הדו"ח החדש של "הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים" (IPPC) של האו"ם הוא כתב אישום לאנושות, לכל אחת ואחד מאיתנו. ומדובר באשמה כפולה ומכופלת. ראשית, אנחנו אלו שלאורך שנים ארוכות לוקחים מהטבע אין ספור משאבים של חומר ואנרגיה, משתמשים וזורקים, ובתוך כך פולטים כמויות עצומות של גזי חממה, שעם הזמן הצטברו באטמוספירה, יצרו את אפקט החממה והובילו להתחממות גלובלית, לשינויי אקלים ולמשבר אקלים עולמי.
בנוסף, למרות העובדות המוצקות ואין ספור דו"חות מדעיים, כמו גם שינויים ברורים בשטח, מגלי חום וקור, עבור בהצפות ובשריפות ועד להמסת קרחונים ועליית גובה פני הים, לא עמדנו עד כה במשימה הגדולה להפחתת פליטות גזי החממה מתהליכים אנושיים ולמיתון משבר האקלים. יתרה מכך, על אף ששינויי האקלים הפכו תכופים וקיצוניים יותר, וגרמו להידלדלות במגוון המינים, למחסור במים ובמזון ולנדידת עמים ולפגיעה בתשתיות, ברכוש ובגוף ובנפש, עדיין לא השכלנו להיערך להסתגלות לשינויים.
זיהום אוויר כבד משריפות הענק בסיביר באוגוסט
(צילום: רויטרס)
דו"ח האו"ם האחרון, שמצטרף לאין ספור דו"חות ומחקרים קודמים, קובע שכשלנו. כולנו. הוא אמנם מציג את הנתונים והמספרים, פורט את הקטסטרופה האקלימית שכבר כאן והאפוקליפסה הצפויה אם לא נפעל ועכשיו, ומעלה תחזיות על שינויים שיתרחשו בעתיד, אם נפעל וגם אם לא, אבל המסקנה שלו אחת וברורה: יש לנקוט צעדים שאפתניים יותר ובאופן מידי. ולא מדובר רק על צעדים ויעדים להפחתת פליטות גזי חממה, אלא על ההכרח לשנות את הדרך שבה אנחנו חיים ומתנהלים.
למעשה, חייבים לקרוא את הדו"ח הזה בעיניים אחרות, ולא מתוך התפיסות והמערכות שבנינו והביאונו עד הלום. כלומר, אנחנו לא יכולים להמשיך ולחפש טכנולוגיות שיפתרו את הבעיות ויאפשרו לנו להמשיך לצרוך בלי די; אנחנו לא יכולים להמשיך עם גידול אוכלוסין מואץ שמשמעו צריכה ופליטה הולכת וגוברת; אנחנו לא יכולים להמשיך עם מערכות כלכליות שעסוקות רק בצמיחה תלוית צריכה; ואנחנו לא יכולים להמשיך עם מנהיגות חברתית, כלכלית ומדינית שעסוקה רק באגו ולא באקו. יתרה מכך, כל אחת ואחד מאיתנו חייב לשנות הרגלים ולקחת אחריות. אי אפשר לדבר יותר רק על מעבר מאנרגיות פוסיליות לאנרגיות מתחדשות ולהמשיך להפעיל את המזגן כל החורף והקיץ; אי אפשר לדבר על משבר מזון ולזרוק כמויות גדולות של אוכל; אי אפשר לחכות לתחבורה חשמלית או מונעת מימן מבלי לחשוב אחרת על תנועתיות ועל הפחתת השימוש בתחבורה ממונעת.
דו"ח האו"ם קובע כי האדם המודרני שינה סדרי עולם, והפך למין פולש, שולט ומשתלט. הוא כבש אזורים טבעיים רבים, מיצה אין ספור משאבים מן הטבע והפיק חומרים סינתטיים שאינם מוכרים לטבע ושאינם מתאימים לתהליכים הטבעיים. בתוך כך, הוא גרם לפגיעה במערכות אקולוגיות, בבתי גידול ובמגוון הביולוגי, ואף התערב בתהליכים אבולוציוניים, עד כדי כך שלמעשה הגדיר עידן חדש, "עידן האדם" או האנתרופקן, שבו האדם משנה ומעצב את הטבע במו ידיו. אך מעל לכל ברור כי המשבר האקולוגי-אקלימי הוא רק התסמין למחלה שהגורם שלה הוא משבר אנושי-ערכי ומוסרי, חברתי וכלכלי - שמתבטא בשבר ביחסים בין האדם לטבע. משבר אנושי זה, שיש המכנים אותו "משבר האדם," הוא תוצאה של פעילות אנושית יום יומית בתוך מערכת חברתית-כלכלית שלא מותאמת למשאבים ולתהליכים הטבעיים.
דו"ח ה-IPPC האחרון מדבר על השינויים הנרחבים שכבר קורים ועוד צפויים לקרות בסביבה הטבעית, אבל פונה אל הסביבה האנושית. הוא קורא לכולנו להכיר בכישלון, לשנות את הרעיונות, התפיסות, השיטות והמערכות שהובילו אותנו עד כה. אי אפשר לקרוא את הדו"ח מבלי לחשוב על שינוי רדיקלי ואי אפשר לברוח שוב ולחפש את האשמים במקום אחר. אנחנו חטאנו, עוונו ופשענו ואנחנו חייבים לתקן.
פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספר "צריך לקיים - אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד" (פרדס, 2016).
