ניתוח מעמיק של מאובנים, שהתגלו באחד מהאתרים הפליאונטולוגיים המשמעותיים ביותר במזרח אירופה, הוביל לגילוי של זן חדש של פנגולין, שחי באירופה במהלך הפליסטוקן המוקדם לפני כ-2 מיליון שנים.
"זה לא מאובן מפואר", אמרה ד"ר קלייר טרהון, פרופסור לאנתרופולוגיה באוניברסיטת ארקנסו. "זו רק עצם בודדת, אבל זה מין חדש של פנגולין. אנו גאים בכך, כי תיעוד המאובנים של פנגולינים דליל ביותר. זה במקרה הפנגולין הצעיר ביותר שהתגלה באירופה ומאובן הפנגולין היחיד מאירופה מתקופת הפליסטוקן המוקדמת".
2 צפייה בגלריה
הממצא החדש ששויך למין הפנגולין המאובן Smutsia olteniensis
(צילום: Claire Terhune, University of Arkansas)
עצם הזרוע, ליתר דיוק עצם הזרוע העליונה, נמצאה באתר גראונצ'אנו (Graunceanu), מרבץ מאובנים עשיר בעמק נהר אולט ברומניה. במשך כמעט עשור, ד"ר טרהון וצוות בינלאומי של חוקרים מיקדו את תשומת לבם בגראונצ'אנו ובאתרים אחרים באזור. אתרים אלו, שהתגלו בתחילה בגלל מפולות במהלך שנות ה-60 של המאה הקודמת, הביאו למציאת מאובנים ממגוון רחב של מיני בעלי חיים, כולל קוף יבשתי גדול, ג'ירפה קצרת צוואר, קרנפים וטורפים שנכחדו ונקראו בעלי ניבי חרב, בנוסף למין הפנגולין החדש. "מה שמרגש במיוחד הוא שלמרות שעבודות מסוימות בשנות ה-30 הציעו את נוכחותם של פנגולינים באירופה בתקופת הפליסטוקן, המאובנים האלה אבדו, וחוקרים אחרים פקפקו בתקפותם", אמרה ד"ר טרהון. "עכשיו אנחנו יודעים בוודאות שפנגולינים היו נוכחים באירופה לפני כ-2 מיליון שנים לפחות".
פנגולינים של ימינו קיימים באסיה ובאפריקה. הם מכונים לעיתים דובי נמלים עם קשקשים ואף מזכירים קצת את הארמדילים שמסתובבים בדרום ארצות הברית. עם קשקשים מהראש ועד הזנב, לפעמים טועים לחשוב כי הם נמנים על קבוצת הזוחלים, אבל הפנגולינים המודרניים הם למעשה יונקים וקשורים באופן הדוק ביותר לטורפים. הם גם בין בעלי החיים הנסחרים ביותר באופן בלתי חוקי בעולם, בשל הערך שיש לקשקשים שלהם ברפואה העממית, אך גם בשל אלה הרוצים לאכול את בשרם. על פי קרן חיות הבר העולמית, שמונת המינים של הפנגולין נפוצים באפריקה ובאסיה (תלוי במין) ונעים בין "פגיעים" ל"סכנת הכחדה חמורה", על הסקאלה של המינים בסכנת הכחדה. בנוסף אומרים חוקרים כי ייתכן שהפנגולין קשור להתפרצות הראשונית של נגיף הקורונה בסין לפני יותר משנתיים.
ההערכות הן שמאובן הפנגולין החדש הוא בן כ-1.9 עד 2.2 מיליון שנים, מה שמציב אותו בטווח של תקופת הפליסטוקן, שנמשכה בערך מלפני 2.6 מיליון שנים עד לפני כ-11,700 שנים. הזיהוי של המאובן הזה כפנגולין הוא משמעותי, כיוון שמחקרים קודמים העלו שפנגולינים נעלמו מהתיעוד הפליאונטולוגי האירופי במהלך המיוקן האמצעי, קרוב יותר ל-10 מיליון שנים.
בתור הפנגולין המאובן הצעיר והמתועד באופן הטוב ביותר מאירופה והמאובן היחיד מהיבשת מתקופת הפליסטוקן, המין החדש משנה את ההבנה האבולוציונית המוקדמת יותר של הפנגולין ושל ביו-גיאוגרפיה. Smutsia olteniensis, כפי שמכונה המין החדש, חולק כמה תכונות ייחודיות עם מינים אחרים של הפנגולין מסוג פנגולין גדול (Smutsia), שנמצאים כיום רק באפריקה - דברים העולים בקנה אחד עם דבריה של ד"ר טרהון, שהסבירה כי הדגימה העתיקה ביותר של הפנגולין מסוג פנגולין גדול - מלפני 5 מיליון שנה - נמצאה בדרום אפריקה ומצטרפת כאמור למינים נוספים שנמצאו ברחבי היבשת.
פנגולין חשודה כחיה שהעבירה את נגיף הקורונה קוורונה לבני אדם
