המלחמה באוקראינה יחד עם משבר האקלים הביאו לכך שהחשש למחסור בחיטה ברחבי העולם התגבר. לכן, מנסים בעולם לפתח טכנולוגיות שיגרמו לכך שכמות גדולה יותר של חיטה תגדל באותו שטח.
אחת החברות שפועלות בתחום היא לביא ביו הישראלית, שהודיעה לאחרונה כי הצליחה לפתח טכנולוגיה המבוססת על שילוב של הבנה ביולוגית עמוקה, יחד עם יכולות מתקדמות של ביג דאטה ובינה מלאכותית, על מנת להגדיל את היבול.
בחברה הוסיפו כי בזכות הפיתוח, המכונה ™result, תפוקת החיטה יכולה לגדול בכ-105 ק"ג של יבול לאקר אחד. בחברה הישראלית הוסיפו כי מדובר ביבול משופר בהשוואה לסטנדרט בתעשייה. "להערכתנו שיפור זה עשוי לספק למגדלי החיטה האביבית הכנסות נוספות של 20 דולר בממוצע לכל אקר מעובד", אמרו בחברה. "שיפור זה יכול להוביל לגידול של 50% ברווח של החקלאים ובכך להציל אותם ואת הענף".
אז איך השיטה עובדת? בלביא ביו הסבירו כי המוצר מגיע כציפוי לזרעי החיטה ומשפר את יכולות הצמח לצרוך באופן מיטבי יותר חומרי מזון (נוטריינטים) מהקרקע, כגון זרחן, גופרית וברזל, ובנוסף משפר את עמידות הגידול לעקות סביבתיות, כגון השפעות אקלים וזמינות מים, תוך התאמה לתנאים באזור הגידול.
בחברה הוסיפו כי הפיתוח מתאפשר בזכות הטמעה של הטכנולוגיה של אבוג'ן, חברת האם של לביא ביו שנסחרת בבורסה בתל אביב ובנאסד"ק (EVGN), המבוססת על ביולוגיה חישובית. "זה אולי נשמע מוזר, אך השילוב בין טכנולוגיה מתקדמת ואפילו עתידנית לבין עולם החקלאי הוא אפשרי", אמרו בחברה הישראלית.
ביולוגיה חישובית היא תחום מדע חדש למדי, המשתמש באמצעים מחשוביים על מנת לקדם מחקר ביולוגי ומהווה שילוב בין עולמות הביולוגיה למחשבים.
דותן בורנשטיין, סמנכ"ל בלביא ביו, הוסיף כי החברה ערכה ניסויים בשנים האחרונות בשדות חקלאיים בארצות הברית. "™result מבוסס על הרכב ספציפי של חיידקים לא מזיקים, שבודדו מהסביבה הטבעית בקרקע, לאחר שאובחנה יעילותם ותרומתם לצמח", הוא אמר. "תהליך זה התאפשר באמצעות שימוש במנוע טכנולוגי-חישובי פורץ דרך בשם MicroBoost AI. טכנולוגיה זו משלבת הבנה ביולוגית עמוקה עם יכולות חישוביות מתקדמת של ביג-דאטה ובינה מלאכותית הנסמכת על מחקרים, פיתוח וניסיון של שני עשורים".
בלביא ביו אמרו כי בזכות ריצוף ה-DNA של גנומים שלמים, התחום קיבל בשנים האחרונות תנופה אדירה קדימה בשל המידע הביולוגי הגולמי המופק באמצעותם. עם זאת ובזכות טכנולוגיות נוספות נוצר עודף של מידע בתחום הביולוגיה והיה צורך לפנות לתחום מדעי המחשב כדי לפתח אמצעי ניתוח חדשים ומותאמים.
בורנשטיין סיכם: "בתקופה מאתגרת זו, שבה אספקת המזון העולמית בכלל ומוצרי יסוד כמו החיטה בפרט, עומדת במבחן, האפשרות להאיץ משמעותית את המעבר מחקלאות Low-Tech לחקלאות שמתבססת על טכנולוגיות מתקדמות המאפשרות הגדלת יבולים ושיפור עמידות לצד קיטון בעלויות ותוך התחשבות בקיימות סביבתית, היא הפתרון המתבקש".
