עיכובים בדרך לירח
חברת ספייס-אקס דחתה ברגע האחרון את השיגור שנועד לאתמול (יום ה') של משימת החלל היפנית, המיועדת להנחית חללית פרטית ראשונה על הירח. החברה הודיעה כי הסיבה לדחייה היא תקלה בטיל השיגור פלקון 9, אך לא מסרה פרטים על התקלה. היא הודיעה כי מועד שיגור חדש יפורסם כשייקבע. על פי ההערכות השיגור יידחה בחודש לפחות, בשל הצורך להתאים אותו למיקום הירח במסלולו. הדחייה מכניסה עניין מחודש למרוץ להנחתת החללית הפרטית הראשונה על הירח, שצפוי להגיע להכרעה בתחילת 2023.
החברה היפנית ispace נולדה במסגרת תחרות Lunar X-Prize של גוגל, שהביאה לעולם את עמותת SpaceIL ואת החללית בראשית, שכמעט הצליחה לבצע נחיתה פרטית ראשונה על הירח ב-2019, אבל התרסקה על פניו דקות לפני הנחיתה המתוכננת. בעוד SpaceIL המשיכה לפעול כעמותה, ובמסגרת זו מתקדמת בימים אלה בפיתוח משימת בראשית 2, הקבוצה היפנית הפכה לחברה מסחרית. בתור חברה היא הצליחה לזכות בחוזים של סוכנות החלל האמריקנית נאס"א, ושל סוכנות החלל האירופית ESA, להנחתת מטענים שלהן על הירח במשימות עתידיות, וגם לאיסוף דגימות מהירח והבאתן לכדור הארץ.
המשימה הראשונה של החברה נועדה לבחון ולהדגים את היכולות של נחתת הירח Hakuto-R, הדומה במידותיה לחללית בראשית 1, בקוטר של כשני מטר וחצי ומסה של כ-350 ק"ג בלי דלק. המטען העיקרי שלה הוא רכב שטח גלגלי (רובר) זעיר של איחוד האמירויות, שמסתו כעשרה קילוגרם, שנועד לחקור את אבק הירח באמצעות מערך של מצלמות ומיקרוסקופ. בנוסף היא נושאת רכב דו-גלגלי קטן אף יותר של סוכנות החלל היפנית JAXA.
הנחתת מיועדת להגיע לירח במסלול ארוך מאוד, דומה לזה של בראשית 1, שמאפשר להשלים את הטיסה עם מעט מאוד דלק. במסלול הזה טיסתה תימשך כארבעה חודשים, כך שגם אילו הייתה משוגרת היום כמתוכנן, לא בטוח שהייתה מספיקה להיות החללית הפרטית הראשונה שמשלימה נחיתה רכה על פני הירח. הסיבה: שתי נחתות נוספות שכבר אורבות מעבר לפינה.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
מולקולת העתיד
התאים שמזקינים את הגוף
הרעל המסרטן של חיידק המעיים
המשימות המתוכננות לשיגור במחצית הראשונה של השנה הבאה הן שתי הראשונות במסגרת תוכנית CLPS, שבמסגרתה נאס"א מסייעת במימון משימות פרטיות להנחתת מטענים על הירח.
NOVA-C היא נחתת ירח של חברת Intuitive Machines, המיועדת לשיגור בחודש מרץ 2023, גם היא בטיל פלקון 9 של ספייס-אקס. היא תישא כמה מכשירים מדעיים וניסויים של חברות פרטיות ושל נאס"א. נובה מתוכננת לטוס לירח במסלול קצר בהרבה מזה של הנחתת היפנית, וצפויה לנחות על פניו ימים אחדים אחרי השיגור.
6 צפייה בגלריה
דחייה של חודש לפחות בשיגור. הנחתת Hakuto-R נארזת בחלק העליון של טיל פלקון 9 לקראת השיגור שתוכנן ל-1 בדצמבר
(צילום: ispace)
נחתת ירח אמריקנית נוספת שמתוכננת לשיגור במרץ היא פרגרין (Peregrine) של חברת Astrobotics. הנחתת הזאת מיועדת לשיגור בטיל וולקן-קנטאור של חברת ULA, וגם היא אמורה לשאת לירח ניסויים מדעיים, בין השאר של נאס"א. היא עשויה לטוס במסלול קצת יותר ארוך מזה של נובה, וגם לבלות כמה ימים במסלול סביב הירח בטרם תנחת עליו. עם זאת, מכיוון שלשתי החברות אין עדיין תאריך שיגור סופי, ומכיוון שהמסלול הסופי של שתי החלליות ייקבע בהתאם לתאריך השיגור, עדיין מוקדם לקבוע מי מהן תהיה החללית הפרטית הראשונה על הירח, או אם היפנים יקדימו בכל זאת את המתחרים.
"לא כל כך משנה לנו מי ינחת ראשון", אמר מנכ"ל ומייסד ispace טקשי הקמדה (Hakamada). "החזון שלנו הוא לפתח סביבה בת-קיימא מבחינה כלכלית על הירח, ואני לא חושב שזה אפשרי עם חברה אחת בלבד. אנו רוצים שיהיו בסביבה כמה חברות, כדי לעשות שם עסקים". לפחות אחת החברות האלה עשויה להיות ישראלית. במשימה השלישית לירח של ispace, ב-2025, אמורה הנחתת שלה לשאת ניסוי של חברת הליוס הישראלית, להפקה של חמצן מאדמת הירח.
בונים על הירח
ועוד בענייני משימות פרטיות לירח, חברת ICON זכתה במכרז של נאס"א לפיתוח טכנולוגיות לבנייה על הירח באמצעות הדפסת תלת-ממד המבוססת על חומרי גלם מקומיים. החוזה מיועד לפיתוח מערכת "אולימפוס" של החברה, שנועדה לייצר חומרי בניין מאדמת הירח כדי להשתמש בהם להקמת מבני מגורים ועבודה, מנחתים וכבישים, והוא יזכה את החברה ב-57 מיליון דולר עד שנת 2028. "כדי לחקור עולמות חדשים אנו זקוקים לטכנולוגיות חדשניות שיאפשרו לנו לעשות זאת בסביבות האלה", אמרה ניקי ורקהייזר, הממונה על טכנולוגיות מתפתחות במינהלת הטכנולוגית של נאס"א. "קידום הפיתוח עם החברות השותפות שלנו יקנה לנו את היכולות שנזדקק להן במשימות עתידיות".
6 צפייה בגלריה
טכנולוגיה לבנייה מחומרים מקומיים. הדמיה של מערכת אולימפוס מייצרת אריחים לבניית מנחת על הירח
(מקור: ICON)
חברת ICON מפתחת טכנולוגיות להדפסת מבנים בתלת-ממד, וכבר הדפיסה בתים שלמים בטקסס. כמו כן היא עיצבה ובנתה מתחם מגורים לאסטרונאוטים למשימה אנלוגית, המדמה משלחת למאדים. "כדי לשנות את הפרדיגמה בחלל מ'להגיע ולחזור' ל'להגיע כדי להישאר' נצטרך מערכות חזקות ועמידות שיוכלו להשתמש במשאבים המקומיים של הירח ושל גופים פלנטריים אחרים", אמר מנכ"ל ICON ואחד ממייסדיה, ג'ייסון בלרד (Ballard). אנו מצפים להגשים את החזון הזה, ובסיומו של החוזה התוצר יהיה מערכת ראשונה של האנושות לבנייה בעולם אחר. זה יהיה הישג יוצא מן הכלל".
טסים סביב הירח
החללית אוריון ממשיכה במסעה סביב הירח במסגרת משימת ארטמיס 1, והשבוע השלימה יותר ממחצית ממשך המשימה הכולל. לקראת סוף השבוע היא אמורה לבצע הפעלת מנוע נוספת, שתוציא אותה מהמסלול הייחודי סביב הארץ, ותתחיל לכוון אותה לקראת שובה לכדור הארץ, ב-11 בדצמבר.
השבוע שברה אוריון את שיא המרחק מכדור הארץ של חללית המיועדת להטסת בני אדם, כשהגיעה בשיא מסלולה למרחק של 432,118 קילומטרים מהבית. היא שברה את השיא שקבעה החללית אפולו 13 בשנת 1970, שאכן הייתה מאוישת ועקב תקלה קשה הקיפה את הירח במקום לנחות עליו. היא הגיעה למרחק של 400,086 קילומטרים בטרם שבה לכדור הארץ והצליחה לנחות בשלום.
6 צפייה בגלריה
הבובה זוהר (למעלה) עם האפוד הישראלי והבובה הלגה (למטה) בלי האפוד
(צילום: נאס"א, סוכנות החלל האירופית)
6 צפייה בגלריה
"הסלפי" של הבובות. זוהר מימין
(איור: אורי פינק, באדיבות משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה)
כפי שדיווחנו בעבר, אוריון נושאת גם ניסוי ישראל-גרמני משותף של מגן הקרינה שפיתחה החברה הישראלית StemRad. במסגרת הניסוי שתי בובות, זוהר שלובשת את האפוד והלגה המשמשת ביקורת, מודדות באמצעות חיישנים רבים את עוצמת הקרינה שאסטרונאוטים ייחשפו אליה במהלך מסע ממושך בחלל העמוק. נאס"א התכתבה השבוע בטוויטר עם סוכנות החלל הישראלית ועם סוכנות החלל הגרמנית DLR, וגם עם עמותת SpaceIL, בנוגע לצילומי סלפי סביב הירח, ובפעם הראשונה אפילו צייצה בעברית.
הרבה סינים בחלל
סין שיגרה בהצלחה עוד משימה מאוישת לתחנת החלל שלה, טיאנגונג. שלושת אנשי הצוות, או "טייקונאוטים", של משימת שנז'ו 15 (Shenzhou-15), חברו לשלושת עמיתיהם שכבר מאיישים את התחנה. מפקד המשימה הוא פיי ג'ונלונג (Fei Junlong), בן 57, שטס לחלל בפעם הקודמת לפני 17 שנים, במשימה המאוישת השנייה של סין. לשני עמיתיו זוהי הפעם הראשונה שלהם בחלל: דנג קינמינג (Deng Qingming), בן 56, שהמתין 24 שנה מאז שנבחר לטייקונאוט ועד שזכה סוף סוף להגיע לחלל, וז'אנג לו (Zhang Lu), בן 46.
6 צפייה בגלריה
בפעם הראשונה שוהים שישה סינים יחד בתחנת החלל. הצוות המלא עם כניסתם של שלושת הטייקונאוטים החדשים לתחנה
( צילום: Guo Zhongzheng/Xinhua)
כרגע התחנה הסינית מאוישת בשישה אנשי צוות, אך בעוד כמה ימים אמורים אנשי הצוות הראשון לשוב לכדור הארץ אחרי חצי שנה בחלל, ולהשאיר את התחנה בידיהם של צוות שנז'ו 15. שלושת הטייקונאוטים הנותרים אמורים להעביר אותה מפעילות ההרכבה והבדיקה שבה התמקדו קודמיהם, לעבודה מדעית מסודרת. גם הצוות הזה אמור לשהות בתחנה חצי שנה.
לא מוותרים על מאדים
התוכנית של סוכנות החלל האירופית להנחית רכב שטח משלה על מאדים קמה שוב לתחייה, אחרי שמדינות אירופה הקציבו 360 מיליון אירו לפיתוח מערכת הנחיתה של המשימה. הרכב האירופי הוא חלק ממשימת ExoMars, שנועדה לצאת לפועל כבר ב-2018, אך נדחתה שוב ושוב בשל בעיות תקציב וקשיים אחרים. את המערכת להנחתת הרכב על מאדים הייתה אמורה לפתח סוכנות החלל הרוסית רוסקוסמוס, אך שיתוף הפעולה בין הצדדים פסק השנה בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה.
6 צפייה בגלריה
יוכל לקדוח לעומק של שני מטרם בחיפוש אחר סימני חיים. רכב המאדים האירופי רוזלינד פרנקלין
(הדמיה: ESA/ATG medialab)
לאחר גיוס התקציב הדרוש הגיעה עלותו הכוללת של המיזם ל-1.3 מיליארד דולר, ונכון לעכשיו מועד השיגור המתוכנן הוא ב-2028. הרכב אמור לשאת מקדח שיאפשר לו ליטול דגימות קרקע מעומק של שני מטרים, בתקווה לגלות בהן סימנים לחיים מיקרוביאליים שהתקיימו בעבר על מאדים.
רכב המאדים האירופי אמור להיקרא על שמה של רוזלינד פרנקלין, המדענית הבריטית שתרמה רבות לפענוח מבנה ה-DNA ב-1953, אך לא זכתה להכרה ולהוקרה בזמן אמת על עבודתה. היא הלכה לעולמה חמש שנים לאחר מכן, בגיל 38 בלבד.
אלימות בגלקסיות רחוקות מאוד
צוות מדענים בינלאומי הצליח לתעד את תהליך בליעתו של כוכב בחור שחור, שהתרחש במרחק של 8.5 מיליארד שנות אור מאיתנו – הזיהוי המרוחק ביותר של אירוע כזה. בפברואר השנה זיהה סקר השמיים "צוויקי" (Zwicky) הבזק חריג של אור נראה, ומיד הזעיק יותר מעשרים טלסקופים לבחון את האירוע, שקיבל את השם AT2022cmc.
השבוע פורסמו שני מאמרים מדעיים, האחד בכתב העת Nature והאחר ב-Nature Astronomy, שהמסכמים ומסבירים את הגילוי. חורים שחורים הם עצמים בעלי כבידה אדירה, וכשעצם כמו כוכב נקלע לסביבתם הוא נשאב לתוכם. אולם התהליך לא קורה בבת אחת, אלא הכוכב נמתח ומתפרק לענן ארוך של גז ואבק היוצר תבנית לוליינית סביב החור השחור. לעיתים חלק קטן מהאנרגיה של התהליך האלים נפלטת משני קוטבי החור השחור בניצב לספירלה הזאת, ובמקרה הזה היא נפלטה בצורת אור נראה שפנה היישר לעברנו. זה אִפשר לזהות את האירוע ולתעד אותו.
"לפי הנתונים שבידינו, אנו מעריכים כי סילונים כאלה נוצרים רק באחוז אחד מאירועי הבליעה של כוכבים בחורים שחורים, כך שהאירוע שצפינו בו היה נדיר מאוד. למעשה זה אחד האירועים הבהירים ביותר שראינו", אמר אחד החוקרים, האסטרונום מייקל קוכלין (Coughlin) מאוניברסיטת מינסוטה. "הפעם האחרונה שמדענים ראו סילונים כאלה הייתה לפני יותר מעשר שנים".
איתי נבו, העורך הראשי של אתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
