לפני כשש שנים נהרג ליאל אלמקייס בן ה-13 ממצפה רמון לאחר שמכונית שבה נסע התנגשה בגמל שעלה על הכביש. הדוד שלו, פיני אלמקייס, הנציח את שמו במטע עצי דובדבן – ובהזדמנות זו גם עשה היסטוריה, כשהפך לראשון שהצליח לגדל דובדבנים בנגב.
פיני אלמקייס (60) הפך לחקלאי, לאחר שעבד עשרות שנים כטכנאי בחיל האוויר. "בצבא עובדים קשה ואני חיפשתי את הדבר הכי קשה", הוא הסביר. לא רחוק מהיישוב המרוחק, הקים אלמקייס לפני שש שנים את החווה "פנינה בנגב". זמן קצר לאחר מכן האחיין האהוב שלו, ליאל אלמקייס ז"ל, נהרג בתאונת דרכים, לאחר שהרכב המשפחתי התנגש בגמל בכביש 40.
לפני ארבע שנים וחצי החליטו במועצה האזורית רמת הנגב, באמצעות מרכז המחקר והפיתוח החקלאי של המועצה, לצאת בניסוי לבדוק אם ניתן לגדל דובדבנים בהר הנגב. אלמקייס החליט להתגייס לניסוי ויחד עם תלמידים מכיתתו של ליאל שתל את עצי הדובדבן בלב המדבר.
"אף אחד לא ממש ניסה לגדל דובדבנים באזור הזה כי חשבו שזה יידון לכישלון", אמר איציק דוד, אגרונום במו"פ רמת נגב. "דובדבנים גדלים באירופה באזורים גבוהים וקרים. ברמת הגולן מצליחים בגידול כי תנאי האקלים שם נחשבים לאירופים. פה זה הניסיון הראשון לגדל דובדבנים בגובה 800 מטר בתנאים האלה במדבר".
החודש יצאו הפירות הראשונים על העצים. "הרבה אנשים מהסביבה לא האמינו שהמיזם שלנו יצליח", סיפר פיני אלמקייס. "מדובר באזור מאוד גבולי לגידול דובדבנים כי העצים צריכים מכות קור וגם האדמה כאן פחות מתאימה".
העצים שנטעו תחילה היו בגובה 30 סנטימטרים וגדלו לגובה של 2.5 עד 3 מטרים. הדובדבנים שיצאו כעת לא ישווקו למכירה בשוק בשלב הראשון, ורק בעונה הבאה כאשר כמות הפירות צפויה להכפיל את עצמה - יחלו בשיווק מסחרי.
בחווה של אלמקייס יש 120 עצי דובדבן, בהם זן רנייר, נבורלה והרויאל דון. לצידם יש תותי עץ ("בשביל שהציפורים יבואו אליהם ולא לדובדבן", מסביר פיני), חלקת ניסוי של פיסטוק ואפרסק לבן, נקטרינה אדומה ומשמש. "אבל הדובדבן זה הכי מיוחד", הוא אומר. "זה היה הסיכון הכי גדול שיש. 120 עצים ואתה לא יודע מה יהיה. אף אחד לא נתן לזה סיכוי מלבד מו"פ רמת נגב, יענקל'ה מוסקוביץ והאגרונום דוד. הם הגשימו לי את החלום. אחת לשנה החברים מהכיתה של ליאל באים ועושים מסיבת כיתה. הם עכשיו בכיתה י"ב. זה עושה להם ולי טוב. כשראיתי לראשונה את הדובדבן זה עשה לי ממש טוב בלב".
מנהל מו"פ של רמת הנגב, יענקלה מוסקוסביץ', אמר כי "החזון שלנו של נטיעת עצי הדובדבן באזור הר הנגב הגבוה היה שמתיישבי האזור יוכלו בין היתר להתפרנס מחקלאות ותיירות ולצד זאת, שהנוסעים למצפה רמון ואילת ייהנו מהיופי המדברי לצד פריחת הדובדבן".
ראש המועצה האזורית רמת הנגב, ערן דורון, הוסיף: "שיתוף הפעולה של יענקלה ופיני שהוביל להצלחה אותה אנו חוגגים כיום הוא בדיוק מה שמסמל את חזון הפרחת הנגב. ככה עושים ציונות, התיישבות, חקלאות ותיירות, ואין גאים ומאושרים מאיתנו".
"השקעתי בחווה את הפנסיה שלי", סיכם אלמקייס. "כשיצאתי מהצבא לא ידעתי מה זה עץ. ליאל היה ילד של נתינה. ואני ממשיך את המורשת שלו".
