שלושה מבנים חדשים נחנכו באוניברסיטת חיפה
אוניברסיטת חיפה ציינה החודש את אירוע חבר הנאמנים ה-50 שלה בשורה של השקות מבנים, שמשנים בצורה משמעותית את פניה של האוניברסיטה. "חנוכות המבנים המרובות שלנו הן בהחלט מתנות משמחות לחגיגות היובל שלנו. השינוי הפיזי המשמעותי הזה יאפשר לנו להיות אוניברסיטה טובה יותר, כזו שמעניקה לחוקרים ולחוקרות ולסטודנטים ולסטודנטיות את התשתיות להצליח. אנו מודים לידידי האוניברסיטה שמסייעים לנו לצמוח ולהשתדרג כל הזמן", אמר פרופ' רון רובין, נשיא אוניברסיטת חיפה.
שני הקומפלקסים שהעבודה עליהם הסתיימה התאפשרו הודות לתרומתם הנדיבה של ידידי האוניברסיטה הוותיקים, שמואל (פול) ז"ל והרטה עמיר.
הראשון הוא המתחם הטכנולוגי ע"ש שמואל (פול) והרטה עמיר שנמצא בבניינים 67-63 ברחוב הנמל בעיר התחתית. מדובר בחלק מקמפוס העיר החדש ע"ש לורי לוקי של האוניברסיטה שייחל לפעול כבר בשנת הלימודים הקרובה, תשפ"ג (אוקטובר 2022). קמפוס העיר כולו כולל את בניין דילן שברחוב הנמל 16, מבנה שנמצא כעת בשיפוץ ברחוב פלמר 4 וקומפלקס הבניינים ברחוב הנמל 67-63 והוא יהיה הבית של החוגים למדעי המחשב ומערכות מידע, המרכז למדעי הנתונים, מעבדות חיפה לחדשנות וגופי מחקר נוספים שעוסקים בתחום מדעי הנתונים וה-BIG DATA. המתחם הטכנולוגי ע"ש שמואל (פול) והרטה עמיר נחנך לאחר עבודות שנמשכו כשנה וחצי והוא יכלול תשע מעבדות, כ-50 חללי עבודה פתוחים, אולם כנסים וכן את משרדי חברי הסגל ומזכירויות החוגים.
4 צפייה בגלריה
נשיא אוניברסיטת חיפה, פרופ' רון רובין, והתורמת הרטה עמיר ליד המבנה שנחנך
(צילום: אוניברסיטת חיפה)
הקומפלקס השני שנחנך במסגרת אירועי חבר הנאמנים, לאחר עבודות של כשנתיים, הוא בניין הפקולטה למדעי החברה ע"ש שמואל והרטה עמיר. במסגרת העבודות נבנו ארבע קומות חדשות ומצפור מפואר, כשסך הבנייה עומד על 3,600 מ"ר. באוניברסיטת חיפה אמרו כי ההרחבה הפיזית של הפקולטה תסייע להעניק לחוקרים ולחוקרות ולתלמידי ותלמידות המחקר את התשתיות הטובות ביותר לשיפור המצוינות האקדמית שלה. בסך הכל, הוקמו כ-60 משרדים נוספים לחברי הסגל, 15 חדרי ניסוי, 10 חדרי דיונים וסמינרים ו-6 מעבדות. כל העבודות התקיימו במקביל להמשך הפעילות במבנה, מה שמייחד עוד יותר את המפעל ההנדסי המורכב. "ידידותם של פול, זכרנו לברכה, והרטה, שתבדל לחיים ארוכים, היא עמוקה וארוכת שנים ואני גאה ומודה עליה. לאורך כל השנים המשותפות שלנו, פול והרטה הבינו את המשמעות העצומה שיש לחינוך ולהשכלה גבוהה ככלי של מוביליות חברתית, שוויון וצדק חברתי", אמר פרופ' רובין.
המבנה האחרון שנחנך הוא בית הספר ללימודים מתקדמים ע"ש בלום, שהוקם הודות לתרומה של יו"ר חבר הנאמנים של האוניברסיטה בראד בלום. בית הספר החדש ימוקם בבניין IBM שבשטח הקמפוס והוא מהווה מהפכה בדרך ההכשרה של תלמידי ותלמידות דוקטורט. מסלול ההכשרה ישתנה לחלוטין, ובמקום התמקדות אישית בעיקר בתוך החוג, הוא יכלול מעתה פעילות אקדמית משותפת לכלל תלמידי המחקר של האוניברסיטה, קורסים משותפים בסוגיות גלובליות כמו הגירה או רווחה סביבתית ועוד פעילויות שיבטיחו שכל דוקטור ודוקטורית של אוניברסיטת חיפה יחזיק, בנוסף לידע הספציפי של תחום מומחיותו, גם בידע רחב על הסוגיות הבוערות של המאה ה-21.
באוניברסיטה הדגישו כי כל העבודות הובלו על ידי אנשי אגף הנדסה, תשתיות ובטחון בראשותו של הסמנכ"ל נבי עאמר.
חדש בטכניון: "הבניין ע"ש זיסאפל להנדסת חשמל ומחשבים"
הבניין ע"ש זיסאפל להנדסת חשמל ומחשבים נחנך החודש בטכניון במסגרת אירועי הקורטוריון – חבר הנאמנים. הבניין, בן שמונה קומות ובשטח של 5,400 מ"ר, ישמש את הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי. הוא הוקם בתרומתם של בוגרי הפקולטה זהר ויהודה זיסאפל, שקיבלו את אות הטכניון – האות היוקרתי ביותר שמעניק המוסד על מפעל חיים למען הטכניון.
"נרשמנו לטכניון לפני כ-50 שנה כי זה היה בית הספר הטוב ביותר להנדסה בישראל - ובעצם גם היחיד", אמר זהר זיסאפל. "עכשיו נותר לשמר את מעמדו המוביל של הטכניון, ולכן אנו שמחים שביכולתנו לעזור בכך." אחיו יהודה זיסאפל אמר כי "הבניין הראשון של הפקולטה, שבו למדנו, נתרם על ידי פישבך, יהודי אמריקני, ונקרא על שמו. זו זכות גדולה עבורנו שאת בניין הפקולטה החדש תרמנו אנחנו - תורמים ישראלים שלמדו בטכניון".
4 צפייה בגלריה
טקס החנוכה וגזירת הסרט. מימין לשמאל: יהודה זיסאפל, נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון, זהר זיסאפל, יו"ר אגודת ידידי הטכניון בישראל פרופ' פרץ לביא, נכדו של זהר זיסאפל יונה זיסאפל (באדום), דיקנית הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי פרופ' עדית קידר ואלוף (מיל') עמוס חורב.
(צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון)
"המשק הישראלי סובל ממחסור חמור במהנדסים ובכוח אדם טכנולוגי", אמר יהודה זיסאפל. "תרמנו להקמת הבניין מתוך חזון שיסייע לפקולטה ולטכניון במשימתם להגדיל את מספר חברי הסגל ואת תחומי המחקר וההוראה ולהכשיר יותר מהנדסים צעירים לטובת תעשיית ההייטק בישראל". הוא הוסיף כי "התחלנו את לימודינו בטכניון עוד לפני שנטבע הצירוף 'הייטק ישראלי'. אנו גאים להיות חלק משמעותי בהתפתחותה של הפקולטה, וחשוב לנו שהבניין החדש ישמש לא רק לפיתוחה של הפקולטה אלא גם להידוק הקשרים בין הטכניון לתעשייה".
"נדירים הם מוסדות ההשכלה הגבוהה והמחקר שהשפיעו כה רבות על עם ומדינה כפי שהטכניון השפיע על ישראל," כתב נשיא המדינה יצחק הרצוג ליהודה וזהר. "בזכות העשייה רבת השנים שלכם, האחים זיסאפל, פועל כיום מרכז מחקר מתקדם ושוקק המשרת עשרות קבוצות חוקרים בטכניון ומחוצה לו, והפקולטה מבססת את מעמדה בחזית המחקר העולמית. כך, הטכניון מצליח להמשיך ולהכשיר את מיטב המהנדסים והחוקרים עבור תעשיית ההייטק הישראלית, הזקוקה למהנדסות ולמהנדסים הטובים ביותר כדי להבטיח את המשך צמיחתה ושגשוגה".
נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון אמר כי "כל ביקור בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי מעורר בי תחושה מיוחדת, משום שזוהי פקולטה ייחודית בתולדותיה ובהשפעתה העצומה על מדינת ישראל. זהר ויהודה נתנו דחיפה חשובה לתחום הננוטכנולוגיה שהוביל למהפכה ביכולותיה הטכנולוגיות של מדינת ישראל. הם זיהו בשלב מוקדם מאוד את חשיבותו של התחום ותרמו בנדיבותם לפיתוחו בטכניון. הבניין החדש יסייע לנו להמשיך ולפתח את הפקולטה".
דיקנית הפקולטה פרופ' עדית קידר אמרה כי "הבניין החדש יאפשר לנו לעשות את הקפיצה הקוונטית שהפקולטה זקוקה לה - גיוס חברי סגל מבריקים וסטודנטים לתארים מתקדמים, כניסה לתחומי מחקר חדשים כגון טכנולוגיות קוונטיות ויישומי AI בשלל תחומים ובניית תשתית מחשוב משופרת שהיא התנאי לפריצות דרך חדשות. אני מודה בשם כולנו לזהר וליהודה זיסאפל ומבטיחה שהבניין החדש יהיה הומה בפעילות ושוקק חיים".
פרופ' פרץ לביא יו"ר אגודת ידידי הטכניון בישראל, הוסיף: "יהודה וזוהר הם דוגמה ומופת לבוגרי הטכניון אשר לא רק הפכו לחלוצי תעשיית טכנולוגיות העילית בישראל, אלא היו לראש חץ לידידי הטכניון בישראל. תמיכתם בטכניון, ובמיוחד בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים על שם ויטרבי בה למדו, עקבית וארוכת שנים. בניין זיסאפל אותו חנכנו מצטרף לבניין לננואלקטרוניקה על שם הוריהם משה ושרה זיסאפל אותו תרמו קודם לכן. ידידי הטכניון בישראל מודים ליהודה וזוהר ומקווים שרבים ילכו בעקבותיהם".
הייטק חינוכי בעברית: סדנה מעשית חדשה לפיתוח טכנולוגיה חינוכית לילדים ונוער
האוניברסיטה העברית משיקה לסטודנטים סדנת טכנולוגיה חינוכית חדשה עבור ילדים ונוער. הסדנא תלווה על-ידי נציגי חברות טכנולוגיה וסטרטאפים מובילים בשוק ויאפשרו למשתתפים לפתח רעיונות טכנולוגיים חדשניים שיתרמו לחינוך דור העתיד
במסגרת שנת הלימודים הבאה (תשפ"ג) תשיק האוניברסיטה העברית מגוון סדנאות, קורסים חדשים והתמחויות ייחודיות לסטודנטים המצטרפים והממשיכים. אחת הסדנאות החדשות והמבוקשות ביותר כחלק מתוכנית הלימודים של בית הספר לחינוך בקמפוס הר-הצופים תתמקד בטכנולוגיה חינוכית עבור ילדים ונוער, בהובלת המרצה ד"ר רונית קמפף.
"הסדנה מציעה לסטודנטים שלושה מסלולי התמחות מרכזיים שבמסגרתם יוכלו לפתח פרויקטים טכנולוגיים חינוכיים בשיתוף חברות הייטק מובילות, ויקבלו ייעוץ והכוונה אישית מאנשי מקצוע בתחום", אמרה ד"ר קמפף. במסגרת המסלול הראשון יפתחו הסטודנטים פרויקט אישי בהיקף של 40-30 שעות במקביל להתנסות מעשית בחברה המפתחת טכנולוגיה חינוכית. המסלול השני מציע לסטודנטים לבצע פרויקט אישי בהיקף של כ-40 שעות עם חברת הייטק בינלאומית בתחום. לבסוף, האפשרות השלישית מאפשרת לסטודנטים לפתח רעיון מקורי משלהם בתחום החינוכי, בהיקף של כ-40 שעות, תוך קבלת ייעוץ וסיוע מגופים רלוונטיים לאורך הסמסטר. בין היתר, הסטודנטים יוכלו לעבוד עם חברות מובילות וסטרטאפים דוגמת המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח),, Brainpop אינסטגרם וטיקטוק.
במהלך הסמסטר תלווה העבודה על הפרויקט בהנחיה אישית. ד"ר קמפף מסכמת כי "שלושת השבועות האחרונים של הסמסטר יהיו מרתקים ומרגשים מפני שהם יוקדשו להצגת הפרויקטים האישיים בפני משתתפי הסדנה ונציגי החברות השונות".
