הטמפרטורות ביבשת אירופה עלו ביותר מפי שניים מהממוצע העולמי במהלך 30 השנים האחרונות - מגמת התחממות גבוהה יותר מכל יבשת אחרת בעולם. ככל שמגמת ההתחממות תימשך, כך גם אירועים הכוללים שרב, שריפות, שיטפונות והשפעות אחרות של שינויי אקלים ישפיעו על החברה, הכלכלות והמערכות האקולוגיות בעולם בכלל ובאירופה בפרט. כך עולה מאחד מהדוחות שפרסם ארגון המטאורולוגיה העולמי (WMO) לרגל ועידת האקלים שנפתחה אתמול (יום א') בשארם א-שייח.
ארכיון - גל החום שהביא לשריפות באירופה: "זה בדרך אלינו"
(צילום: נויל האריס)
דוח מצב האקלים באירופה, שהופק במשותף עם שירות מעקב שינויי האקלים קופרניקוס של האיחוד האירופי, התמקד ב-2021, ומספק מידע על עליית טמפרטורות, גלי חום יבשתיים וימיים, מזג אוויר קיצוני, שינוי דפוסי משקעים והמסה של קרח ושלג. הטמפרטורות ביבשת אירופה התחממו באופן משמעותי במהלך התקופה שבין השנים 2021-1991, בקצב ממוצע של כ-0.5 מעלות צלזיוס (ומעלה) לעשור. מעטה הקרח של גרינלנד, למשל, נמס והוא תורם בכך להאצת עליית גובה פני הים. כמו כן, באוגוסט אשתקד, נרשם בגרינלנד אירוע חריג ומדאיג שבו הטמפרטורות עלו מעל האפס בתחנת הפסגה (3,216 מטר מעל פני הים) בפעם השלישית בעשור האחרון. למעשה, הייתה זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה תיעדו ירידת גשמים בתחנה - כשברור לכל כי מדובר בהוכחה נוספת ובסימן אזהרה לכך ששינויי האקלים משפיעים באופן מדאיג על הקרח באי, מה שמשליך ישירות על עליית גובה פני הים.
בשנת 2021, אירועי מזג אוויר ואקלים בעלי ההשפעה הרבה הובילו למאות הרוגים, השפיעו ישירות על יותר מחצי מיליון בני אדם וגרמו לנזקים כלכליים העולים על 50 מיליארד דולר (כ-84% מהאירועים היו שיטפונות או סערות). יחד עם זאת, חשוב לציין כי ישנה גם נקודת אור חיובית, שכן מספר מדינות באירופה הצליחו מאוד בצמצום פליטת גזי חממה. באיחוד האירופי, למשל, פחתה פליטת גזי חממה ב-31% בין השנים 1990 ל-2020, עם יעד הפחתת נטו של 55% עד לשנת 2030.
אירופה היא גם אחד האזורים המתקדמים ביותר מבחינת שיתוף פעולה חוצה גבולות בהסתגלות לשינויי אקלים, במיוחד על פני אגני הנהרות הבינלאומיים, כשהיא אחת המובילות בעולם באספקת מערכות התרעה מוקדמת יעילות, המכסות ומגינות על כ-75% מתושבי היבשת, שחייהם ניצלו מחום קיצוני בזכות תוכניות פעולה ממוקדות בהשלכות של התחממות וגלי חום על בריאות הציבור. "אירופה מציגה תמונה חיה של עולם מתחמם ומזכירה לנו שאפילו חברות מוכנות היטב אינן בטוחות מהשפעות של אירועי מזג אוויר קיצוניים. השנה, כמו ב-2021, חלקים נרחבים מאירופה הושפעו מגלי חום נרחבים ובצורת, שהובילו לגל שריפות. כמו כן, השיטפונות החריגים אשתקד גרמו למוות והרס רב", אמר מזכ"ל ארגון המטאורולוגיה העולמי פרופ' פטרי טאלאס, שהבהיר כי הקצב המעודד בהפחתת פליטת גזי החממה ביבשת צריך להימשך ואף להתגבר עוד יותר במרוצת השנים. הוא הוסיף כי אירופה יכולה למלא תפקיד מפתח לקראת השגת חברה ניטרלית מפליטות מזהמות עד אמצע המאה, ובכך לעמוד ביעדי הסכם פריז, שנקבע במהלך התכנסות ועידת האקלים של האו"ם, ועוסק בהפחתת פליטת גזי חממה, מזעור הנזק הקיים ומימון הטיפול בפליטת גזי חממה על ידי מדינות העולם.
שירות מעקב שינויי האקלים קופרניקוס של האיחוד האירופי, המיושם על ידי המרכז האירופי לתחזית מזג אוויר לטווח הבינוני מטעם הנציבות האירופית, מספק נתונים וכלים חדישים לניטור אקלים ולתמיכה בהפחתת הפליטות והסתגלות למצב, תוך יוזמות כגון התוכנית הירוקה האירופית, שמיועדת להימשך בעשור הקרוב. "החברה האירופית פגיעה לשונות ושינויי אקלים, אבל אירופה גם נמצאת בחזית המאמץ הבינלאומי למתן את שינויי האקלים ולספק פתרונות חדשניים שיתאימו לאקלים החדש שתושבי היבשת יצטרכו לחיות איתו מכאן והלאה. ככל שהסיכונים וההשפעה של שינויי האקלים הופכים ברורים יותר ויותר בחיי היום-יום, כך גובר הצורך במציאת פתרונות חכמים ויעילים למצב", אמר ד"ר קרלו בואונטמפו, מנהל שירות מעקב שינויי האקלים קופרניקוס של האיחוד האירופי, במרכז האירופי לתחזית מזג אוויר לטווח הבינוני.
דוח מצב האקלים באירופה, שהוכן לקראת ועידת האקלים של האו"ם (COP27), מתבסס על נתוני מצב האקלים האירופי שפורסמו באפריל האחרון על ידי שירות מעקב שינויי האקלים קופרניקוס של האיחוד האירופי ועל מידע שסופק על ידי רשת מרכז האקלים האזורי של ארגון המטאורולוגיה העולמי - הכל במטרה לספק מידע מדעי מקומי עבור קובעי המדיניות. הדוח הוצג בכנס אזורי של מנהלי השירותים המטאורולוגיים וההידרולוגיים הלאומיים באירופה, כשהוא כולל מידע משירותים מטאורולוגיים והידרולוגיים לאומיים, מומחי אקלים, גופים אזוריים וסוכנויות שותפות של האו"ם.
התחזית הקודרת צופה כי אסונות הקשורים למזג האוויר, האקלים והמים צפויים לגדול בעתיד, כך על פי דוח ההערכה השישי של הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי האקלים. לפי הדוח יש סבירות גבוהה לכך שללא קשר לרמות העתידיות של התחממות כדור הארץ, הטמפרטורות יעלו בכל אזורי אירופה בקצב העולה על שינויי הטמפרטורה הממוצעת העולמית, בדומה לתצפיות קודמות. כמו כן, התדירות והעוצמה של אירועים קיצוניים לרבות גלי חום ימיים, עלו בעשורים האחרונים וצפויות להמשיך ולעלות ללא קשר לתרחיש פליטת גזי החממה, כשערכי סף קריטיים הרלוונטיים למערכות אקולוגיות ולבני אדם צפויים לחרוג מהתחממות כדור הארץ של 2 מעלות צלזיוס ומעלה. בנוסף, לתצפיות יש דפוס עונתי ואזורי התואם את העלייה החזויה של המשקעים בחורף בצפון אירופה. ירידה במשקעים צפויה בקיץ בים התיכון ואף צפונה משם, כשמשקעים קיצוניים ושיטפונות רבים צפויים לעלות בכל האזורים מלבד הים התיכון.
כשמפרקים את השפעות האקלים על תושבי אירופה, מבינים כי בריאותם מושפעת משינויי האקלים במספר עצום של דרכים, כולל מוות ומחלות כתוצאה מאירועי מזג אוויר קיצוניים שהופכים תכופים יותר ויותר, כמו מחלות זואונוטיות שמועברות בין מינים (לפעמים על ידי וקטור כמו וירוס, חיידק או טפיל) מבעלי חיים אחרים, יותר מאשר מבני אדם לבני אדם או מבני אדם לבעלי חיים אחרים. אירועי האקלים הקיצוניים הקטלניים ביותר באירופה הם גלי חום, במיוחד במערב ובדרום אירופה, כשהשילוב של שינויי אקלים, עיור והזדקנות האוכלוסייה באזור, עלול להחמיר את הפגיעות עוד יותר בעתיד.
כמו כן, שינויים כתוצאה משינויי האקלים בייצור והפצה של אבקנים ונבגים עלולים להוביל לעלייה בהפרעות אלרגיות, שכן למעלה מ-24% מהמבוגרים המתגוררים באזור אירופה סובלים מאלרגיות שונות, כולל אסטמה קשה, בעוד שהשיעור בקרב הילדים באזור הוא 40-30% ומעלה. לפי המשרד האזורי של ארגון הבריאות העולמי באירופה, כחצי מיליון מקרי מוות בטרם עת ביבשת נגרמו על ידי זיהום אוויר אנתרופוגני בשנת 2019, שחלק ניכר ממנו היה קשור ישירות לשריפת דלקים מאובנים. ההערכה היא כי ניתן למנוע כ-138 אלף מקרי מוות בטרם עת בשנה באמצעות הפחתת פליטת גזי חממה, דבר שעלול להביא לחיסכון של 564-244 מיליארד דולר. עוד נמצא כי ילדים פגיעים יותר להשפעות של שינויי האקלים מאשר מבוגרים, הן פיזית והן פסיכולוגית. לפי מדד הסיכונים האקלימיים של יוניסף (UNICEF), כמעט 125 מיליון ילדים באירופה חיים במדינות הנתונות בסיכון בינוני עד גבוה (הסיווג השלישי מתוך חמש רמות).
מבחינת מערכות אקולוגיות, רוב הנזקים משריפות בשדות קוצים נובעים מאירועים קיצוניים שלא מערכות אקולוגיות או קהילות אנושיות מותאמות אליהם. השילוב בין שינויי האקלים לפעילות אנושית בעיקר, יוצרים את התנאים לשריפות תכופות, אינטנסיביות והרסניות יותר באירופה, עם השלכות סוציו-כלכליות ואקולוגיות משמעותיות. התשתיות ופעילות התחבורה נמצאות אף הן בסיכון, בין אם בשל שינויי אקלים מצטברים ובין אם מאירועים קיצוניים כגון גלי חום, גשמי זלעפות, רוחות חזקות וגלים קיצוניים), זאת מכיוון שהתשתיות נבנו ברובן בהתבסס על תקנים מיושנים ולכן אינן עמידות לקיצוניות הנוכחית. נכון למרץ 2022, 51 מדינות באירופה הגישו תוכנית ובה צעדים שנועדו לצמצם את פליטת גזי החממה ולפעול להתמודדות עם הסיטואציה המורכבת. המגמה הזו הייתה נושא רב חשיבות עבור מפלגות אירופיות רבות, תוך רצון לפעול במישורים שונים כדי למזער נזקים. אשתקד הפך האיחוד האירופי את היעד של אפס פליטות עד 2050, למהוגן משפטית, תוך קביעת יעד ביניים של הפחתת פליטות בשיעור של 55% עד 2030. כל שנותר כעת, הוא לבחון את הדיבורים וההבטחות במבחן המציאות, זאת על מנת למנוע (עד כמה שאפשר) את החורבן של משבר האקלים שפוקד את העולם.
