עליית מפלס פני הים כתוצאה משינויי האקלים העולמיים מאיימת להציף ולמחוק מהמפה את אחד מהמקומות היפים בעולם - האיים המלדיביים. למרות זאת, הנשיא החדש מוחמד מויזו איננו מודאג מהסיכון הנשקף, תוך שהוא דוחה על הסף את הרעיון להגר לשטח בטוח יותר.
לפני כמה ימים, נכנס מויזו לתפקידו החדש כנשיא האיים המלדיביים. אחת ההבטחות שלו הייתה כי יפעל לטובת הקמת קו הגנה מפני האיום הנשקף על הארכיפלג שבאוקיינוס ההודי, בשל עליית פני הים ושחיקת החוף. יעד הנופש היוקרתי מפורסם בחופי החול הלבנים שלו, הלגונות בצבע טורקיז ושוניות האלמוגים הססגוניות, אבל מנגד הוא נמצא בחזית משבר האקלים, על 1,192 האיים שבו, כשמדובר במאבק הישרדותי.
מוחמד נשיד - הנשיא הרביעי של האיים המלדיביים - הזהיר בעבר כי אזרחי המדינה עלולים להפוך לפליטים הסביבתיים הראשונים בעולם בשל מעבר למדינה אחרת. מטרתו הייתה ליצור חיסכון כלכלי לשם רכישת קרקעות בהודו השכנה, סרי לנקה או אפילו באוסטרליה.
למרות זאת, מויזו ביקש מימון זר בעלות של 500 מיליון דולר על מנת להגן על חופים פגיעים, תוך שהוא דוחה על הסף את משנתו של נשיד. "יש ביכולתנו להתמודד עם המצב ולדאוג לעצמנו", אמר מויזו לסוכנות הידיעות הצרפתית.
טובאלו (Tuvalu) - מדינת איים קטנטנה באוקיינוס השקט - חתמה החודש על הסכם שנועד להבטיח את שלום האזרחים, כך שיוכלו לעבור ולהתגורר באוסטרליה במקרה שמדינתם תשקע תחת פני הים. להבדיל מכך, מויזו טען כי אין לו ולמדינתו את הצורך בקניית או חכירת קרקע מאף מדינה.
לדברי הנשיא, קירות הים יבטיחו שאזורי סיכון יסווגו כמקום מחייה בטוח ובכך יסירו את האיום הסביבתי על המדינה המוסלמית עם השטח היבשתי הקטן ביותר בעולם, זאת חרף העובדה כי 80% מהאיים המלדיביים נמצאים פחות ממטר מעל פני הים, מה שמתכתב עם היותה המדינה השטוחה ביותר בעולם.
הסיכון הנשקף מערער בנוסף גם את ענף התיירות, שהפך לחשוב ביותר לכלכלת המלדיביים (כשליש מהתוצר המקומי הגולמי וכ-60% מההכנסות במטבע זר). קודמו של נשיד, מאומון עבדול גיום, היה הראשון להזהיר מפני "מוות אפשרי של אומה", תוך שהוא מתריע בפני האו"ם ב-1985 מפני האיום הנשקף מעליית מפלס הים הקשור לשינויי האקלים.
הפאנל הבין-ממשלתי של האו"ם לשינויי אקלים (IPCC) הזהיר ב-2007 כי עלייה של 59-18 ס"מ יהפכו את האיים המלדיביים לבלתי ראויים למגורים עד סוף המאה. כעת, נורות האזהרה כבר מהבהבות באדום, בין היתר נוכח העובדה שמי השתייה נגמרו, זאת בשל רמות גבוהות של מלח שחלחלו אל האדמה ופגעו במים הראויים לשתייה. "בכל אי במלדיביים נגמרו המים המתוקים. כמעט כל 187 האיים המיושבים בארכיפלג תלויים במפעלי התפלה יקרים, מה שמאלץ לחפש חלופות", אמרה ל-AFP שונה האמינט, שרת איכות הסביבה עד לשבוע שעבר, אז תפסה ממשלתו של מויזו את השלטון.
הבירה מאלה (Malé), שבה חיים כשליש מאזרחי רפובליקת המלדיביים, היא אחת מפיסות האדמה הצפופות ביותר בעולם עם 65,700 אנשים לקמ"ר. קירות ים מבטון מקיפים את העיר כדי להגן עליה מפני הגלים - אולם לדבריו של מויזו יש רצון לנסות ולהרחיב את שטח המחייה כדי להתמודד עם צפיפות האוכלוסין, כשב-40 השנים האחרונות גדל היקף הקרקע של המדינה בכ-10%.
האי המלאכותי הולהומאלה (Hulhumalé) לדוגמה, שבו מתגוררים כ-100 אלף אנשים, נוצר מייבוש לגונת הולהולה (Hululhe lagoon) כחלק מפרויקט ממשלתי. יחד עם זאת, נראה שהפתרון לא פשוט כל כך, לאחר שבדוח שפורסם לאחרונה, משמר זכויות האדם - ארגון בינלאומי עצמאי למחקר, לקידום והגנה על זכויות האדם בעולם - האשים את הרשויות בפגיעה נרחבת בשל פרויקטים מסוג זה, תוך אזכור של שדה התעופה בקולחודופושי (Kulhudhuffushi), שבו נהרסו 70% מהמנגרובים של האי, כמו גם של פרויקט השיקום באדו (Addu) - האטול הדרומי ביותר במלדיביים - שפגע בשוניות האלמוגים. "ממשלת המלדיביים התעלמה מחוקי הגנת הסביבה, והגדילה את הסיכונים להצפות ופגיעה נוספת בקהילות האיים", אמרו נציגי משמר זכויות האדם.
