אריק איינשטיין שר "קיץ בא ושוב זה חם, בואי ונברח לים..." והוא צדק. בחום הישראלי, המקום להיות בו זה הים, ואנחנו ממשיכים עם סדרת הכתבות שלנו על חיות הים שלנו, והפעם – הגיטרן.
5 צפייה בגלריה
גיטרן בים התיכון
גיטרן בים התיכון
גיטרן בים התיכון
(צילום: אילן אלגרבלי)
הגיטרן הוא דג לא שגרתי. אורכו מגיע עד 1.5 מ', הוא נראה מגושם, בניגוד לדגים רבים שיש להם צורה "הידרודינמית" כמו סירת מירוץ, המאפשרת להם לשחות במהירות. הוא מבלה את זמנו על קרקעית הים החולית, ומחפש אחר בעלי חיים קטנים שאותם הוא מאתר בעזרת רגישותו לשדות החשמליים שהם מייצרים. למעשה, כשתסתכלו על הקרקעית החולית, ייתכן שיש שם גיטרן, אבל לא באמת תבחינו בו, כי כל גופו מחופר בתוך החול...

איך הגיע הגיטרן לקרקעית, ולמה "ויתר" על המירוץ לשחות מהר יותר?

דגים צריכים להתמודד עם הבעיה שגופם כבד יותר מן המים ולכן הם עלולים לשקוע. דגים שהשלד שלהם בנוי מעצמות (דגי גרם) המציאו לשם כך פטנט נהדר - שלפוחית שחייה, שמאפשרת להם לווסת את הציפה שלהם במים בהתאם לכמות האוויר שהם מחדירים לשלפוחית.
5 צפייה בגלריה
גיטרן
גיטרן
גיטרן
(צילום: אילן אלגרבלי)
לעומת זאת, הגיטרן שייך לקבוצת דגים שהשלד שלהם בנוי מסחוס, שהוא קל יותר מעצמות. ועדיין, דגי הסחוס צריכים לעשות משהו כדי שלא ישקעו לקרקעית. הכרישים פשוט שוחים ללא הפסקה בעזרת חבטות הזנב, ויש להם התאמות נוספות שמאפשרות להם לווסת את הציפה שלהם במים. הגיטרן פשוט "ויתר על הטרחה" - ואימץ לו חיים על קרקעית הים. הוא מתקדם לאיטו בעזרת הנעת סנפירי החזה הרחבים שלו, שמקנים לו צורת גיטרה.
כך עשו כל בני קבוצתו של הגיטרן, המכונים "בטאים". החבר הגדול ביותר בקבוצה זו הוא דג המנטה הענק, שמוטת "כנפיו" (סנפירי החזה המשמשים לתנועה) מגיע ל-9 מטרים! המנטה שייך לבטאים שחזרו מהקרקעית לשחייה במים הפתוחים.
צורתו השטוחה וצבעו החום מאפשרים לגיטרן להתמזג עם הקרקעית, ולהסתתר מטורפיו בתוך גומה שהוא חופר לעצמו בחול, ורק עיניו מציצות מעלה.
בים התיכון שלנו יש שני מיני גיטרנים, שקשה להבדיל בינהם: הגיטרן המובהק והגיטרן האטלנטי. בחודשי הקיץ בים התיכון הגיטרנים מתקבצים ללהקות רבייה, וניתן לראות אותם קרוב לחוף. לזכר זוג אברי מין (קלספרים) בעזרתם הוא מפרה את הנקבה. העובר מתפתח בתוך רחם, ולבסוף הנקבה משריצה וולדות חיים. בסתיו ניתן להבחין בגיטרנים צעירים שמתקרבים ממש לקו המגע בין קו המים לחוף החולי.
5 צפייה בגלריה
גיטרן שנזרק בחוף כשלל לוואי באשדוד
גיטרן שנזרק בחוף כשלל לוואי באשדוד
גיטרן שנזרק בחוף כשלל לוואי באשדוד
(צילום: מתוך דיווח ב-seawatch)
הגיטרן המובהק מוגדר כמין בסכנת הכחדה, והגיטרן האטלנטי מוגדר בסכנת הכחדה חמורה, על ידי ארגון שמירת הטבע העולמי. בישראל, כמו כל קבוצת הבטאים, הגיטרן הוא "ערך טבע מוגן". למרות זאת, עד לפני עשור לא נאכפה השמירה על מין זה, ודייגים נהגו לדוג אותו בכמויות גדולות ברשתות ייעודיות (רשתות "סלפוחים"), בעיקר לשיווק בעזה (הגיטרן אינו דג כשר למאכל על פי היהדות). הגיטרן גם עולה לעיתים קרובות כ"שלל לוואי" ברשתות ספינות המכמורת, החורשות את הקרקעית החולית ללא אבחנה בחיפושן אחר סרטני שרימפס.
שני צעדים משמעותיים להגנה על הגיטרן הם הרפורמה בדיג וקידום שמורות ימיות:
בשנת 2016 אושרו בכנסת תקנות הדיג החדשות, אשר אסרו על דיג מכמורת בכ-40% משטח הים התיכון, ובכך שומרים על חלק מבתי הגידול של הגיטרן. בנוסף, התקנות קבעו איסור דיג בעונת הקיץ לספינות המכמורת, ולשאר שיטות הדיג באביב. אנו בחברה להגנת הטבע פועלים כדי להשלים את המהלך, ולסגור את כל שטח הים התיכון לדיג המכמורת ההרסני, ובנוסף להקפיד על יישום מלא של איסור הדיג בעונת הרבייה, שעד כה יושם בצורה חלקית בלבד.
5 צפייה בגלריה
גיטרנים בנמל יפו. אסור לדוג אותם
גיטרנים בנמל יפו. אסור לדוג אותם
גיטרנים בנמל יפו. אסור לדוג אותם
(צילום: רוי גווילי)
5 צפייה בגלריה
פינוי רשת רפאים ביפו ושחרור גיטרן לכוד על ידי עמותת סיירת החוף
פינוי רשת רפאים ביפו ושחרור גיטרן לכוד על ידי עמותת סיירת החוף
פינוי רשת רפאים ביפו ושחרור גיטרן לכוד על ידי עמותת סיירת החוף
(צילום: סיירת החוף)
בנוסף, בשנים האחרונות הורחב שטח השמורות הימיות. במיוחד ראוי לציין את אישורה של שמורת ים אבטח, בין אשדוד לאשקלון, ששומרת על בית הגידול החולי שהוא הבית של הגיטרן. אולם, ראוי לקדם שמורות טבע גם במקומות נוספים, למשל מול חופי מעגן מיכאל, שזוהו לאחרונה כמוקד של רביית גיטרנים והוכרו על ידי ארגונים בינלאומיים כאזורים בעלי חשיבות לשימור .
אם נתקלתם בדיג או מכירה של גיטרן, דווחו לנו באפליקציית SeaWatch, המאפשרת לציבור לדווח על מפגעים ימיים. דיווחים אלה מועברים ישירות למכשירים הסלולריים של הפקחים הרלוונטיים, ומאפשרים סגירת מעגל על העבריינים. ואם שחיתם וראיתם גיטרן מקסים בים, דווחו לנו גם כן, והדיווח ישמש לאיסוף מידע מדעי.
אלון רוטשילד, מנהל תחום המגוון הביולוגי ומנהל 'החצי הכחול' – תכנית הים בחברה להגנת הטבע