ה-1 לינואר 1600 החל עם שיתוף פעולה חדש שיוביל לגילוי מחודש של היקום. יוהנס קפלר שנולד היום לפני 450 שנים (27 בדצמבר 1571) בדיוק היגר לעיר פראג, לאחר שפרדיננד, הארכי-דוכס בנסיכות וירטמברג שבדרום גרמניה, איים להוציאו להורג בטענה שהוא "מעדיף להפוך את הארץ למדבר ולא לשלוט על כופרים". קפלר עזב את מקום מגוריו עם אשתו וילדיו, וחבר לאסטרונום הנודע טיכו ברהה.
טיכו, שצבר את אוסף התצפיות הטוב ביותר בתולדות האסטרונומיה העתיקה במצפי הכוכבים שבנה בדנמרק ולאחר מכן בפולין, היה זקוק גם לעזרה בחישובים המתמטיים המסובכים לתצפיות הרבות שערך. תצפיות אלו הובילו לתוצאות שונות בתכלית מהידע בעולם העתיק על מבנה היקום. קפלר מסתבר היה בדיוק הפרשן שיוכל לתת הסבר מתמטי לתצפיות אלו. ואכן, על אף שקפלר סבל מקוצר ראיה ומראייה כפולה, לאחר שבילדותו חלה באבעבועות השחורות, היה זה שבסופו של דבר ירחיק ראות מטיכו עצמו.
אך לפני שנגיע לתצפיות שיובילו לכך, עלינו להבין שבאותם ימים אסטרונום או כל מדען שהיה טוען כי הארץ אינה במרכז, וכל היקום אינו סובב סביבנו, הסתכן בהעלאה על המוקד על ידי הכנסייה. הפילוסוף והאסטרונום ג'ורדנו ברונו שהציג תיאוריה אסטרונומית שסתרה את אמונת הכנסייה הקתולית הוצא להורג על המוקד באותה שנה, ולכן היה על קפלר לפעול בזהירות לצידו של טיכו. הוא לא רצה להיות המדען השני אשר יקריב את חייו בשם המדע.
השותפות בין השניים נוצרה ברגע קריטי ממש. חודשים מעטים לאחר מכן השתתף טיכו ברהה במסיבה וכדרכו הפריז בשתייה, אך סירב להפר את כללי ההתנהגות ולקום מהשולחן לפני הברון המארח על מנת להתפנות בשירותים. על פי עדותו של קפלר, כשחזר ברהה לביתו בקושי הצליח לעשות את צרכיו, ובמשך עשרה ימים גסס לאיטו עד שנפח את נשמתו. עם זאת, לפי תיאוריות אחרות הוא מת מהרעלת כספית.
קפלר ששמע ממנו בימיו האחרונים שוב ושוב את המשפט: "תקוותי היא שלא חייתי לשווא" דאג שכך יהיה. זאת על אף שככל הנראה, טיכו, בעל תואר אצולה דני, לא היה משתף את קפלר, בנו של איכר פשוט, במחברותיו, כפי שלא עשה עם אף אדם אחר. הוא שמר על המידע בקנאות מתוך שאיפה לפרסם עבודת יחיד מפוארת.
אב פושע, אם שעסקה בריפוי
יוהנס קפלר נולד בעיר מינכן בגרמניה למשפחה דלת אמצעים עם אב פושע ושכיר חרב, ואם שעסקה בריפוי וחקר צמחי מרפא אך הואשמה במעשה כשפים והוגלתה מהעיר. כבר בתור ילד שמו לב לכישורים המתמטיים יוצאי הדופן שלו וסבו נהג להציגו בפני לקוחותיו הרבים בפונדק שניהל. קפלר התוודע לאסטרונומיה בגיל צעיר, ופיתח אהבה לתחום שיעסיק אותו במשך כל חייו. בגיל שש הוא צפה בשביט, ובגיל תשע צפה בליקוי ירח, ותשוקתו לאסטרונומיה גדלה. בגיל 25 פרסם את ספרו הראשן "מסתרי הקוסמוגרפיה" - הספר הראשון שהגן על תורת קופרניקוס שהאמין שהשמש היא נמצאת במרכז היקום ולא כדור הארץ.
עם מותו של טיכו ירש קפלר את כל תצפיותיו ונתוניו של ברהה ויצא לדרך. קפלר היה בטוח שיקחו לו שמונה ימים לפתור את בעיות התצפית של כוכב הלכת מאדים ומדוע הוא נסוג לאחור בתנועתו בכיפת השמיים, אך למעשה זה לקח לו שמונה שנים. הפתרון שלבסוף הגיע נמתח על פני לא פחות מ-900 עמודים.
פריצת הדרך התרחשה כאשר השליך מאחוריו את אחד מעיקרי האמונה העתיקים שאומר כי הפלנטות נעות במעגלים מושלמים, או צירופים של מעגלים, מפני שהמעגל הוא קדוש - אמונה שגם קופרניקוס האמין בה. קפלר הניח את האידיאולוגיה והדעה הקדומה והחל לעבוד רק על בסיס תצפיותיו הרבות של טיכו ברהה. בהדרגה החלה מערכת השמש לקבל צורה עם מסלוליהם של כוכבי הלכת.
כוכבים וכוכבי לכת נקראים על שמו - קפלר 11145123
על פי תצפיות אלו הצליח קפלר להוכיח כי הפלנטות נעות במעגלים אליפטיים סביב לשמש ולא במעגלים מושלמים, שהפלנטות משנות את מהירותן כל הזמן במסלולם, והשמש גם אינה נמצאת במרכז המעגלים בהם נעים כוכבי הלכת. כשהבין קפלר שבידיו פתרון לתעלומה קרא בקול: אוהו אלוהים, אני חושב את מחשבותיך אחריך".
האליפסות של קפלר סיפקו תמונה שלמה ומדויקת של מערכת השמש. מסקנותיו היו אם כן ניצחון למדע ולשיטה המדעית המשלבת בתוכה גם תיאוריה ומתמטיקה שנעשים על ידי תצפיות מדויקות, מה שהוביל למודל פשוט ואלגנטי ומדויק שיכול לחזות את הופעתם של כוכבי הלכת בדיוק מושלם.
אריסטרכוס, קופרניקוס וקפלר צדקו
אך למרבה הפתעתו, ספרו "האסטרונומיה החדשה", שבו פרסם את הנתונים ואת חוקי התנועה שיקראו לעתיד "חוקי קפלר", לא התקבל בהתלהבות יתרה. רוב חוקרי הטבע, הכנסייה כמובן, ומדעני אותם ימים הסכימו שזהו מודל טוב לעריכת חישובים - ותו לא. מבחינתם הארץ הייתה עדיין במרכז היקום, הרי אם קפלר וקופרניקוס צודקים, כיצד ייתכן שכל מה שיש על כדור הארץ נמשך לארץ ולא נופל לעבר השמש. 80 שנים יחלפו עד שיגיע ניוטון ויסביר גם את זה.
לא עבר עוד זמן רב עד שבאה פריצת הדרך הטכנולוגית שתשלים את המלאכה. שנה אחרי שהוציא קפלר את ספרו, הגיעה השמועה על המצאת הטלסקופ. "הרגשתי תחושה נפלאה בשעה שהקשבתי לסיפור המוזר הזה. התרגשתי עד עמקי נשמתי", יכתוב קפלר על הרגע בו הוא התבשר בהמצאה המדהימה, דרכה יגלה גליליאו את הראיות שיוכיחו כי אריסטרכוס, קופרניקוס וקפלר צדקו כולם.
קפלר הלך לעולמו בגיל 58 לא לפני שהגן על גילוייו של גליליאו מפני הכנסייה ונחשב במשך שנים ארוכות לאסטרונום הבכיר באירופה. על שמו קרויים מכתש על הירח ועל מאדים, טלסקופ החלל קפלר שפעל בעשור הקודם לגילוי כוכבי לכת חוץ שמשיים, אחד מכוכבי הלכת שהתגלו על ידי טלסקופ החלל והרחוב בו נולד בעיר מינכן.
