משרד הבריאות מזהיר חיילים מפני הבאת כלבים וחתולים מרצועת עזה לישראל. האזהרה הזו מתפרסמת לאחר שכלב שהובא בימים האחרונים מעזה למשפחה בהרצליה הומת בשל תסמינים שהיו חשודים ככלבת. החשד נשלל לאחר שהתקבלה תוצאת בדיקה. בתקופה האחרונה נפוצו ברשתות החברתיות לא מעט תמונות וסיפורים של חיילים שהוציאו מעזה בעלי חיים.
ממשרד הבריאות נמסר כי "הכנסת כלבים וחתולים לשטח מדינת ישראל ללא אישור ובצורה שאינה מוסדרת וחוקית, עלולה להוביל להפצת מחלות, בהן כלבת, אכינוקוקוס (זניבן הכיס), לישמניה, עכברת, גרב (סקביאס) ועוד. במשרד החקלאות מציינים כי בהעדר גדר בין עזה לישראל, הכלבים ממשיכים לעבור לתוך ישראל. היקף אוכלוסיית הכלבים שחדרה לאזור מערב הנגב מוערך בכ-5,000 כלבים".
1 צפייה בגלריה
כלבים משוטטים בגבול רצועת עזה. גובר החשש מפני התפשטות כלבת
(צילום: Menahem KAHANA / AFP)
ד"ר טל ברוש, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים הציבורי אסותא באשדוד, אומר כי "אין לנו מקרים מאובחנים של כלבת מחיות בעזה במשך שנים רבות, זאת להבדיל מצפון הארץ או ממזרחה. באזורים הללו יש נדידה של כלבת בעיקר מאזור סוריה. באופן כללי, זה מאוד לא לעניין שחיילים יביאו כלבים מעזה. אם מישהו מאיזושהי סיבה רוצה להכניס בעל חיים למדינת ישראל, הדבר צריך לעבור פיקוח וטרינרי. בוודאי אם מדובר על כלבים מעזה, משום שחוץ מכלבת יש כל מיני בעיות אחרות שיכולות להיות. זה דבר מאוד לא אחראי להכניס בעלי חיים מעזה לישראל בלי שזה עובר את האישור הנדרש.
"יש המון בעלי חיים שמשוטטים בעזה ואנחנו יודעים שחלקם חוצים את הגבול בלי הפרעה. הולכת ומתהווה בעיה משמעותית בעניין הזה. מדובר על כלבים רעבים ומשוטטים והלהקות הללו הופכות למסוכנות. משרד החקלאות מתעסק בעניין הזה, וזה תהליך מאוד בעייתי. כלבת היא מחלה קשה שהורגת את הכלבים ובמהלכה הכלבים הופכים מבולבלים ותוקפניים.
ד"ר טל ברוש"ההדבקה עוברת באמצעות נשיכות. אצל אדם שננשך על ידי כלב עם כלבת, הנגיף נודד ממקום הנשיכה אל המוח ותקופת הדגירה ארוכה. ניתן למנוע את התפרצות המחלה אם מקבלים טיפול מוקדם מאוד. זה קורה בלשכות הבריאות. בקרב מי שלא מאובחן – כלבת תוקפת את המוח. היא מסתיימת כמעט ב-100 אחוזי תמותה ואין טיפול יעיל לכלבת. למיטב ידיעתי, בפעם האחרונה אובחנה כלבת באדם בישראל לפני כעשור".
לפני כחודשיים הודיע משרד הבריאות לבתי החולים על מקרה נדיר של פטירת ילד פלסטיני בן 8 מבקעת הירדן מכלבת. הילד ננשך ולא טופל לאחר מכן בטיפול מונע לאחר חשיפה. הוא התגורר בכפר פלסטיני על כביש 90 בין המושבים משואה וארגמן.
מהי כלבת וכיצד יש לטפל בה?
כלבת היא מחלה נגיפית המדביקה יונקים והיא קטלנית לבני אדם שנדבקים בה. ד"ר ביביאנה חזן, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי העמק, מקבוצת כללית, אומרת ש"הסימנים הראשונים של כלבת דומים מאוד לסימפטומים של שפעת: חולשה כללית או חוסר נוחות, חום מלוּוה בכאבים או כאבי ראש. ייתכנו גם עקצוץ חריג או תחושת צריבה באזור הנשיכה. בהמשך מופיעים חרדה או בלבול, הזיות ולבסוף שיתוק בשרירי הנשימה והמוות הבלתי נמנע".
ד"ר ביביאנה חזןצילום: אלבום פרטיוירוס הכלבת מועבר כאמור לרוב בנשיכה מבעל חיים (יונק) נגוע לאדם או לבעל חיים אחר (הווירוס מצוי ברוק). הווירוס יכול לעבור גם בשריטה ובמקרים נדירים בהתעטשות או בהתזת רוק מבעל חיים נגוע לפצעים פתוחים או לריריות של העיניים או של הפה או של האף.
כמה זמן נמשכת תקופת הדגירה?
תקופת הדגירה (פרק הזמן שבין ההידבקות בנגיף לבין הופעת התסמינים הראשונים) יכולה לנוע בין שבוע לשנה, ובדרך כלל היא אורכת חודש עד שלושה חודשים מרגע הנשיכה. "ככל שהנשיכה רחוקה יותר מהראש, כך לוקח לנגיף יותר זמן להגיע אל המוח. במילים אחרות: ככל שהנשיכה רחוקה יותר מהראש, כך מתארכת תקופת הדגירה. קצב ההתקדמות של הנגיף במערכת העצבים הוא כסנטימטר ליום" מוסיפה ד"ר חזן.
איך מתפתחת המחלה?
לאחר שהנגיף נכנס לגוף הוא עובר אל השריר ומשם מתקדם באיטיות דרך עצב השריר במעלה מערכת העצבים עד למוח. פרק הזמן מרגע החשיפה לנגיף ועד להתפרצותו נקראת תקופת הדגירה, ובמהלכה לא מופיעים תסמינים אצל מי שננשך. בעל החיים או האדם הנגועים נקראים נשאים. כאשר נגיפי הכלבת מגיעים אל המוח, הם משתכפלים ומתפשטים במהירות וגורמים להתמוססות של אזורים שלמים במוח ולבסוף למוות.
בעל חיים נשך אותי. מה לעשות?
אלו הן הפעולות:
- לשטוף בהקדם וביסודיות במשך כ-15 דקות את אזור הפגיעה במים זורמים ובסבון כדי לנטרל את הרוק של בעל החיים הפוגע.
- לחטא את האזור הפגוע באלכוהול 70% או בתמיסת יוד.
- לפנות בהקדם האפשרי לבדיקה בלשכת הבריאות הקרובה. בשעות שבהן שלשכת הבריאות סגורה יש לפנות לחדר מיון בבית החולים הקרוב.
מתי מחסנים, וכיצד?
לפי הנחיות משרד הבריאות, יש להתחיל לחסן בהקדם האפשרי, לאחר שזוהתה חשיפה, בלי קשר למשך הזמן שחלף מאז החשיפה. "איחור במתן חיסון עלול לגרום לכישלון החיסון בהגנה על חיי החשוף. תקופת דגירה קלאסית היא של חודש עד שלושה חודשים. על אף שיש מקרים נדירים של תקופת דגירה שנמשכה פחות משבועיים או כמה שנים".
לדברי ד"ר ביביאנה חזן מהעמק, אם יש חשש להדבקה בכלבת יינתן חיסון סביל, שמטרתו למנוע את התפתחות המחלה הקטלנית. "חיסון סביל מכיל נוגדנים מוכנים. הוא ניתן כשנדרש טיפול מיידי, ולכן לא ניתן להמתין עד שהגוף ייצור את הנוגדנים בעצמו. החיסון הסביל אינו טיפול נגד כלבת ואינו מקנה הגנה כלשהי לאחר שהמחלה כבר פרצה. החיסון מורכב מארבע זריקות תוך-שריריות. הזריקה הראשונה ניתנת בסמוך ככל האפשר לנשיכה, ולאחר מכן ניתנות עוד שלוש זריקות: ביום השלישי, השביעי וה-14 לאחר הזריקה הראשונה.
"בכל אירוע של נשיכה חובה לבדוק אם חיסון הטטנוס עדיין בתוקף. אם החיסון הקודם ניתן חמש שנים קודם לכן או אף במועד מוקדם יותר, יש לקבל מנת דחף. את מנת הדחף יש לקבל גם אם לא ידוע המועד של מתן חיסון אחרון".
