יישוב בן כ-5,000 שנה, המספק מבט על ראשית תהליך העיור בארץ ישראל, התגלה בחפירות של רשות העתיקות ליד בית שמש, באתר חורבת חושם. החפירות התקיימו לקראת הרחבת אזור התעשייה המערבי "ברוש".
תגלית מלפני כ-5,000 שנה בגבעת חושם
(צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)
בחפירה התגלה, בין השאר, מבנה ציבור אשר ייתכן ששימש לפעילות פולחנית, ובו חדר עם כ-40 כלים שהשתמרו בשלמותם. במקום נחשפו גם כלים זעירים רבים, שבשל גודלם נראה כי לא שימשו ככלי בית, ותכליתם הייתה, בעיקרה, סמלית. הכלים עצמם השתמרו במקומם המקורי - ממש כפי שהניחו אותם האנשים שחיו במקום בתקופת הברונזה הקדומה 1ב' (סוף האלף ה-4 לפנה"ס).
אריאל שתיל, מעיין חמד ודני בן עיון, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, אמרו: "מעניין לדעת, שהכלים הרבים הונחו כאן זמן קצר לפני שכל האתר ננטש. אפשר ממש לדמיין את האנשים שמניחים את הכלים ועוזבים אותם כאן. לא ידוע מה קרה בחדר הזה מאוחר יותר, אבל ישנם סימני שרפה, וכלים שנפלו זה על זה. בדיקה של תכולת הכלים בשיטות מדעיות תשפוך אור נוסף על האתר. נוכל לדעת אם בכלים נשמרו שמן, מים, חיטה או דווקא שמנים אקזוטיים או חומרים אחרים".
על המבנה אמרו החוקרים: "גודלו של המבנה שחשפנו, קירותיו הרחבים, הספסלים בתוכו ומשתנים נוספים, מעידים כי הוא מבנה חשוב ויוצא דופן בעל תפקיד ציבורי - אולי מקדש. אנחנו כמעט שלא מכירים בארץ מבני ציבור מהתקופה הקדומה הזו ולפניה. מתוך השוואה למבנים בודדים אחרים, עולה כי זהו כנראה אחד המקדשים הקדומים ביותר שהתגלו בשפלת יהודה".
בקרבת המבנה הציבורי נתגלה מתחם שבו מצבות אבן גדולות, שסודרו בשורות. "המצבות הוקמו עוד לפני שהוקם המבנה הציבורי הסגור. הימצאותן עשויה ללמד על תהליך חברתי-פוליטי של מיסוד הפולחן בחורבת חושם. החוקרים אמרו כי נראה שמאזור שהיה פתוח לפעילות פולחנית של כלל הציבור, נעשה מעבר לפעילות פולחנית במתחם סגור, שהכניסה אליו הייתה מבוקרת יותר. התהליך הזה באתר, לצד תהליכים נוספים, מעיד על עלייה במורכבות החברתית". אמר ד"ר יצחק פז, מומחה לתקופת הברונזה ברשות העתיקות. "זהו אחד מסממני צמיחת העיור בארץ ישראל בתקופת הברונזה הקדומה".
עוד התגלו באתר שני כבשנים לייצור כלי חרס, מהקדומים שנחשפו בארץ.
היישוב הקדום בחורבת חושם התגלה לראשונה ב-2021, בחפירות שניהלו מריון זינדל ונתן בן-ארי מטעם רשות העתיקות. בשלוש וחצי שנים האחרונות, הורחבה החפירה והתבררו היקף האתר וחשיבותו להבנת ראשית תהליך העיור בארץ.
ברשות העתיקות אמרו כי תקופת הברונזה הקדומה היא אחת התקופות המורכבות בתולדות ארץ ישראל, ובמהלכה התחוללו שינויים דרמטיים באורח החיים ובתפיסת העולם של תושבי המרחב. מספר האנשים שחיו בארץ עלה דרמטית. לראשונה, נוצרה מורכבות חברתית, כמו גם מבנה פוליטי של חברה היררכית. בשיאה של התקופה, ניכרת תאוצה של תופעת העיור, וכבר ניתן לראות בנייה ציבורית מונומנטלית - חומות, ביצורים, מבני דת ושלטון, התמחות וסטנדרטיזציה בתעשיות שונות, ומסחר אינטנסיבי יותר עם אזורים שכנים כמו מצרים, סוריה, אנטוליה ומסופוטמיה.
4 צפייה בגלריה
מעיין חמד, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות בוחנת את אחד הכלים הקדומים
(צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)
"האתר שנחשף בחורבת חושם יוצא דופן לא רק בשל גודלו, אלא משום שהוא חושף בפנינו כמה מן המאפיינים הראשונים של המעבר מחיי כפר לחיים עירוניים", אומרים מנהלי החפירה. "האתר מלמד שלפני כ-5,000 שנה, כבר נעשו צעדים ראשונים לעבר התפתחותה של חברה העירונית בשפלת יהודה. כמה דורות אחר-כך, אנו כבר רואים במרחב ערים גדולות, מוקפות חומה, עם ארמונות ומבנים אחרים - כמו למשל באתר תל ירמות, הנמצא בטווח ראייה מכאן".
מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, התייחס גם הוא לתגלית: "ארץ ישראל, בשל אופיה ומיקומה הגיאוגרפי, היוותה כר פורה להתפתחות ציוויליזציות קדומות. אתר חורבת חושם שחשפו החוקרים של רשות העתיקות, מגלה עוד חתיכה חשובה בפאזל של התפתחות העירוניות באזורנו".
החפירות נערכות ביוזמת חברת שמיר הנדסה והחברה הכלכלית בית שמש. התגלית והכלים שהתגלו באתר יוצגו בכנס ה- 17 של "חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה", שיתקיים בימים ד-ה' השבוע, 31-30 באוקטובר, בקרייה הלאומית לארכיאולוגיה של א"י ע"ש ג'יי וגי'יני שוטנשטיין בירושלים. פרטים באתר רשות העתיקות
