משרד החקלאות מעכב חקיקה משנת 2018, שתוכל למנוע פגיעה בסביבה הימית. מדובר בהצעה שבה תומכים גופים רבים העוסקים בשמירה על הסביבה, ביניהם המשרד להגנת הסביבה, החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים.
לאחרונה נערך דיון בוועדה לביקורת המדינה בכנסת, בנושא פערים בפיקוח על דיג מכמורת והסיכונים הנובעים מכך. בין השאר, בגלל היעדר חובה רגולטורית, ליישם אמצעי איכון על הספינות. כיום, ספינות דיג אינן מחויבות להתקין ולהפעיל אמצעי איכון. זאת, בניגוד להחלטות נציבות הדיג הים תיכונית, שישראל חברה בה.
ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) הגיש הצעת חוק בנושא, שמטרתה לפתור את המצב הקיים, עוד בשנת 2018. כלומר, לפני למעלה משש שנים. אבל מאז שהצעת החוק נידונה בוועדת השרים לחקיקה - היא מתעכבת, בעיקר בגלל התנגדות משרד החקלאות. במשרד טוענים כי הם פועלים בנושא בעצמם, בשיתוף משרד האנרגיה.
"בשנת 2016, אישרה ועדת הכלכלה של הכנסת תיקון חשוב בתקנות הדיג, אשר לראשונה, קבעו כללי ניהול מתקדמים לענף הדיג הימי: היכן, מתי, כמה ואיך לדוג", הסביר אלון רוטשליד, מנהל תחום המגוון הביולוגי בחברה להגנת הטבע. "בין השאר, נקבעו איסורים על דיג מכמורת במרחבים רגישים אקולוגית של המים הרדודים, צפון ישראל, ואזורים סלעיים".
רוטשילד הוסיף כי "במקביל, קודמו בשנים האחרונות מספר שמורות טבע ימיות חדשות, אשר חל בהם איסור דיג. עוד התפתחות חיובית ומשמעותית, היא העברת הפיקוח על הדיג ממשרד החקלאות אל רשות הטבע והגנים, והקמת יחידת אכיפה ימית ייעודית ומקצועית. אולם כיום, עדיין מתקיים מצב אבסורדי, שבמסגרתו יעילות הפיקוח נפגעת, מכיוון שספינות דיג, בדגש על דיג מכמורת, אינן מחויבות להתקין ולהפעיל אמצעי איכון, זאת בניגוד להחלטות נציבות הדיג הים תיכונית, שישראל חברה בה".
הוא הדגיש את חשיבות הקמת יחידה כזו: "ליחידת פיקוח ימית, טובה ככל שתהיה, אין יכולת להיות בכל נקודה בים, 24 שעות ביממה, כולל בלילה ובמרחק רב מהחוף. כך, למעשה, חלק מהאיסורים על דיג לא יכולים להיות מפוקחים ביעילות. לא פחות חמור, ספינות דיג מבצעות פעילות דיג מסוכנת בקרבת קווי גז וקווי תשתית אחרים, בצורה שעלולה לגרום לפריצת צנרת ולאסון סביבתי ובטיחותי. ספינות המכמורת, ספינות אשר צורת הדיג שלהן היא גרירה ברשת על קרקעית הים, עלולות לחדור לשטחים מוגנים ולפגוע בערכי הטבע בהם. הסכנה בהמשך המצב הקיים, היא פגיעה בערכי טבע רגישים, בתוך שמורות טבע, או באזורים רגישים מבחינת הדגה, למשל שטח המים הרדודים ואזורים סלעיים, סיכון לפגיעה של מכמורת, בקו גז/ קונדנסט, סיכון לחיי אדם (בראש ובראשונה לדייגים), נזק כלכלי אדיר למשק, וסיכון סביבתי ממדרגה ראשונה".
גם במשרד להגנת הסביבה תומכים בהצעת החוק, והמליצו לשרה עידית סילמן לתמוך בה. "המנגנון המוצע, לפיו יחויבו ספינות הדיג להתקין מערכת איכון לוויני, יהווה קפיצת מדרגה בכל הנדרש לאכיפה של מגבלות הדיג ההכרחיות למניעת מפגעים סביבתיים", כתבה היועמ"שית של המשרד לשעבר, דלית דרור.
ח"כ לוי הסביר כי "יש בהצעת החוק הזו להסדיר את כל נושא המכמורות ולמנוע נזק סביבתי ואסטרטגי למדינת ישראל, בעלות תקציבית זניחה. הצעת החוק נעשה לאחר עבודה יסודית ובתמיכת הגורמים הרלוונטיים. אין שום סיבה לא לקדם אותה".
מנגד, במשרד החקלאות וביטחון המזון טענו כי המשרד אינו מעכב חקיקה ואינו מתנגד לסוגיות שעלו בהצעת החוק הפרטית, אלא מקדם חקיקה ממשלתית בכלים מתאימים.
מהמשרד נמסר כי "המשרד פועל להסדרת נושא צי המכמורת ופעילותו בים התיכון וכן למינוי פקיד דיג ראשי חדש. המשרד מקדם בימים אלו במשותף עם משרד האנרגיה תיקון ספציפי לתקנות הדיג, שיאסור דיג מכמורת בקרבת תשתיות גז ונפט במרחב הים התיכון. המשרד התקין תקנות מהותיות אשר מצמצמות את דיג המכמורת ומרחיקות את הדיג מאזורים רגישים ופגיעים לאוכלוסיות הדגים השונות, דיג המכמורת התרחק מעומק 15 מטרים לדיג בעומקים של 30 ו-40 מטרים. כן הופסק כל דיג המכמורת מקו דור וצפונה ובעקבות כך קיבלו תמיכה 10 ספינות מכמורת שנגרטו ממערך הדיג בישראל".
עוד אמרו במשרד החקלאות כי "בנוסף, רט"ג רכשו סירות חדשות בעלות יכולת להתנייד בכל המים הטריטוריאליים של מדינת ישראל על מנת לאכוף את השימוש בסירות מכמורת, בהסמכת משרד החקלאות. במקביל, משרד החקלאות וביטחון המזון פעל עם נציבות הדיג של האו"ם בים התיכון GFCM, לבחינת טכנולוגיות המתאימות לאיכון הספינות הפועלות במרחב הימי של ישראל במטרה לסייע באכיפת הפעילות של ספינות המכמורת. המיזם נעצר עם פריצת מלחמת 'חרבות ברזל', בתקווה להמשך פעילות בקרוב ולהתאמת הטכנולוגיות המתאימות לאופי הצי הפועל בישראל. בעתיד הקרוב ולאחר סיכום של הבחינה הטכנולוגית לדרכי איכון הספינות יבחן תיקון חקיקה ייעודי ככל שיימצא בכך צורך, תוך התייעצות עם משרדי הממשלה הרלוונטיים".
