המונח "הכפר הגלובלי"' שנטבע בשנת 1959 על ידי חוקר התקשורת מרשל מקלוהן, תיאר תופעה על פיה כל העולם הפך מקושר זה לזה כתוצאה משימוש בטכנולוגיות מדיה ובתקשורת המונים. תופעה זו, שנסמכה על טכנולוגיות מיחשוב ותקשורת, שהתפתחו בעיקר בשנות השישים והשבעים של המאה הקודמת, היתה חלק מתהליכי הגלובליזציה, שמתארים את הקשרים הישירים והעקיפים בין אנשים, חברות ומדינות בעולם כולו, ומשפיעים על הפוליטיקה, הכלכלה והתרבות בכל קצוות הגלובוס. לכל אלו נוספו בעשורים האחרונים גם סוגיות סביבתיות עולמיות, משינויי אקלים ועד זיהום סביבתי והידלדלות של מגוון המינים, וכולם יחד גרמו למשבר אקולוגי-אקלימי. ואם צריך עדיין תזכורת למצב, בשבועות האחרונים ובימים אלו ממש, גל חום אימתני מכה במדינות אירופה, שובר שוב שיאים, מצית שריפות וגורם לפגיעה בבני אדם ובתשתיות.
בתוך כך, גם המלחמה הקשה באוקראינה משפיעה על אירופה ואפילו על העולם כולו, ולא רק בשל הפליטים הרבים, אלא בעיקר בשל עליית מחירי החיטה המאמירים וביצירת משבר אנרגיה חמור. מחירי האנרגיה באירופה עלו במאות אחוזים בחודשים האחרונים, וזאת בשל הסנקציות הכלכליות על רוסיה וההישענות הקריטית של כל מדינות אירופה על הדלקים המאובנים הרוסיים: פחם, נפט וגז טבעי. המלחמה והמאבק הכלכלי-אנרגטי הזה הובילו למרוץ דלקים עולמי, ולחיפוש אחר חלופות ואפשרויות מיידיות, וכתוצאה מכך לשינויי מחירים גלובלי ולמשבר אנרגיה. וגם מדינת ישראל נאלצת להעלות את מחירי החשמל - בשל העלייה במחירי הפחם.
הקשר בין משבר האנרגיה למשבר האקלים הוא קשר גורדי. הפקה, הובלה, אחסון ושריפה של דלקים מאובנים מכל סוג גורמת לפליטת גזי חממה והיא הגורם המרכזי למשבר האקלים. לכן גם המעבר מדלקים מאובנים לאנרגיות מתחדשות הוא אחד המסלולים העיקריים למאבק במשבר האקלים. יחד עם זאת, הכלכלה הגלובלית והביטחון האישי והלאומי של כולנו מבוססים על אנרגיות, וכיום בעיקר אנרגיות המופקות מדלקים מאובנים. והנה, כשמחירי הדלקים עולים אנחנו חווים כשל שוק גדול.
גם המשבר האקולוגי-אקלימי מוגדר לא פעם כתוצר של כשל שוק ולעתים אפילו ככשל שוק בפני עצמו. המושג שוק מתאר מערכת יחסים בין ספקים או מוכרים לקונים או לקוחות, ואילו כלכלת שוק מתייחסת לאינטראקציות בין היצע לביקוש, המגיעות לשיווי משקל, והן אלו שקובעות את המחיר של מוצר או של שירות מרצון ולא מכפייה. כשל שוק, לעומת זאת, נוצר כאשר שיווי המשקל לא יעיל, כלומר לא מתרחשת הקצאה יעילה של המקורות ולכן לא מושגת תוצאה אופטימלית. אולם ההגדרה הרחבה יותר של כשל שוק היא שמדובר במצב בו השוק החופשי לא ממקסם את הרווחה החברתית.
הסיבה המרכזית לכשל השוק הטמון במשבר האקולוגי-אקלימי, נעוצה בעובדה שההשפעות של פליטות מזהמים וגזי חממה ושל אובדן המינים הביולוגים על השוק ועל הרווחה החברתית לא מכומתות. עלויות אלה, שנקראות עלויות חיצוניות או עליות עקיפות, מוגדרות כעלויות חיצונות לשוק, כלומר עלויות הכרוכות ביצור או בצריכה של מוצר שלא נלקחות בחשבון בעלות של המוצר עצמו, אך מובילות להרעה בתנאי היצור של מוצר אחר או ברמת החיים של צרכן אחר. באופן כללי יותר, מדובר על ערך כספי שמבטא את אובדן הרווחה החברתית כתוצאה מפליטת מזהמים וגזי חממה ופגיעה במגוון המינים. כלומר, העלויות החיצוניות מגלמות חישוב של הנזק התיאורטי, לסביבה ולאדם, הנובע מייצור מוצר, ולכן הן מאפשרות למקבלי החלטות לקחת את הערך של הנזקים הללו בחשבון, אם בהיבט של רגולציה או מיסוי, שמטרתם להפחית את הנזק ואם בהחלטות מדיניות.
התקווה הגדולה כרגע היא שהעלייה במחירי האנרגיה תוביל לצעדים של התייעלות וחיסכון אישיים, לאומיים וגלובליים, כלומר להפחתת הצריכה וכיוצא בזה להפחתה בפליטות הפחמן. לצד זאת, משבר האנרגיה הנוכחי מעלה שוב את הצורך להוסיף את העלויות החיצוניות של השימוש בדלקים מאובנים למחיר המוצרים השונים בשוק. כמו כן, הוא מחדד את הצורך בייצור ואגירת אנרגיה מקומיים, כדי שאנרגיה לא תהפוך לכלי פוליטי או לכלי נשק. כל אלה, על פי כל התחזיות, יובילו בטווח הארוך יותר למעבר מואץ יותר לאנרגיות מתחדשות. אבל כרגע, בטווח הקצר, כשהמחירים מאמירים וחלון ההזדמנויות להילחם במשבר האקלים הולך ומצטמצם, וכאשר הכוחות הפוליטיים ואמצעי התקשורת השונים מלבים את האש, נדמה שידו של משבר האנרגיה על העליונה.
פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספר "צריך לקיים - אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד" (פרדס, 2016).
