תתממש הפגיעה במפרץ היא "מרחיקת לכת".
"לא נהסס להפעיל את כל הסמכויות שלנו"
"למרות הלחצים וההתנגדויות הובלנו להישג סביבתי, גיבוי למדיניות של המשרד להגנת הסביבה של 'אפס תוספת סיכון' במפרץ אילת", אמרה השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג. "קבענו מדיניות וניישם אותה בפועל, שמשמעותה כי לא תותר הוספת סיכון למפרץ אילת, וכי אין להגדיל את היקף שינוע הנפט באילת. לא נהסס להפעיל את כל הסמכויות שלנו בעניין. אנחנו אמונים על הגנת בריאות האדם והסביבה, בוודאי בסביבה ימית ערכית ביותר ורגישה במיוחד".
השרה הוסיפה כי "למרות מה שקצא"א אולי חשבה, היא לא תוכל להציב עובדות בשטח שאליהן המדינה אמורה להתיישר. המדינה אינה חותמת גומי. בחודשים האחרונים ביצענו עבודה סדורה ומקיפה, רתמנו לצדנו את כל משרדי הממשלה הרלוונטיים, הצגנו בפניהם נתונים ועובדות, ושכנענו אותם שאין שום טיעון שיוכל להצדיק את הרחבת פעילות קצא"א לשינוע ולאחסון נפט במפרץ אילת".
לדבריה, "שוניות אלמוגים נכחדות בכל העולם כתוצאה ממשבר האקלים ותופעות שונות, ולשונית בים סוף תפקיד חשוב בשמירה על בריאות המערכת הימית הטבעית. בזכות המדיניות של המשרד להגנת הסביבה, שהיא זו שמקבלת את הקדימות בראייה הממשלתית, נמנע תוספת סיכון למפרץ אילת הרגיש כתוצאה מהגדלה במספר מכליות הנפט הפוקדות אותו. מדינת ישראל ומפרץ אילת לא יהפכו לגשר לנפט מזהם בעידן של משבר אקלים". השרה להגנת הסביבה אמרה עוד כי "חשוב לזכור: בלתי ניתן למנוע דליפות נפט באופן מוחלט. ולכן, אנחנו עדיין מוטרדים מפוטנציאל זיהום הים מכניסת מכליות הנפט כיום, גם ללא הרחבת ההסכם. זאת, כאשר משרדנו נמצא בחוסר כרוני של כוח אדם וציוד. ועל כן, בכוונתי לפעול מול משרד האוצר להשלים את ההצטיידות שלנו ולענות על הצרכים שלנו - בוודאי כל עוד מסוף קצא"א ונמל אילת פעילים בהיקפים הנוכחיים".
מקצא"א נמסר בתגובה: ״לאחר חודשים רבים של השמצות וטענות מופרכות כנגד ההסכם, עמדת המדינה בתשובתה לבג"ץ, בשם כל משרדי הממשלה המשיבים, שוב מוכיחה כי קצא״א פעלה ופועלת בהתאם לחוק ולהנחיות גורמי המדינה הרלוונטיים ולאחר תיאום מראש עימם, וכן כי ההתקשרות בהסכם מד-רד ומימושו הינה חלק מליבת פעילותה הרגילה והשגרתית של החברה מאז הקמתה. עמדתם הברורה והנחרצת של משרד האוצר ורשות החברות, היא שקצא״א פעלה כפי המצופה ממנה, לפיתוח עסקי של פעילות החברה מול לקוחות בינ"ל וכן, כי להסכם יתרונות גיאופוליטיים וכלכליים משמעותיים עבור מדינת ישראל ואזרחיה. קצא״א מחויבת לשמירה על הסביבה, ערכי הטבע והים, ותפעל לשם כך בכל האמצעים העומדים לרשותה ובהתאם להנחיות הגורמים הרלוונטיים. לפעילותה של קצא״א חשיבות אסטרטגית-לאומית למשק האנרגיה ולתפקודו הרציף, ובכלל זה מתקן קצא״א באילת המאפשר רציפות אספקת אנרגיה בשגרה וביתר שאת בחירום. החברה תמשיך בדיאלוג המקצועי והרציף עם המשרד להגנת הסביבה על מנת לקדם את פעילותה החשובה והחיונית".
מקואליציית הארגונים נגד עסקת הנפט של קצא״א נמסר: "בחירת המדינה שלא לנצל את כוחה לבטל הסכם מסוכן של חברה ממשלתית, שיהפוך את ישראל למסדרון להובלת ואחסון דלקים שלא לצרכיה, על כל הסיכונים הכרוכים בכך, מהווה פגיעה קשה באחריות מדינת ישראל כלפי בריאות הציבור והסביבה כפי שמשרדי הממשלה שונים הבהירו בעמדתם נגד ההסכם לאור הסיכונים הרבים. עם זאת, עמדת המדינה, כפי שמשתקפת במסמך עליו חתומים מנכ"ל ראש הממשלה ומנכ"לית משרד ראש הממשלה החליפי, היא לא להתערב בעמדת הרגולטור - המשרד להגנת הסביבה בראשות השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, אשר כבר הודיעה כי היא אפס תוספת סיכון למפרץ אילת. אימוץ עמדתה הנחושה של השרה זנדברג היא בשורה טובה למפרץ אילת ולים התיכון, לתושבי אילת, הנגב, הערבה ואשקלון, ולערכי הטבע הנדירים של ישראל. אנו, לצד המשרד להגנת הסביבה, נוסיף לפעול בכדי שעסקת הנפט של קצא״א לא תצא אל הפועל".
