פגיעת האסטרואיד, שחיסלה את הדינוזאורים ויצורים חיים רבים נוספים על פני כדור הארץ לפני 66 מיליון שנה, גרמה גם להכחדת צמחים מאסיבית. מחקר חדש חושף כי שיעור ההכחדה של הצמחים באותה תקופה היה גבוה בהרבה ממה שחשבו בעבר ובעל השפעות רבות, מה שעלול להתרחש שוב בהכחדה ההמונית הבאה.
לפני 66 מיליון שנה, אסטרואיד ענק התרסק לתוך ים רדוד מול חופי מקסיקו של ימינו וגרם לאירוע הכחדה שחיסל עד 75% מהיצורים החיים על כדור הארץ, כולל הדינוזאורים. יחד עם זאת, הדיון על האופן שבו הכחדת קרטיקון-פלאוגן השפיעה על הצומח טרם הגיע לעמק השווה.
כעת, ניתוח חדש של תיעוד מאובנים מצפון ודרום אמריקה שופך אור על האופן שבו התמודדו צמחים במהלך האירוע. "עד לאחרונה, המגמה הייתה שאירוע ההכחדה לפני 66 מיליון שנה פגע קשות בדינוזאורים ובבעלי חיים יבשתיים וימיים כאחד, אולם פסח על מיני הצומח באותה העת, שכן הקבוצות הגדולות שרדו", אמר פיטר וילף, פרופ' למדעי כדור הארץ באוניברסיטת פנסילבניה סטייט, שהיה ממחברי המחקר.
לדבריו, ממצאי המחקר נוגדים את קו המחשבה הזה, מכיוון שבכל מקום שאותו בחן יחד עם עמיתיו, נראה היה כי יותר ממחצית ממיני הצומח נכחדו.
4 צפייה בגלריה
מיני צמחים מאובנים מהתקופה שבה אירעה ההכחדה ההמונית קרטיקון-פלאוגן
(צילום: Peter Wilf)
הבנה של מה שאירע לצמחים עתיקים במהלך אותה הכחדה המונית דורשת אוספי צמחי מאובנים מתאימים, אם כי עבור התפר בין שני התורים (קרטיקון ופלאוגן) הם היו מוגבלים עד כה לאזורים בודדים בארצות הברית. מאובנים חדשים מקולומביה, ארגנטינה וארצות הברית סיפקו לחוקרים טווח גיאוגרפי רחב יותר כדי לחקור את חומרתו, השפעת המערכת האקולוגית והשלכותיו של פגיעת האסטרואיד על חיי הצומח.
אמנם לא מדובר בגדולה מבין ההכחדות ההמוניות, אך היא הידועה שבהן מפני שהיא האחרונה מתוכן וזו שגרמה כאמור להיעלמותם של הדינוזאורים ששלטו בכדור הארץ. "הבדלים בדנ"א בין צמחים חיים לא אומרים שום דבר על הכחדת מינים בעבר הרחוק. לכן יש צורך במאובני צמחים מלפני ואחרי האירוע, כך שייבחנו שכבות של סלע שמהוות תיעוד להכחדה. ככל שיש יותר אינדיקטורים, התמונה תהיה שלמה יותר", הסביר פרופ' וילף.
העדויות שמצאו החוקרים הצביעו על אובדן משמעותי של מיני צמחים, יותר מ-50% בכל אתר. אובדן זה של מינים מייצג הכחדה אמיתית ומשמעותית. החוקרים הדגימו את ממצאיהם בכך שמאמצי השימור המודרניים, למשל, מתמקדים בהצלת מינים - כמו דוב הקוטב - לא הקבוצה הגדולה יותר שאליה הוא שייך - כל הדובים או כל היונקים.
לכן, הכחדה של משפחת צמחים מודרנית שלמה, כמו למשל אלוניים (Fagaceae), תדרוש את המתתם של כל מיני עצי האשור, הערמון והאלון. "עד סוף הקרטיקון, לכל משפחה מהצומח היו יותר מדי סוגים עם יותר מדי מינים ופרטים. מספר הצמחים עולים על כל בעלי החיים גם יחד, פי יותר מ-200. לרוב, דינוזאורים היו פחות מגוונים ושופעים מצמחים, כך שהיה הרבה יותר קל להרוג כמעט את כולם, למעט הציפורים ששרדו. יחד עם זאת, האובדן שחוו מיני הצומח בשל אותה הכחדה המונית הוא רב, שכן בכל אתר אותו בדקנו במחקר נשמר התיעוד שהצביע על אותו אובדן, כמו גם סדרה מדהימה של אירועים אבולוציוניים שהתרחשו לאחר מכן, אשר הפכו את העולם המודרני שלנו למה שהוא כיום", אמר פרופ' וילף.
הכחדת קרטיקון-פלאוגן הביאה להתבססותם של צמחים בעל פרח (מכוסי זרע) כמערכה הגדולה ומהחשובות ביותר של הצמחים העילאיים, מה שסייע לשגשוגם של יערות הגשם הטרופיים של כדור הארץ, שמחזיקים את רוב המגוון הביולוגי שבו. "הכחדות המוניות אינן קשורות רק לאובדן טקסונומי. יש השפעה טרנספורמטיבית על מערכות אקולוגיות - ממה הן עשויות, איך הן פועלות. מאובנים מראים שיערות גשם טרופיים שלאחר ההכחדה היו שונים מאוד מקודמיהם בהרכב, במבנה ובאקולוגיה", אמרה ד"ר מוניקה ר. קרבאליו מאוניברסיטת מישיגן, שנמנתה על מחברי המחקר.
בכל המקומות שנחקרו, לאירוע ההכחדה הייתה השפעה טרנספורמטיבית על חיי הצמחים ומערכות אקולוגיות יבשתיות. במחקר החדש, שהתפרסם בכתב העת Cambridge Prisms: Extinction, נכתב שההשפעה של אירוע ההכחדה היה שונה בין אזור לאזור על פני כדור הארץ.
ההבדלים הללו הושפעו ככל הנראה מגורמים כמו מרחק מאתר הפגיעה, מכתש צ'יקשולוב מול חופי חצי האי יוקטן במקסיקו ובים הקריבי, כמו גם מידת הרגישות של הצמחים אל מול שינויי האקלים שחלו בעקבות הפגיעה ההרסנית. הכחדת קרטיקון-פלאוגן נחשבת אנלוגית למשבר המגוון הביולוגי המודרני מכיוון ששניהם כרוכים בשינויים סביבתיים מסיביים על פני אותה תקופה גיאולוגית. הערכות שימור גלובליות מראות שמספר דומה של מיני צמחים - בסביבות 40% - נמצאים בסכנת הכחדה כעת והיכחדותם עלולה להוביל להשפעות אקולוגיות דומות לזו של הכחדת קרטיקון-פלאוגן.
"ייתכן כי ההכחדה ההמונית הבאה, שתהיה השישית במספר, תזכיר את זו שאירעה לפני 66 מיליון שנה בכך שמספר מיני הצמים שייכחדו יהיה די זהה - מה שיפגע במגוון הביולוגי, במערכות האקולוגיות ובציוויליזציות השונות על פני כדור הארץ", סיכם פרופ' וילף.
