חלקיקי אבק ממדבר סהרה נישאים ברוח על פני אלפי קילומטרים, עד לחלקים מאירופה, דרום אמריקה, מרכז אמריקה, האיים הקריביים וארצות הברית. חלקיקי האבק הללו גורמים לנזקים הן לבריאות האדם והן לסביבה. כעת, צוות מחקר שנעזר במתנדבים, שופך אור על סופות האבק המדבריות, שפוגעות בין היתר בשלגים שבהרי הפירנאים ובהרי האלפים.
אבק שנישא ברוח מהסהרה - המדבר החם הגדול ביותר בעולם, שמשתרע על שטח של 9,200,000 קמ"ר - עלה לכותרות בשנים האחרונות ברחבי הגלובוס, מכיוון שצבע את השמיים בכתום וכיסה ערים שלמות במעטה אבק. הרוח החזקה ביותר במדבר סהרה נקראת "שירוקו" (Sirocco) ומכונה גם "נשיפת סהרה". רוחות אלו מגיעות מהמדבר הגדול כשהן מלאות באבק ובחול, כשבאזורים אליהם הן נושבות נתקלות הרוחות בהרים, יוצרות אובך סמיך, מזהמות את האוויר ולעיתים אף מובילות להורדת גשם מלוכלך המכונה "גשם אדום".
לרוחות מלאות האבק הללו יש השלכות על התשתיות (הפחתת ייצור אנרגיה סולארית למשל), פעילויות גלובליות (כגון השפעה על הראות בטיסות), כמו גם על בריאות האדם (בעיקר בכל הנוגע לבעיות נשימה) ועל הסביבה הטבעית (הכהיית השלג ופגיעה בהחזרת קרינת השמש כלפי חוץ אל החלל).
יבשת אירופה חוותה אירוע קיצוני של סופת אבק בפברואר 2021, מה שהוביל צוות של מדענים, בהובלתה של ד"ר מארי דומונט מהמרכז הלאומי למחקר מטאורולוגי בצרפת, ומתנדבים לאסוף דגימות בגודל של 10X10 סמ"ר מרכסי הרים מכוסי שלג - בהרי הפירנאים (הגובלים בצרפת ובספרד) ובאלפים האירופיים (במיוחד אלו המשתרעים על פני צרפת ושווייץ) עד לגובה של 2,500 מטר מעל פני הים.
4 צפייה בגלריה
סופת החול שהכתב באירופה ב-2021, כשהצבעים הכהים יותר מייצגים כמות אבק מדברי רב יותר
(איור: Earth System Science Data (2023). DOI: 10.5194/essd-15-3075-2023)
לאחר מכן, נשלחו הדגימות למעבדות בטולוז ובגרנובל שבצרפת, שם סוננו ויובשו כדי להשיג את חלקיקי האבק. בבדיקות המעבדה, שתוצאותיהן פורסמו בכתב העת Earth System Science Data, נותחו 152 דגימות שלג שנאספו מ-70 מקומות במהלך ארבעה שבועות. נפח האבק בדגימות נע בין 0.2 ל-58.6 גרם למ"ר, תלוי במיקום, כשגודל החלקיקים קטן ככל שהמרחק ממדבר סהרה גדל.
עוד נמצא כי הרכב האבק השתנה גם הוא עם המרחק, מכיוון שחלקיקים המכילים ברזל נאספו מאזורים שקרובים יותר גיאוגרפית למדבר הצפון אפריקני, כך שהרכב החלקיקים היה בעל תכולה של 11% ברזל בהרי הפירנאים, אולם כמות זו פחתה ל-2% בהרי האלפים.
הצטברות אבק בקרח ובסביבות מכוסות שלג עלולה להזיק, מכיוון שהיא גורמת להכהיה של הסביבה הלבנה, וכתוצאה מכך להתקיימות של משוב אלבדו שלילי (פגיעה משמעותית בהחזרת הקרינה האלקטרומגנטית כלפי חוץ אל החלל). הדבר קורה כאשר הצבעים הופכים לכהים יותר וסופגים בכך את קרינת השמש. על כן, גוברת התחממות הסביבה, מה שמאיץ את המסת השלג והקרח, חושף שטח כהה נוסף ובכך יוצר לולאת משוב שלילית ומזיקה. תהליך זה דומה למעשה ללבישת בגדים שחורים בקיץ שקולטים חום רב יותר, בהשוואה לבגדים לבנים שעוזרים להחזרת קרינת אור השמש ולשמירה על טמפרטורת גוף קרירה יותר.
אירוע סופת אבק בשנת 2018 הביא להפחתת כיסוי השלג השנתי בעד 30 יום. בנוסף, תשומת הלב התקשורתית סביב אירוע סופת האבק בפברואר 2021 העלתה כי רדיונוקלידים (יסודות כימיים שמשחררים קרינה תוך כדי פירוק) מניסויי נשק גרעיני צרפתי בסהרה נישאו ברוח המאובקת.
החוקרים בדקו טענה זו על ידי ניתוח הדגימות עבור צסיום - יסוד כימי ממשפחת המתכות האלקליות - ומצאו עלייה ביסוד זה בהרי הפירנאים. הם גם זיהו עלייה ברדיונוקלידים קצרי מועד של בריליום ועופרת, אשר קשורים לעתים קרובות לנשורת ממשקעים, ומכאן הניחו כי אלה נכללו באירועי שלג אחרונים ששילבו אבק אטמוספרי. עם זאת, שפע הפלוטוניום לא היה שונה משמעותית מהרמות שנמדדו בחצי הכדור הצפוני כתוצאה מניסויים גרעיניים של ארה"ב וברית המועצות בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת
בפני ד"ר דומונט ועמיתיה למחקר ניצבות עוד מטרות מחקריות, שעם השלמתן ייבחנו ההשפעות של אירועי סופות אבק ממדבר הסהרה והתדירות הגבוהה החזויה שלהם בין היתר על משאבי מים, סכנת מפולות שלגים וניהול אתרי סקי. חשיבותו של מחקר זה מראה כי מעורבות בפרויקטים של מדע אזרחי עשוי להשפיע על הבנת העבר, ההווה והעתיד של כדור הארץ.
