בשיתוף שטראוס מים
עוד בשלהי המאה ה-19 כשראשוני החלוצים הגיעו לארץ ישראל, אחרי כמה מדבריות וימים, הם פגשו כאן לצד משבר כלכלי, ביטחון רופף ויתושי אנופלס – גם "ארץ שמש" דלה במקורות מים. החזון הציוני שרצה לשוב לחקלאות לא יכול היה להשלים עם הגזירה ומאז הפכנו למומחים בחדשנות מים. מעבודות ניקוז וייבוש הביצות, דרך המצאת הטפטפות, מיחזור מי קולחים, הקמת מתקני ההתפלה הגדולים ועד לפיתוחים חדשניים בתחום טיפול ושימור מים – ישראל קמה כעוף החול המדברי והפכה למעצמת מים.
7 צפייה בגלריה
"הפכנו למעצמת מים מאותה סיבה שהפכנו למעצמה ביטחונית". המוביל הארצי
(צילום: דניאל רוזנבלום)
"הפכנו למעצמת מים בדיוק מאותה סיבה שהפכנו למעצמה ביטחונית", מסביר אביב פפר, מנכ"ל שטראוס מים ישראל. "אנחנו נלחמים על קיומנו וזה אותו הדבר. מאחר ואנחנו מדינה חמה ומדברית, עם מקורות מים מאד מוגבלים ובלי עתודות מים, השוק העסקי והטכנולוגי נאלץ למצוא פתרונות".
"המחסור דרש מהישראלים להתייעל", מוסיף מנהל רשות המים לשעבר, גיורא שחם. "זה התחיל עם הטפטפות שחסכו במים לחקלאים. גם בתחומים נוספים השתכללנו, כמו הטיפול במי השפכים שחוזרים לחקלאות. מדובר על מקור מים משמעותי ואמין וישראל נמצאת במקום הראשון במיחזור מי קולחים, עם נתון של 85 אחוז. לשם השוואה במקום השני נמצאת ספרד עם 25 אחוזים. עוד תחום שמאוד התפתח אצלנו הוא השמירה על המים, שכל טיפה תגיע לצרכן, וכמובן, מתקני ההתפלה וטיהור המים".
גיורא שחם, מנהל רשות המים לשעברצילום: אביהו שפירא כשמנהל רשות המים לשעבר מדגיש את החשיבות של שמירה על כל טיפה הוא מחזיק בראשו את משבר המים העולמי המתפשט. "המשבר יגיע לישראל, אבל אנחנו נערכים אליו", מבהיר שחם. "כמות המשקעים בעולם קטנה, ואם לא ינקטו פעולות שיעצרו את פליטת הפחמן הדו חמצני אז כמות המשקעים הממוצעת תרד ב-20 אחוז. את ה-20 אחוז האלה נצטרך להחזיר בצורה של התפלה. כבר עכשיו בונים מתקנים נוספים ברחבי הארץ ונערכים להתפלה של שני מיליארד קוב מים בשנה - מה שמתאים לצרכים המוערכים של ישראל עד 2050".
אביב פפר, מנכ"ל שטראוס מים ישראלגבע טלמורמנכ"ל שטראוס מים ישראל מסכים עם שחם וטוען כי אין סיבה לחשוש ממשבר מים כאן בעשורים הקרובים. "להבדיל משאר תחומי האקלים שבהן ישראל נמצאת רחוק בעולם, דווקא בתחום הזה אנחנו לפני כולם. המדינה קיבלה החלטות מצוינות בעבר שמצמצמות את הסיכון שמשבר מים יפגע בנו. אנחנו צריכים להמשיך באותה הדרך כי לא לעולם חוסן".
מצעד הסטרטאפים של משק המים
את הדרך אל החוסן בונה בין היתר החדשנות. כדי להבין מה נשתנה מאז ימי הביצות ביקשנו מהמומחים שלנו לבחור ארבעה פיתוחים ישראליים שמתמודדים עם משבר המים העולמי ומצליחים עדיין להשאיר את מדינת המדבר על מפת המים העולמית.
NUF – הכליה המלאכותית שמטהרת אגמים
NUFiltration היא חברה ישראלית שהוקמה ב-2012 על ידי מנו נגרין, לפי פטנט קיים של פרופ' יורם לס. הפטנט לוקח מעולם הרפואה כליות מלאכותיות, שנעשה בהן שימוש לניקוי הדם בדיאליזה – ואחרי חיטוי יסודי מסב אותן לטובת סינון וטיהור מי שתיה. למעשה, במקום לזרוק את הפילטר לפח אחרי שהכלייה המלאכותית סיימה את חייה – נעשה בו שימוש חוזר במכשירי טיהור מים מתוקים. המכשיר שהמציאו אינו דורש חיבור לחשמל ונמצא בשימוש בעיקר במדינות מתפתחות, בזכות יכולותיו בין היתר לקחת מים שמקורם באגמים, נהרות וביצות, לטהר אותם מווירוסים וחיידקים וכך לספק לתושבים המקומיים מים ראויים ונקיים לשתייה.
Asterra - איתור נזילות מים מהחלל החיצון
כשצינור מים מתפוצץ באמצע הרחוב מאוד קל לאתר את הנזילה ולתקן את הבעיה, אבל מה קורה כשצינור כזה נפגע מתחת לאדמה? עם התייבשות מאגרי מים בעקבות משבר האקלים, ולצד הבלאי הטבעי של מערכות מים תת קרקעיות, נזילות ודליפות הפכו בשנים האחרונות לבעיה אקוטית. לפי הערכה עולמית, כ-30-40% מהמים "הולכים לאיבוד" בדרך לצרכן כתוצאה מנזילות ודליפות - ובעידן של משבר מים המשמעות עצומה. הסטארטאפ הישראלי Asterra מצא פתרון ייחודי לאתגר: בעזרת לוויינים ושימוש בנתוני דאטה מתקדמים, הם מאתרים נזילות מים תת קרקעיות – מהחלל החיצון. המערכת מתריעה על הנזילות וכך למשל, רק בשנה אחת איתרה מהחלל נזילות בסדר גודל של 35 מיליון קוב מים, שהם כרבע מהכנרת.
Ndrip - טפטפות חכמות שמשתמשות בכוח הכבידה
למרות ההמצאה הישראלית של הטפטפות, במקומות שונים בעולם עדיין משתמשים בשיטות ישנות של הצפת מים, שמבזבזות מים רבים לחינם – "פריבילגיה" שאי אפשר להרשות בעידן של משבר אקלים. הסטארט-אפ הישראלי N-Drip, המבוסס על המצאה של פרופ' אורי שני, מציע פתרון של טפטפות יעילות מסוג חדש - מערכת טפטוף חכמה שמשתמשת בכוח הכבידה כדי להזרים מים בצורה איטית ומבוקרת. כך ניתן לייצר השקיה מדויקת ליבול רב יותר ולחסוך במים. מדובר במערכת יעילה במיוחד באזורים שבהם אין תשתיות מתקדמות, משום שהן חוסכות באנרגיה ופשוטות ליישום ולהתקנה ויכולות להביא את החיסכון גם לאזורים האלה.
BlueGreen – הקפסולות שמפזרים על האגם ונלחמות ב"כחוליות"
חברה מקומית נוספת שהצליחה לייצר פריצת דרך עולמית היא BlueGreen, שמתמודדת עם בקטריות נפוצות באגמים. החברה מטפלת באחד מגורמי הזיהום הגדולים של מים מתוקים, האצות כחוליות. הכחוליות לא רק פוגעות באיכות מי השתייה, עקב שחרור רעלן למים, אלא גם בבעלי החיים בסביבתן. ב-BlueGreen מצאו פתרון בטוח לבעיה - קפסולות שמפזרים על פני האגם ומשחררות חומרים שקוטלים את אותם מיקרואורגניזמים.
מהפכת צריכת המים
אבל מהפכה אינה שייכת רק לעולם הטכנולוגי ואחת המהפכות הישראליות בעולם המים קשורה לאופן צריכתם. "במדינת ישראל פחות מ-20 אחוז שותים ממי הברז והמטרה היא שאנשים ישתו יותר מים", אומר מנכ"ל שטראוס מים ישראל. "לכן, שינינו את האופן שבו ישראלים צורכים מים והיום באחד מכל שלושה בתים יש בר מים. זה לא רק מעודד יותר אנשים לשתות מים, זה גם שומר על הסביבה. אני חושב שעוד כמה שנים כבר לא יהיה לגיטימי לקנות שישיית בקבוקי מים לצריכה שוטפת. אין בזה שום היגיון - לא סביבתי ולא כלכלי".
אבל כדי שכולנו נרצה לשתות מהברז – המים חייבים להיות נקיים. מי הברז בישראל אמנם נחשבים ראויים לשתייה, אולם דרך הצנרת הביתית עלולים להגיע מים לא איכותיים. "את המזהמים במי השתייה שלנו אפשר לחלק לכמה קטגוריות", מסבירה הלה פרנקל, דירקטור תחום מים, טכנולוגיות מים ותקינה בשטראוס מים. "הקטגוריה הראשונה היא מזהמים בעלי השפעה בריאותית, כמו עופרת, כספית וחומרי הדברה. קטגוריה נוספת היא מזהמים מיקרוביולוגיים ומזהמים סביבתיים כמו שאריות תרופות או הורמונים שעלולים להגיע למי השתייה. עד היום פילטרים עשו בעיקר טיפול אסתטי למים, שזה אומר לטפל בכלור, באבנית או בריח. אבל הם לא טיפלו במזהמים מקטגוריות נוספות. המטהר של תמי4 מטפל בכל המזהמים הללו ומבטיח מים איכותיים".
הלה פרנקל, דירקטור תחום מים, טכנולוגיות מים ותקינה בשטראוס מיםיח"צהאם זו השורה התחתונה בחדשנות? ממש לא. ישראל ממשיכה להתפתח ולכבוש עוד שדות חדשניים בתחום המים וכך טווה לעצמה שכפ"צ מול משבר האקלים. כך למרות, ואולי בגלל, היותה מדינה בעלת אקלים צחיח למחצה, היא כבר יצרה לעצמה שם כמומחית עולמית. "אני מגיע לכנסים בתחום הזה בכל העולם ותמיד יש נהירה מרכזית לביתן הישראלי", מספר בגאווה גיורא שחם. "אנשים מכל העולם מגיעים לראות את החידושים הישראליים".
