סופות חול ואבק (SDS) נגרמות בשיעור של לפחות 25% בגלל הגורם האנושי, אולם לא זוכות לטיפול מספק, כך על פי אמנת האו"ם למאבק במדבור (UNCCD).
ב-1996 נכנסה לתוקף אמנת האו"ם למאבק במדבור, שהיא הסכם בין-ממשלתי המחייב את 195 המדינות שאשררו את האמנה, לרבות ישראל. בפגישה שנערכה החודש (CRIC 21) בסמרקנד שבאוזבקיסטן, דנו המשתתפים בדרכי ההתמודדות עם השפעותיהן של סופות החול והאבק על החקלאות, התעשייה , התחבורה, בריאות האדם ואיכות המים והאוויר בעולם.
"המראה של ענני חול ואבק שבולעים את כל הנקרה בדרכם והופכים את היום ללילה הוא אחד המחזות המפחידים ביותר של הטבע. זוהי תופעה שממיטה הרס בכל מקום, מצפון ומרכז אסיה ועד אפריקה שמדרום לסהרה. מדובר באתגר מורכב, אולם כשם שסופות אלו מוחמרות על ידי הגורם האנושי, כך גם ניתן לצמצם אותן באמצעות גורם זה", אמר איברהים תיאו, מזכ"ל ה-UNCCD.
מדובר בתופעת טבע אזורית ועונתית, שמחמירה בשל טיפול אנושי לקוי, אך גם בגלל בצורת ושינויי אקלים. על פי ההערכות, כ-2 מיליארד טונות של חול ואבק מגיעים לאטמוספרה מדי שנה, מסה שוות ערך ל-350 פעמים הפירמידה הגדולה של גיזה.
"סופות חול ואבק הפכו תכופות וחמורות במרוצת השנים, מה שהפך אותן לבעלות השפעות חוצות גבולות בהיבטי סביבה, אקלים, בריאות, חקלאות, פרנסה ורווחה חברתית-כלכלית של בני האדם", אמר ד"ר פראס זיאדאת, בכיר בארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) ויו"ר קואליציית האו"ם למאבק בסופות חול ואבק.
הוא הסביר כי בשילוב עם זיהום תעשייתי, עלולות הסופות לגרום או להחמיר בעיות בריאותיות כגון מחלות בדרכי הנשימה, זאת בנוסף לפגיעה בבעלי החיים ובגידולים החקלאיים, כשגם התקשורת, ייצור החשמל והתחבורה עלולים להינזק בשל ראות ירודה וכשלים מכניים.
המפגש באוזבקיסטן מגיע בנקודת זמן קריטית, שכן מסטטיסטיקות עדכניות שפורסמו מטעם ה-UNCCD עולה כי העולם מאבד כעת כמעט מיליון קמ"ר של אדמה בריאה ויצרנית מדי שנה - כ-4.2 מיליון קמ"ר בין 2019-2015 - שווה ערך לשטח של קזחסטן, קירגיזסטן, טג'יקיסטן, טורקמניסטן ואוזבקיסטן יחד.
חדשות - סופת אבק חול בבייג'ינג
(רויטרס)
מקור סופות החול והאבק יהיה לרוב באזורים יבשים בקו רוחב נמוך ובאזורים בעלי לחות נמוכה-בינונית, שבהם כיסוי הצמחייה דליל או לא קיים. יחד עם זאת, הן יכולות להתרחש גם בסביבות אחרות, כולל אזורים חקלאיים ובקו רוחב גבוה באזורים לחים. המקורות העולמיים העיקריים של אבק מינרלי (אבק מדברי) נמצאים בחצי הכדור הצפוני ברחבי צפון אפריקה, המזרח התיכון ומזרח אסיה, בעוד שבחצי הכדור הדרומי אוסטרליה, דרום אמריקה ודרום אפריקה מהוות את מקורות האבק העיקריים.
בהקשר זה, יותר מ-80% ממרכז אסיה מכוסה במדבריות ובערבות, אשר יחד עם שינויי אקלים ובצורת מתמשכת, מהווים מקור טבעי עיקרי לסופות חול ואבק. גם ימת אראל המתייבשת הפכה למקור עיקרי של סופות חול ואבק, שכן נפלטים משטחה יותר מ-100 מיליון טונות של אבק ומלחים רעילים מדי שנה, דבר שמשפיע על רדיוס נרחב.
ההשפעות חוצות הגבולות של סופות החול והאבק מחייבות פעולות גלובליות ואזוריות, במטרה למזער את הנזקים, באמצעות הקמת מערכות התרעה מוקדמת ולנטר את התופעה.
