מין חדש של פשפש, שלא היה מוכר למדע וחי לפני כ-99 מיליון שנים, בתקופת הדינוזאורים, התגלה בענבר שהגיע ממיאנמר ותואר לראשונה למדע על ידי דולב פבריקנט מהאוניברסיטה העברית בירושלים וד"ר טניה (טטיאנה) נובוסלסקי, ממוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב. המחקר החדש, שפורסם בכתב העת המדעי Israel Journal of Entomology.
בהשוואה למינים הידועים למדע, המין שהתגלה כעת מחזיק בצבעוניות וצורה ייחודיות שלדעת החוקרים שימשו כאמצעי הרתעה מפני טורפים. כמו כן, מעידים החוקרים כי עצם העובדה שצבעיו של הפשפש החדש השתמרו לאורך כל השנים, הינה מפתיעה לא פחות. חרקים עתיקים השמורים בתוך ענבר, הם לרוב בעלי צבע צהבהב-חום, חיוור ואחיד, בעוד שצבעים חדים וברורים, כמו זה של המין החדש, נחשבים נדירים יותר. השם שניתן לפשפש מתייחס אף הוא לצבעוניותו - Miropictopallium coloradmonens.
התגלית החדשה מסייעת לחוקרים להבין טוב יותר כיצד נראתה סביבת החיים והמגוון הביולוגי באותו אזור בתקופת הדינוזאורים לפני 99 מיליון שנים, להכיר טוב יותר את תפקידם של פריטים שונים בטבע ולבחון מי מהמינים שרדו, התפתחו או נכחדו לאורך עשרות מיליוני שנים.
כמו כן, הכרת המגוון הביולוגי העתיק מסייעת לחוקרים לצפות ולהעריך טוב יותר את עמידותם ושרידותם של מינים בעתיד וכן את השפעות ההתחממות הגלובלית ומשתנים נוספים על מינים רבים.
הענבר שבו התגלה הפשפש הגיע לידי החוקרים במסגרת מכירה פומבית, והוא אופייני לסוגי ענבר שנמכרים בשווקים באזור מיאנמר. בני המשפחה שאליה שייך המין החדש, מתועדים באזורים רבים בעולם, לרבות באזורנו (לבנון), מה שמעלה את השאלה האם הפשפש החדש שזוהה היה גם מין מקומי באזורנו בעבר.
בתקופת הקרטיקון התיכונה, לפני כ-99 מיליון שנה, שררו על פני כדור הארץ תנאים אקלימיים חמים ולחים. תנאים אלו אפשרו התפתחות של מגוון עצום של חרקים, ביניהם חרקים גדולים ומיוחדים רבים. עד כה התגלו מאובנים של אלפי מינים של חרקים מתקופה זו, וחוקרים מעריכים שמספר המינים שהיו קיימים בפועל היה גבוה בהרבה. רבים מהחרקים שחיו בתקופה זו נכחדו כתוצאה משינויים אקלימיים ותחרות עם מינים אחרים.
על כן, חקר מאובני חרקים מסייע בלמידת ההיסטוריה של החיים על פני כדור הארץ והשפעות השינויים הסביבתיים על המגוון הביולוגי. מאובנים אלו מספקים מידע על התפתחות החרקים לאורך זמן, על האקולוגיה של מערכות אקולוגיות קדומות ועל הקשר בין חרקים לצמחים ולבעלי חיים אחרים. בנוסף, יש למחקרים מסוג זה חשיבות רבה להבנת ההשפעות של שינויי אקלים עכשוויים על המגוון הביולוגי ועל עתיד כדור הארץ.
"החרק החדש תורם להבנת העולם כיום כיוון שהוא מוסיף ידע על תקופת מפנה חשובה בהיסטוריית החיים על פני היבשה. תקופת מקורו מאופיינת במגוון ביולוגי חסר תקדים ותחילת ההתהוות של מערכות אקולוגיות מודרניות בהרכבן", אמר פבריקנט.
"חרק חדש למדע, מהווה תגלית חדשה ומרתקת ששופכת אור על האבולוציה של הפשפשים ומספקת תובנות חדשות על מגוון החיים באמצע הקרטיקון. הממצאים עזרו לנו להבין טוב יותר את המגוון וההתפתחות של חרקים בתקופה הזו, בנוסף להדגשת החשיבות של חקר מאובני ענבר למחקר פלאונטולוגי. ההשתמרות יוצאת הדופן אפשרה לנו לחקור את המורפולוגיה של החרק בפירוט, ולזהות שיש לו מספר מאפיינים ייחודיים המבדילים אותו משאר החרקים שהשתמרו בענבר: עיניים ענקיות שתופסות את רוב ראשו וצבעוניות ססגונית", הוסיפה ד"ר נובוסלסקי.
