בשיתוף קרן קימת לישראל
רבים מאיתנו מפחדים מצמד המילים "משבר האקלים", מעדיפים לא להתעסק או לחשוב על זה. אולי בגלל מידע שגוי, אולי מפחד מהקרב לבוא, אבל בעיקר מחוסר ידע על מה שאנחנו יכולים לעשות כדי לשפר את המצב ואיך מתמודדים עם כל המידע המבהיל הזה. "משבר האקלים הוא עובדה מדעית מוכחת", מסביר ד"ר דורון מרקל, המדען הראשי של קרן קימת לישראל. "אם היו ויכוחים עד לפני שנתיים־שלוש, האם בכלל יש כזה דבר 'שינוי ומשבר אקלים', אז היום יותר ויותר מסכימים שאכן אנחנו חווים שינויי אקלים חריפים ומשבר אקלים מאיים מאוד".
במה זה מתבטא?
"באירועי אקלים קיצוני - גלי חום, שיאי חום שנרשמו במדינות כמו קנדה ובריטניה. שריפות מצד אחד ושיטפונות מצד שני לאחר גשם שמגיע באופן עוצמתי. ממש עכשיו בפקיסטן ראינו הצפה, בשנה שעברה בגרמניה ראינו שיטפונות מטורפים. האקלים משתגע לנגד עינינו ואם עוד היה ויכוח האם זה נגרם כתוצאה מהפעילות האנושית של בני האדם, היום אין ספק בעובדה הזו".
"הסיבה העיקרית היא שריפת הדלק המאובן במפעלים, במכוניות, ובמקום להוסיף יערות דווקא מורידים יערות בעולם. היער, העצים, הם הכלי העיקרי שיש בידי האנושות כדי לתקן את מה שקלקלנו. זה הכלי הטבעי הטוב ביותר להחזיר בחזרה את הפחמן ששחררנו לאטמוספירה. מה עשינו? שרפנו דלק שהיה לפני מיליוני שנה עצים או צמחים אחרים. אנחנו שורפים אותו והפחמן שהיה בעצים ובצמחים והפך להיות דלק עלה לשמיים. עכשיו אנחנו חייבים לפעול כדי שהעצים שמבצעים פוטוסינתזה יחזירו את הפחמן לאדמה. שיאנית כריתת היערות כיום היא ברזיל. מורידים שם יערות בקצב מטורף בכל שנה. בכל אזור האמזונס מורידים יערות כדי לפנות שטחים לחקלאות וככה מפחיתים את היכולת של כדור הארץ להתרפא".
לא רק דובים, כן יער
ואם יש מי שחשב שמדובר רק במשבר "סביבתי", הוא לגמרי טועה. "מתייגים את משבר האקלים כמשבר 'ירוק', חושבים בעיקר על הדובים בקטבים שניזוקים מקרח שנמס, או על היערות אי שם באמזונס, אבל זה אירוע בקנה מידה הרבה יותר גדול והוא נוגע להמון תחומים", מסבירה ליאור גוטסמן פישר, מנהלת מרכז האקלים בקק"ל. "קודם כל, הוא משפיע מאוד על הבריאות. ארגון הבריאות העולמי תיאר את משבר האקלים כמשבר הכי גדול המאיים על האנושות. בכל גל חום בתי החולים מתמלאים בקשישים, בנשים בהיריון, באוכלוסיות של פגועי נפש, אנשים עם מחלות נשימתיות. האקלים הקיצוני פוגע באוכלוסיות החלשות.
"זה גם משבר ביטחוני", היא ממשיכה. "משבר האקלים יוצר תנאים נוחים לצמיחה של ארגוני טרור. בנוסף, שני אחוזים משטחי כדור הארץ לא ראויים כיום למגורי אדם אבל הערכות מראות שאחוז זה יגדל משמעותית, ומה יעשו אוכלוסיות החיות באזורים האלו? כבר היום יש בעולם מיליוני פליטי אקלים שמהגרים מאזורים שהתייבשו, שהוצפו, או שהוכו מאסונות טבע. אחד הדברים הכי גדולים שאירופה הולכת להתמודד איתם, זו ההגירה של פליטי אקלים שהולכים להגיע ליבשת בעשרות־מיליונים. לפי נתוני האו"ם כל שנה 20 מליון איש נאלצים לעזוב את בתיהם בעקבות אירועי אקלים. זווית נוספת היא הביטחון התזונתי: היבולים מאוד נפגעים מהמשבר הזה, מהחום, מהשטפונות ומהמזיקים, וכתוצאה מכך המזון שלנו צפוי להתייקר.
4 צפייה בגלריה
"משקיעים משאבים גדולים להגנה על היער". שבילי חיץ למניעת שריפות
(כמאל עליאן, ארכיון הצילומים קק"ל)
"ראוי להתייחס למשבר הזה כאל משבר סביבתי־חברתי", אומרת גוטסמן פישר, "שמי שייפגע ממנו יותר מכל, אלה אוכלוסיות חלשות שלא יוכלו לשלם על מזגן שיעבוד כל היום, למשל, או על מזון בריא וזה ייצור עוד יותר פערים בין עשירים לעניים. וכמובן, זה משבר כלכלי לכל דבר. לפי ההערכות, התמ"ג צפוי לעלות משמעותית עד 2050, עלויות הביטוח יעלו בגלל שיהיו יותר אסונות טבע ואירועי קיצון, עלויות החשמל כדי לקרר את הבית למשל, עלויות מזון, עלויות בריאות - הכל יעלה. כלכלי, בריאותי, ביטחוני – זה משבר שנוגע בכל תחום בחיים וכמובן שזה משבר סביבתי. אנחנו נמצאים בקצב היכחדות מינים מהיר והמשבר הביולוגי קשור קשר הדוק למשבר האקלים. שינוי האקלים הוא מעשה ידי אדם, ולכן לנו גם היכולת והאחריות למזער אותו כמה שניתן".
הדרך הטובה ביותר להתחיל לתקן את המצב היא, כאמור, לשמור על העצים שלנו. "שמירת היערות זו פעילות הליבה של קק"ל", אומר גלעד אוסטרובסקי, היערן הראשי בקק"ל. זה תחום שיש לו תפקיד מאוד חשוב במיתון שינויי האקלים ובהיערכות אליהם. ליערות יש תפקיד מפתח בצמצום ריכוז גזי החממה. אנחנו משקיעים משאבים גדולים לשמירה ולהגנה על היער, שלא ירע, שלא יצטמצם השטח שלו, שלא נקריב אותו לטובת הפיתוח והבינוי והוא יילך ויצטמצם. צריך לשמור על הקיום ועל ההיקף שלו מכל מיני מפגעים".
כמו למשל?
"העיקריים שבהם - בנייה בלתי חוקית, פלישות, כריתה לא חוקית, השחתת השטח על ידי כלי רכב מוטורי ועוד היבטים שונים. ניהול היער לנוכח שינוי האקלים הוא גם דבר מאוד חשוב. יש ירידה בכמות המשקעים, התארכות עונת היובש, עלייה בעוצמה של אירועי קיצון המעלים את הסיכון להתפשטות שריפות. מבחינה יערנית אנחנו מקיימים ומתחזקים אזורי חיץ מישובים וממתקנים, אזורים שמורידים בהם משמעותית את צפיפות העצים כדי להקטין סכנה של אש שתתלקח לכל היער. בנוסף, לקק"ל יש 24 כבאיות כונניות בכל הארץ בכל שעות היממה.
"קק"ל מממנת ומקיימת מחקרים במשך עשרות שנים על מנת לקבל מידע עדכני על כל השאלות הממשקיות האלה. עוד דבר חשוב שאנחנו עושים זה השבחת עצי היער, רוצים לברור ולהשביח את העצים העמידים ביותר ליובש ומהם לאסוף זרעים על מנת שהצאצאים שלהם ירכיבו את המשך קיום היער. יש לנו מדור זרעים, שבו כל העצים שקק"ל נוטעת מקורם בזרעים שנאספו על ידי קק"ל כחלק מתוכנית ההשבחה".
