הבוקר (יום ד') נפתחה הוועידה ה- 48 השנתית למדע וסביבה של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה. בין שלל הפאנלים החשובים שנערכים, צפוי להיערך מחר פאנל מסקרן, העוסק באקדמיה ובמשבר האקלים, בהנחיית ד"ר רם פישמן מאוניברסיטת תל אביב, העוסק במחקר על הקשר בין משבר האקלים לכלכלה.
אז מה המצב באקדמיה? פנינו לחמש אוניברסיטאות מובילות בארץ - תל אביב, העברית, הטכניון, בן גוריון וחיפה - וביקשנו לדעת מה שיעור פליטות גזי החממה של מתקני האוניברסיטה, האם יש להם יעדים לצמצום פליטות אלה, מהו אחוז ההשקעות של האוניברסיטה בתעשיות הדלקים המאובנים? והאם בכוונתן לצמצם השקעות אלה? התשובות של האוניברסיטאות היו מגוונות, חלקן חלקיות ביותר, כאשר הרוב לא ידעו לומר מה שיעור הפליטות שלהם, פרט לאוניברסיטת חיפה.
״אנחנו, הקהילה האקדמית, תפקידינו הוא לא רק לייצר ידע, אלא גם להיות סמן חברתי ומצפוני עבור החברה שבה אנחנו חיים", אמר ד"ר פישמן. "בנושא משבר האקלים אנחנו לא עושים את עבודתנו, לא מובילים, ולא נותנים דוגמה. אנחנו חייבים להתעורר. אם אנחנו לא נתעורר למצב החירום הזה, איך נוכל לצפות משאר החברה ומהממשלה להתעורר?"
אוניברסיטאות מובילות ברחבי העולם הודיעו על הסטת השקעותיהן מדלקים מאובנים. בין היתר מדובר באוניברסיטת קולומביה, ייל, קורנל, אוקספורד, קיימברידג', בראון ועוד. ומה קורה בישראל?
האוניברסיטה העברית
"בהתאם להחלטת האוניברסיטה לא מבוצעות השקעות ישירות חדשות בחברות מזהמות", נמסר מהאוניברסיטה העברית. "נכון להיום היקף ההשקעה הישירה בחברות מזהמות הינו משווי 0.15% בלבד מהתיק, כאשר כ-0.1% ממנו הוא איגרת חוב שהונפקה ונרכשה ב-2014 ומועד הפירעון הסופי שלה הוא 2024. במקביל התחלנו להשקיע בהשקעות עם אוריינטציה חברתית (כמובן על רקע עסקי)".
באוניברסיטה העברית לא ידעו לומר מה שיעור פליטות גזי החממה. בנוסף, אין להם יעדים כמותיים לצמצום פליטות אלה. יחד עם זאת מסרו באוניברסיטה כי "כל הבניינים החדשים נבנים תוך מתן דגש לקיימות ובנייה ירוקה". עוד ציינו כי "בעשור האחרון ביצענו עשרות פרויקטים שתכליתם ייעול אנרגטי, וכפועל יוצא מכך הקטנת פליטות גזי חממה. (פרויקטים כגון: חימום מים באנרגיית שמש, מעבר מדלקים כבדים כגון סולר לדלקים קלים כמו גפ"מ, חימום מים באמצעות משאבות חום במקום סולר, המרת מערכות קיטור בסולר לעבודה על חשמל, מעבר מסיבי לתאורת לד, החלפת מערכות מיזוג למערכות יעילות וחסכוניות, פנלים פוטו -וולטאים לייצור חשמל ועוד".
בנוסף ציינו באוניברסיטה העברית כי הם ממתינים למעבר של מרכזי אנרגיה מסולר לגז טבעי.
אוניברסיטת חיפה
אוניברסיטת חיפה הייתה היחידה שהתייחסה לכמות הפליטות. "אוניברסיטת חיפה הוסמכה כקמפוס ירוק על ידי המשרד לאיכות הסביבה כבר בשנת 2008, ומאז היא מחויבת בין היתר להפחתת פליטות גזי חממה", נמסר. לפי אוניברסיטת חיפה, בשנת תש"פ הפליטה הישירה של פחמן דו חמצני (מתקני שריפה וגזים) הייתה של 1,500 טונות פחמן דו חמצני (פח"ד) ושווה ערך לפליטת פד"ח (בעיקר מחשמל) עמדה על 14,000 טונות שווה ערך פד"ח.
ההשקעה בתיק ההשקעות של חיפה בחברות מזהמות, במניות ואיגרות חוב, מגיעה לכ-1% מכלל תיק ההשקעות של האוניברסיטה. יחד עם זאת יש לציין כי אוניברסיטת חיפה נהנתה בעבר מתרומות של משפחת עופר, שהקימה בין היתר את המצפור באוניברסיטה. סגן נשיא לקשרי חוץ של האוניברסיטה התייחס בעבר לתרומות של משפחת עופר: "עידן הוא בוגר האוניברסיטה ומשפחתו בקשר ממושך ותומך עמה. משפחתו הקימה בין היתר את המצפור בקומה 30 אצלנו, הקרוי על שם ההורים סמי ואביבה עופר. עידן לא תרם מעולם לאוניברסיטה, אבל תורם המון לנושא הירוק ולקידום הדו קיום הישראלי ערבי".
אוניברסיטת תל אביב
באוניברסיטת תל אביב מסרו כי השיעור מתיק ההשקעות של האוניברסיטה בתעשיית הדלקים המאובנים הוא זניח ביותר (חלקי אחוזים בודדים, רובם בהשקעות עקיפות). "הנהלת האוניברסיטה החליטה על מעקב תקופתי קבוע אחר הנושא ודיווחה על כך לאחרונה גם למליאת המועצה הירוקה", נמסר.
באוניברסיטה לא ידעו לומר את כמויות הפליטות, אך אמרו כי הם בוחנים בימים אלה יעד להגיע לניטרליות פחמנית או קרוב לכך עד 2030.
אוניברסיטת בן גוריון
גם באוניברסיטת בן גוריון בנגב לא ידעו לומר מה שיעורי הפליטות שלה, והם התחמקו מלמסור מה שיעור ההשקעות בחברות מזהמות. "ועדת ההשקעות של האוניברסיטה הורתה להגדיל את שיעור ההשקעות הישירות ב- ESG", נמסר. ESG הם ראשי תיבות של Environmental, Social, and Governance. כלומר, השקעות המתחשבות ברווחה החברתית הכוללת בנוסף לשיקולי הרווח הכלכלי.
הטכניון
בטכניון אמנם לא ידעו לומר מה הפליטות, אלא מסרו כי היעד שלהם הוא הפחתת צריכת האנרגיה והגדלת ייצורה. עד 2035 מבקשים בטכניון להגיע להפחתה של 20% מצריכת החשמל. ומשנת 2035 והלאה להתאים את עצמם למגמות החיסכון באנרגיה בארץ ובעולם. יש לציין כי המגמות הן איפוס אנרגטי ולא הפחתה של כמה עשרות אחוזים בודדים.
ואיך נראה תיק ההשקעות שלהם? "מדיניות תיק ההשקעות של הטכניון כפי שנקבעה על ידי ועדת ההשקעות ואושרה על ידי הוועד המנהל של הטכניון, היא להשקיע בתעודות סל בארץ ובעולם ולהימנע מהשקעות במניות של חברות ספציפיות", נמסר. יש לציין כי השקעה בתעודות סל אמנם יכולה להיחשב ל"ירוקה" יותר, אבל לא בהכרח.
מה עם היעדים?
"כרגע יש יוזמות מבטיחות וברוכות שמתחילות בחלק מהאוניברסיטאות", אמר ד"ר פישמן לאחר שבחן את התשובות שהועברו ל-ynet. "אבל השורה התחתונה של התגובות שהתקבלו היא שרוב האוניברסיטאות לא מצליחות לנקוב ביעדים מחייבים ומספריים של צמצום פליטות ונשמעות קצת כמו תאגידים, שמנסים לעשות greenwash. זאת אחריות של כל אחד מאיתנו - ההנהלה, המרצים וגם הסטודנטים להתעורר במהירות. הסטודנטים - שמדובר בחיים שלהם בעיקר - הם אלה שבעולם לוחצים וזה צריך לראות גם אצלנו".
יונה בנשטיין, מארגן קהילתי במגמה ירוקה באוניברסיטה העברית, אמר בתגובה לנתונים כי "לא מפתיע שאוניברסיטאות מתחמקות ולא נותנות תשובות ברורות. הן הרבה זמן מתחמקות מלתת תשובות בנוגע לקשר שלהן לחברות מזהמות".
מגמה ירוקה מובילה מזה כמה שנים את תחום הסטת ההשקעות באוניברסיטאות בישראל, ובפרט באוניברסיטה העברית. "האוניברסיטאות צריכות לעמוד בחזית המאבק במשבר האקלים, גם מבחינת מחקר והפצת המידע החוצה. יש להן אחריות שהציבור יהיה מודע להשפעות של משבר האקלים על חיינו", אמרו בארגון.
