מצטייני הנגב יקבלו מענק יוקרתי
תוכנית המלגות היוקרתית לעידוד תלמידים מצטיינים במקצועות המדעים והטכנולוגיה נחנכה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. התוכנית, "עמיתי בנין", פועלת ברמה הארצית כפיילוט של שלושה מוסדות להשכלה גבוהה מטעם הפדרציה היהודית של ניו-יורק (UJA) ומעניקה למאות סטודנטים מהפריפריה מעטפת יוצאת דופן של תמיכה כדי להמריאם להצלחה.
אלברט בנין היה איש חזון שהכיר בלימודי מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה (STEM) כבעלי חשיבות לעתידה של מדינת ישראל. הוא האמין ביכולתה של ההשכלה הגבוהה לייצר מוביליות חברתית ועל כן ביקש להקים במסגרת הפדרציה היהודית של ניו יורק את תכנית "עמיתי בנין" ע"ש הוריו, רחל וסלים בנין. התוכנית נועדה לשפר הזדמנויות עבור סטודנטים מרקע כלכלי מאתגר ומפגינים פוטנציאל הצטיינות אקדמי.
אלברט בנין נפטר בירושלים בשנת 1999, אולם מורשתו ממשיכה להעניק הזדמנויות למועמדים מצטיינים בלימודיהם, המגיעים מהפריפריה הכלכלית-חברתית, מרביתם דור ראשון לאקדמיה.
בשבוע שעבר הושקה תוכנית "עמיתי בנין" באוניברסיטת בן-גוריון בנגב עבור 30 סטודנטים וסטודנטיות בעלי ובעלות הישגים לימודיים העונים לקריטריונים המבוקשים. אלו יקבלו הן מלגות לימודים והן מלגות מחיה, לצד תמיכה אקדמית וחברתית. דיקנט הסטודנטים ובהובלה אקדמית של דיקן מדעי הטבע באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
"אני מודה לידידנו בפדרציה היהודית של ניו-יורק, לאיציק שמולי העומד בראש המשרד הישראלי של הפדרציה ואנשי צוותו ולמשפחתו הנדיבה של אלברט בנין המנוח, על היכולת להנגיש את הלימודים באוניברסיטה למועמדות ולמועמדים מצטיינות ומצטיינים ממרחב הנגב", ציין ג'ף קיי, סגן נשיא האוניברסיטה לקשרי ציבור ופיתוח משאבים. "אנו נמשיך לתמוך ולעמוד לצידכם לכל אורך שנות התואר ואף לאחריו. אין לנו ספק שאתם העתיד של מדינת ישראל".
"תוכנית 'עמיתי בנין' של הפדרציה היהודית של ניו יורק (UJA) מעניקה מדי שנה למאות צעירים מהפריפריה הזדמנות יוצאת דופן להמראה פורצת גבולות. מעטפת התמיכה הכלכלית והמקצועית לסטודנטים מאפשרת להם להתמקד בלימודים, ולהצליח. אנו גאים מאוד בשותפות עם המוסדות האקדמיים ובאופן מיוחד בקשר שנרקם עם אוניברסיטת בן גוריון, שגישתה המיוחדת שמשלבת מצוינות מדעית עם מעורבות חברתית היא מקור להשראה וגם לתנופת הנגב.", אמר איציק שמולי, מנכ"ל המשרד הישראלי של הפדרציה היהודית בניו יורק.
פרסים לסטודנטים על יצירה מקורית העוסקת ביחסי יהודים-ערבים
אוניברסיטת תל אביב העניקה את פרסי קרן ארדיטי לסטודנטים מצטיינים בתחום היצירה ביחסי יהודים-ערבים. האירוע נערך בהובלת המרכז ללימודים בינלאומיים ואזוריים ע"ש ס' דניאל אברהם, בחסות קרן ארדיטי ובשיתוף החוג לתיאטרון בפקולטה לאמנויות ע"ש יולנדה ודוד כץ.
התחרות הייתה פתוחה לסטודנטים וסטודנטיות לאוניברסיטאות המחקר והמכללות האקדמאיות בישראל ולמעלה מ-50 מחזות נשלחו. במסגרת התחרות הסטודנטים התבקשו לכתוב מחזות מקוריים קצרים על יחסי יהודים-ערבים, כאשר המוטיב שנבחר לחבר בין המחזות היה "חיים ביחד, ערים מעורבות". שלושת המחזות הזוכים ביטאו בו זמנית את הכאב והייאוש, באופן שבו הם מתארים את סוגיות הדו-הקיום הנובעות מהסכסוך הישראלי-פלסטיני. הפזמון החוזר בכל המחזות, מבלי שהמחברים תיאמו עמדות, הינו מוטיב ה"סגירוּת" וכולם כמובן, בצורה זו או אחרת, מצביעים על תחושת הניכור.
3 צפייה בגלריה
הזוכים בתחרות: איתמר גריילסמר, טס מאיר, ודינה אבזאח שזכתה במקום השני
(צילום: חן גלילי)
במקום הראשון זכה המחזה "נעולים בלילה" מאת איתמר גריילסמר וטס מאיר. המחזה עוסק במטאפורה לחיים בישראל על רקע הסכסוך בין ערבים ליהודים, אבל מספר גם על הקשיים שבמגורים בדירת שותפים. מדובר על שלוש דמויות שמגיעות מרקע שונה ומתגוררות יחד: אורי, מתכנת צעיר שעובד בתל-אביב; נועה, שהיא סטודנטית ובת-הזוג החדשה שלו, שדה-פקטו עברה לגור בדירה; ומחמוד – חברו הטוב ביותר של אורי מזה שנים. מתחילת המחזה, בין נועה למחמוד מתגלה סכסכוך שהולך ומעמיק, וכל זאת כשברקע מתרחשות עבודות תמ"א שלבסוף נועלות את שלושתם למרבה האירוניה בדירה, יחד, ללא אפשרות יציאה ממנה. למרות, ואולי דווקא על רקע האווירה המתוחה הזו, אורי מנסה למצוא פתרון יוצא דופן לסכסוך ביניהם.
איתמר גריילסמר אמר לאחר זכייתו במקום הראשון: " כתבתי את המחזה 'נעולים בלילה' יחד עם השחקנית והמחזאית טס מאיר, בעקבות חוויות המגורים של כל אחד מאיתנו בעיר המעורבת יפו. אני מאוד גאה ביצירה שלנו ובזכייתנו, זהו רגע מכונן עבורי ואני מלא בהכרת תודה לכל הגורמים המעורבים בהענקת הפרס ליצירתינו. אין ספק שזה נותן לנו, כמחזאים צעירים שפועלים בארץ, הרבה אנרגיה ורצון להמשיך וליצור. אני רוצה להודות לאוניברסיטת תל-אביב, לשופטים בתחרות, ולמתין ארדיטי מייסד התוכנית ותודה מיוחדת לטס מאיר, השותפה המדהימה שלי לכתיבה ולזכייה."
במקום השני זכה המחזה " סוגרים" מאת דינה אבזאח סטודנטית צ'רקסית מכפת כמא. המחזה עוסק בשעשועון טלוויזיה שאליו מגיעים לעימות אבי ועלי - שני סטודנטים שמאוימים בסילוק מהאוניברסיטה בעקבות ויכוח שפרץ ביניהם בכיתה. במקום השלישי זכה המחזה " אהבה בלהבות" מאת דני ונה סטודנט בן 62. המחזה עוסק ביחסים המורכבים בין דודי מסעדן שנקלע לקשיים עקב הקורונה ומונא ערבייה נוצרייה שעבדה אצלו על רקע כל ההתרחשויות שמסביב בתקופת מבצע שומר חומות במאי 2021.
פרופ' נדין קופרטי-צור, ראשת התוכנית לתרבות צרפת והמרכז ללימודים בינלאומיים ואזוריים ע"ש ס' דניאל אברהם, אמרה: "כל המחוזות שהוגשו לשיפוט דיברו על הכאב וההרס המשקף את העדר פתרון הסכסוך הישראלי-ערבי. המחוזות הזוכים כל אחד בדרכו המאוד ייחודית הציג את הניכור בצורה מאוד חריפה, אך עם המון יצירתיות ורגש. אני חושבת שלאוניברסיטת תל אביב, שהיא מוסד מחקר מוביל, יש מחויבות תרבותית וחברתית. בתקופה של שיח ציבורי מפולג המתאפיין במידה של גזענות, יש חשיבות רבה לתחרות מסוג זה בכדי להביא לידי ביטוי את הצורך בהכרת “האחר” וכן לשקף את התקיעות והעדר האופק של תוכניות לפתרון הסכסוך”.
באוניברסיטת תל אביב אמרו כי המחזות נקראו בקפידה על ידי חבר שופטים מגוון ככל האפשר. השופטים הינם אקדמאיים, גברים ונשים, יהודים וערבים שכלל את: ד"ר דרור הררי, ראש החוג לאומנות התאטרון, ד"ר שרון אהרונסון-להבי, פרופ' גדי רול וד"ר יאיר ליפשיץ, מהחוג לאומנות התאטרון, הפקולטה לאומנויות ד"ר מנאר מח'ול, החוג ללימודי ערבית והאיסלאם, הפקולטה למדעי הרוח, פרופ' נדין קופרטי-צור, ראשת התכנית לתרבות צרפת, ומרכז ס' דניאל אברהם ללימודים בינלאומיים ואזוריים, הפקולטה למדעי הרוח, בחר בשלושה מחזות כזוכים בתחרות.
פרופ' מונא מארון התמנתה לסגנית הנשיא ודיקנית למחקר ופיתוח של אוניברסיטת חיפה
פרופ' מונא מארון מונתה בשבוע שעבר לסגנית הנשיא ודיקנית למחקר ופיתוח של אוניברסיטת חיפה. המינוי אושר בישיבת הוועד המנהל של האוניברסיטה.
פרופ' מארון, ילידת עוספיה, היא האישה הראשונה מהיישוב בכרמל שסיימה דוקטורט והיא הפרופסורית הערבייה הראשונה בישראל למדעי המוח. היא חוקרת בכירה למדעי המוח ופוסט טראומה וכיהנה בתפקידים מרכזיים באוניברסיטה, בין היתר כראש חוג סגול לנוירוביולוגיה. פרופ' מונא אף כיהנה כחברה בוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (ות"ת), שם הייתה, בין היתר, ראש ועדת ההיגוי של הוות"ת להנגשת ההשכלה הגבוהה לחברה הערבית.
פרופ' מארון סיימה את עבודת הדוקטורט שלה בפסיכו-ביולוגיה באוניברסיטת חיפה. את הפוסטדוקטורט עשתה בצרפת באוניברסיטת פריז XI, במעבדה לחקר הלמידה והזיכרון. מחקריה של פרופ' מארון מתמקדים בבסיס העצבי והמולקולרי של הפרעות חרדה ופוסט טראומה והיא בוחנת, בין היתר, את האפשרות "למחוק" זיכרונות של פחד, דרך השתקת המנגנונים העצביים שאחראים על גיבוש זיכרונות הפחד במוח. לאחרונה גם ייצגה את האוניברסיטה בוועידת האקלים בשארם א-שייח, שם חתמה על מזכר הבנות לשיתוף פעולה אקדמי של חמש שנים בין אוניברסיטת חיפה, איחוד האמירויות וגרמניה בנושא שינויי אקלים והשפעות זיהום בים התיכון ובמפרץ הערבי.
במקביל לפעילותה האקדמית, פרופ' מארון פועלת רבות לקידום ההשכלה הגבוהה בקרב החברה הערבית ובעיקר להגברת המודעות ועידוד צעירות ערביות לפנות לתחומי המדעים בכלל ומדעי המוח בפרט. במסגרת זו היא השתתפה פעמים רבות בפעילות לקידום המדע בבתי ספר ערבים, הייתה חברה בעמותת אל-מראם, להגברת המודעות של תלמידים ערביים לנושאי המדעים ועוד. פני מספר חודשים הצטרפה פרופ' מארון לחממת חיפה לחקר דתות של האוניברסיטה ונבחרה ליו"ר הוועד הציבורי של החממה, שפועלת לחבר את האקדמיה לקהילות הדתיות השונות בחיפה, במטרה למצוא מחנה רחב לשיתופי פעולה בין דתיים.
פרופ' רון רובין, נשיא אוניברסיטת חיפה, אמר: "פרופ' מארון היא חוקרת מצטיינת עם ניסיון רב בהובלה של תהליכים אסטרטגיים בתחום ההשכלה הגבוהה כחברת ות"ת, בכל מקום אליו הגיע היא הייתה תמיד פורצת דרך, ואני בטוח שהיא תסייע רבות, להמשיך ולהוביל את ההתפתחות המחקרית של אוניברסיטת חיפה. מעבר למצויינות מחקרית, מונא מצאה תמיד זמן לפעול למען קידום ההשכלה הגבוהה בקרב האוכלוסייה הערבית בכלל ונשים ערביות בפרט כמנוע למוביליות חברתית. אוניברסיטת חיפה היא תשקיף נופה של מדינת ישראל, על הגיוון, הייחוד והמצוינות שבה ולכן הצטרפותה של מונא להנהלת האוניברסיטה הוא לא רק ראוי, אלא בעיקר כל כך ברור ומובן מאליו".
פרופ' גור אלרואי, רקטור אוניברסיטת חיפה, הוסיף: "פרופ׳ מארון היא חוקרת מצטיינת של המח ובחירתה היא גם ההוכחה שאצלנו באוניברסיטת חיפה, האוניברסיטה המגוונת בישראל, השוויון מתבטא במעשים ולא רק במילים. אני שמח וגאה על כך שחוקרת ערביה מוכשרת ומובילה מצטרפת להנהלת האוניברסיטה. אוניברסיטת חיפה תמיד הייתה ותמיד תהייה אי של שפיות, מצפן מוסרי שמראה שהקיטוב החברתי ממנו סובלת המדינה הוא אינו גזירה משמיים וכי חיים משותפים, המבוססים על פלורליזם וכיבוד האחר הם לא רק אפשריים, אלא אף רצויים".
פרופ' מארון אמרה: אני מודה לנשיא, לרקטור ולוועד המנהל על האמון ונכונה למשימות המגוונות שעומדות בפני, בראש ובראשונה לקדם מחקר פורץ דרך באוניברסיטה".
