שני חלקים נפרדים של חרב ויקינגית חוברו מחדש לאחר כ-1,200 שנה. החלקים התגלו בהפרש של שנה זה מזה על ידי ציידי אוצרות חובבים בנורבגיה. לאחר שהשתלבו זה בזה כמו פאזל, התברר כי מדובר בידית מעוטרת של חרב עתיקה.
3 צפייה בגלריה
עיטורים שמזכירים ראש לש חיה לא מזוהה בחרב מתקופת הוויקינגים
(צילום: Lise Chantrier Aasen/Stavanger Museum)
החלק הראשון אותר בשנה שעברה, כאשר גלאי מתכות שהופעל בסטאבאנגר, עיר הנמל בחופה הדרום-מערבי של נורבגיה, חשף חתיכת מתכת קטנה באדמת חווה מקומית. האיש שאיתר את הממצא מסר את השבר למוזיאון הארכיאולוגי המקומי ולא היה בטוח במה מדובר. בחלוף כשנה, נחשף חלק נוסף, גם כן באמצעות גלאי מתכות, בסמוך למקום הימצאותו של החלק הראשון.
ברגע שחוברו החלקים זה לזה, התבררו שתי המתכות הקטנות הללו הן חלק מחרב מתקופת הוויקינגים. "מדובר בחרב נדירה, המוכרת מאזור סקנדינביה בעיקר, אך כזו שנפוצה גם במערב אירופה, באזורים הידועים כיום כצרפת, בריטניה ואירלנד, ובמזרח אירופה, כמו למשל הונגריה", הסבירה אן זנט גלורסטאד, ארכיאולוגית מאוניברסיטת אוסלו. "למרות שהלהב חסר, ידית החרב מעוטרת בשפע של גילופים מורכבים בצבעי זהב וכסף. כמו כן, חלק מהידית מעוצב כמו ראש חיה לא מזוהה".
3 צפייה בגלריה
בחינת שרידים של חרב מתקופת הוויקינגים שהתגלתה בנורווגיה
(צילום: Lise Chantrier Aasen/Stavanger Museum)
בהתבסס על עיטוריה, גלורסטאד חושבת שידית החרב חושלה באימפריה הפרנקית או באנגליה בסביבות שנת 800 לספירה. עם זאת, לדבריה ייתכן שהיא חושלה על ידי יוצר נורבגי מוכשר, שקיבל השראה מכלי נשק פרנקי.
מתוך כ-3,000 חרבות ויקינגיות שנמצאו בנורבגיה, רק כ-20 מתאימות לפרופיל של הממצא החדש שהתגלה, כשזהות הבעלים של החרב נותרה בגדר תעלומה. "אנחנו יכולים רק לשער למי זה שייך. עם זאת, זו הייתה חרב דקורטיבית ומרשימה ביותר, והיא בוודאי הייתה שייכת למישהו בעל אמצעים לרכוש אותה, כיאה למעמדו החברתי", אמרה גלורסטאד. על להב חרבות מהתקופה הזו היו כתובים לעיתים שמות הבעלים שלהן, אולם מכיוון שלהב החרב הזו טרם אותר, הארכיאולוגים המקומיים יצטרכו להסתמך על רמזים אחרים כדי לחשוף את זהות בעליו.
3 צפייה בגלריה
בחינת ידית החרב מתקופת הוויקינגים במיקרוסקופ
(צילום: Lise Chantrier Aasen/Stavanger Museum)
מדובר באזור שבו חיו הוויקינגים. קברה של מלכה ויקינגית עשירה נחשף לא הרחק מהמקום שבו התגלתו חלקי ידית החרב. "ידענו שהאזור הזה הוא בעל חשיבות מיוחדת, אך יחד עם זאת, איתור חלקי החרב הוא לא עניין של מה בכך", אמר האקון ריירסן, ממלא מקום ראש מחלקת האיסוף של מוזיאון סטאבאנגר לארכיאולוגיה, שם הידית תוצג לראווה ותישמר היטב לאחר ששוחזרה.
