רוב התושבים עוד לא חזרו לבתיהם ביישובי גבול הצפון, אבל הטבע - שנפגע קשות - מתחיל אט-אט להתאושש. בסיור באתרי טבע הסמוכים לגבול לבנון אפשר עדיין לראות את נזקי המלחמה, והצבע השחור - כתוצאה מהשריפות - משנה צבע לירוק. אתרי הטבע כבר נפתחו למבקרים מחדש, למעט שמורת נחל עיון. צפו בתיעוד מכמה שמורות טבע בצפון.
אדמה חרוכה בשמורת הבניאס
מתחילת המלחמה באוקטובר 2023 ועד סוף אוקטובר השנה, נשרפו ברחבי הארץ כ-374 אלף דונם של שמורות טבע, גנים לאומיים, יערות ושטחים פתוחים. כך עולה מהסקירה השנתית של רשות הטבע והגנים.
היקף הפגיעה המשמעותי ביותר הוא במחוז הצפון, שם עלו באש כ-223 אלף דונם. אזור הגולן נפגע יותר מכל אזור אחר, שם כ-127 אלף דונם נשרפו, שהם כ-57% מהשטח שנפגע במחוז הצפון. על פי הערכות הרשות, כ-90% מהשריפות בצפון הארץ נגרמו כתוצאה מהלחימה, ומרבית השריפות באזור יהודה ושומרון נגרמו בשל הצתות.
שמורת הטבע שנפגעה בצורה המשמעותית ביותר מתחילת המלחמה היא שמורת הטבע יהודיה שבגולן, שם עלו באש כ-22,335 דונם מהשמורה. ברשות הטבע והגנים אמרו כי כתוצאה מהשריפות, נפגע הצומח שהחזיק הקרקע והמסלע, ולכן לא הייתה ברירה אלא לסגור את המסלולים בעקבות נפילת אבנים על מסלולי הטיול. מסלול הגלישה נחסם ממפולת אבנים. נשרפו עצי אלון ושיזף, והרבה זוחלים ומינים נוספים לא הצליחו לברוח מהשריפות ומתו באש.
אחרי שמורת יהודיה נמצאת שמורת טבע מורדות יער אודם - גם כן ברמת הגולן - עם כ-10,308 דונם שנשרפו. אלפי דונמים עלו באש גם במישורי הבזלת, נחל מיצר, בתות עמיעד, החרמון, נחל חצור, מורדות רכס הרי נפתלי, שמורת בריכת נחלית ועוד.
מנכ"לית רשות הטבע והגנים, רעיה שורקי, אמרה בצהריים (יום ג') בתדרוך לעיתונאים שנערך בנחל שניר: "שנת 2024 הייתה השנה המאתגרת ביותר ב-60 שנות קיומה של רשות הטבע והגנים בכלל ההיבטים – שמירת טבע נוף מורשת בצל מלחמה, ניהול ההון האנושי, התזרימי והתיירותי. עובדי רשות רבים גויסו למילואים, פונו מבתיהם, עובד הרשות אוהד יהלומי עודנו חטוף ברצועת עזה ולצערנו איבדנו את חשב הרשות נתנאל הרשקוביץ ז"ל שנהרג לפני חודשיים בלחימה בעזה".
שורקי הוסיפה כי "בשנת 2024 נרשם שיא שריפות בשטחי שמורות טבע והגנים הלאומיים. רשות הטבע והגנים נרתמה לסייע לכוחות צה"ל שנפרסו בשמורות הטבע ובגנים הלאומיים בזמן המלחמה. בעוד שמחנו להירתם למאמץ ולארח את הכוחות, השהות הארוכה באתרים גרמה לנזקים שבהם נדרש לטפל, כדי לאפשר את חזרתם של המבקרים לאתרים ולשבילי הטיול. רשות הטבע והגנים פועלת בחודש האחרון למפות את נזקי המלחמה ולגבש תוכנית שיקום מקיפה. על פי הערכת הרשות, התקציב המוערך לשיקום הצפון עומד על כ-100 מיליון שקלים, וזאת הערכת חסר בשל הקושי בניטור שטחים שעדיין סגורים".
מנכ"לית רשות הטבע והגנים, רעיה שורקי, מדברת על השנה הקשה
אקולוג מחוז צפון ברשות הטבע והגנים, ד"ר עמית דולב, אמר: "הפגיעה לטבע היא כמובן רחבת היקף ובמספרים שאנו לא רגילים אליהם, אך הגשם והחורף הולכים להועיל לנו מאוד בעתיד הקרוב. אנו מקווים לראות כי חלק ניכר מהפגיעה יחל את תהליך השיקום, וכולנו תקווה שהצפון יתכסה שוב ירוק והצומח יתפתח, ובכך יימנעו השריפות הבאות. צוותי רשות הטבע והגנים, כב"ה (כבאות והצלה) וכיתות הכוננות הצליחו לשמור נאמנה על ליבות שמורות הטבע המוכרות. החורף וגשמיו יהיו להם ככוח עזר בהמשך המאבק".
פגיעות משני הכיוונים
במחוז הצפון נפגעו ערכי מורשת משני כיוונים: פגיעה על ידי פעילות הכרחית של צה"ל ופגיעה כתוצאה מפעילות אויב. ברשות הטבע והגנים אמרו כי הם טרם זיהו ואמדו את כלל הנזק שנגרם – מכיוון שרק עכשיו הותרה הכניסה לשטחים באזור גבול לבנון.
שריפה בשמורת הטבע יהודיה
(צילום: נאאל דעבוס, רשות הטבע והגנים)
בדוח של רשות הטבע והגנים נכתב בין השאר כי בגן לאומי מצד עתרת שעל גדת הירדן נפגעה המצודה הצלבנית כתוצאה מפגיעה ישירה של ירי תלול מסלול. בשמורת עין אפק ליד קריית ביאליק נפגע המבנה הצלבני, כתוצאה של פגיעת רסיסים בקומה השנייה.
בדוח המסכם של רשות הטבע והגנים ישנה גם התייחסות לכלבים המשוטטים שחדרו לישראל מרצועת עזה. בדוח נכתב כי פסולת המזון באזורי ריכוז יחידות צבא, וביישובי קו הגבול, הייתה מקור מזון משמעותי עבורם. "היעדר היכולת לפזר חיסונים אורליים לכלבת, וחוסר היכולת לווסת אוכלוסיות של מינים מתפרצים, תרמו לחדירה של מקרים רבים של כלבת מגבול לבנון לשטחי הגליל העליון, עמק החולה והגולן", נכתב בדוח. "כמו כן, האכלה נרחבת של חתולי רחוב בתחום היישובים המפונים גרמה למשיכה משמעותית של חיות בר להיזון ממזון זמין זה, ולהגדלה של מקרי כלבת בצפון ישראל שמסכנים את התושבים ופגעו גם בחיות משק".
צניחה במספר המבקרים באתרי טבע
בשל המלחמה, רשות הטבע והגנים סיימה את שנת 2024 עם ירידה משמעותית בהכנסות ממבקרים. נרשמה ירידה של 38% בכניסות מבקרים ישראלים לאתרים (בהשוואה לשנת 2019), ירידה של 30% במנויי המטמון, ירידה של 42% בלינה בחניוני הלילה, וכמובן הירידה הגדולה ביותר – 97% – בכניסת תיירים לאתרים (בהשוואה לשנת 2019).
ברשות הטבע והגנים אמרו כי כל הירידות הללו מתכנסות לפגיעה בהכנסות הרשות, המהוות בימי שגרה יותר מ-40% מתקציב הרשות. בסך הכול, הרשות סוגרת שנה עם ירידה בתקבולים ממבקרים של כ-70% מתכנון התקבולים המקורי של שנת 2023. "סיום השנה מסמן אופטימיות לקראת שנה הבאה עם פתיחתם של אתרי הצפון שהיו סגורים למעלה משנה ותחילת חזרתם של המבקרים הישראלים, לצד ציפייה לחזרה עתידית של התיירות הנכנסת, בתקווה בשנה הבאה", נמסר.
ברשות הטבע והגנים ציינו כי במטרה לאזן את התקציב, הרשות חתמה על סיכום תקציבי עם משרד האוצר בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה, שלפיו הרשות התייעלה בשנת 2024 בסך של 75 מיליון שקלים (חלק הארי של תקציבה הוא קשיח ועל כן זו התייעלות משמעותית ביותר), ותקבל שיפוי של 142 מיליון שקלים בגין אובדן ההכנסות התקציבי והירידה בתקבולים מכניסות מבקרים.
ואכן בשל המלחמה בשנת 2024 נרשמה ירידה חדה מאוד במספר המבקרים באתרי הטבע. מהנתונים עולה כי בשנת 2024 היו 5,846,924 ביקורים, לעומת 10,083,807 בשנת 2023 ו-12,891,144 בשנת 2019.
בין עשרת האתרים שהגיעו למקומות הראשונים השנה, אין אף נציג לגליל - מכיוון שאותם אתרים היו סגורים. את המקום הראשון קוטף גן לאומי חוף פלמחים עם 1,222,961 מבקרים, עלייה של 23% לעומת שנת 2023. למקום השני הגיע גן לאומי תל אפק - מבואות הירקון עם 362,671 מבקרים. מדובר בעלייה קלה של 2% משנת 2023. למקום השלישי הגיע גן לאומי קיסריה עם 327,857 מבקרים, וכאן מדובר בירידה דרסטית של 58% משנת 2023.
בהמשך הרשימה: שמורת טבע עין גדי, הגן הלאומי גן השלושה (הסחנה), גן לאומי תל אשקלון, גן לאומי מצדה, שמורת טבע חוף דור-הבונים, גן לאומי עין חמד וגן לאומי מעיין חרוד.
הציבור מתגעגע לבניאס
ברשות הטבע והגנים ערכו סקר, שממנו עולה כי כ-58% מהישראלים ישמחו לטייל בצפון הארץ. מבין האתרים שהיו סגורים בצפון, הציבור הישראלי הכי מתגעגע לשמורת הטבע הבניאס (נחל חרמון – 59%) ואחריה שמורת הטבע החולה (27%), הגן הלאומי אכזיב (23%) ושמורת הטבע תל דן (22%).
ברשות הטבע והגנים פרסמו נתונים גם על אודות בעלי חיים. מהנתונים עולה כי אוכלוסיית הנשרים עומדת על כ-170 נשרים. השנה תייגו ושמו משדר על 166 נשרים – מספר שיא. מספר קיני הנשרים בארץ עומד על כ-46 קינונים, מרביתם באזור הר הנגב ומדבר יהודה.
מספר הקינונים בנגב ובמדבר יהודה התאושש השנה לאחר הירידות בשנתיים שקדמו לה בשל שילוב של הרעלות, התחשמלויות והפרעות אדם. בכרמל ניכרת יציבות וגדילה איטית ארוכת טווח המעידה על התבססות אוכלוסייה שם, זאת בעקבות פעולות ממשק שימור אינטנסיביות. השנה הייתה התחלת קינון אחת בגולן, אך הקן ננטש.
לגבי צבי ים עולה כי מדובר בשנת שיא במספר קינים שהוטלו בחופי ישראל – כ-609 קינים, עלייה של 53% מהשנה שעברה. 75 צבי ים פגועים הגיעו השנה לטיפול במרכז הארצי להצלת צבי ים (לעומת 126 אשתקד), ו-47 צבי ים הושבו חזרה לטבע לאחר תקופת טיפול ושיקום (לעומת 98 צבים אשתקד).
ומה לגבי הצבי הישראלי? לפי תוצאות ספירת 2024 אוכלוסיות הצבי הארץ-ישראלי הגדולות (דרום הגולן – 347 פרטים, רמות יששכר – 740 פרטים, וגלבוע – 458 פרטים) מראות מגמת יציבות או עולות בטווח הארוך (שלושה דורות, 15 שנה) בזכות ממשק שימור. הספירה בצפון נמשכת בימים אלה. באוכלוסיית חולות ניצנים בשנת 2024 הייתה ירידה בגודל האוכלוסייה אך לא ניתן לדעת אם מדובר במגמה או בהשפעה זמנית, עקב המלחמה או בעייתיות במהלך הספירה.
