תסכול מיני בזבובי פירות משפיע על רמות הסטרס והחוסן שלהם, ופותח צוהר לחקר קשרים נוספים במערכת עצבים הנוחה לעריכה גנטית. כמו כן, הדבר משפיע לרעה על העמידות שלהם בפני אתגרים פיזיים. כך עולה ממחקר חדש, שנערך בהובלת ד"ר יוליה ריבקין מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן ותלמידת המחקר ליאורה עומסי, שפורסם בכתב העת PLOS Genetics.
פרופ' גלית שוחט-אופיר, סגנית דיקן הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן וראש קבוצת המחקר, אמרה כי התובנות מהמחקר פותחות הזדמנויות לחקר מעמיק יותר של מתח חברתי במודל של אורגניזם בעל מערכת עצבים פשוטה, המתאימה במיוחד לעריכה גנטית.
"תוצאות המחקר מראות לראשונה שזבובי הפירות חווים לחץ חברתי כאשר ניסיונותיהם להזדווג נכשלים שוב ושוב", אמרה פרופ' שוחט-אופיר. "התגובה של הזבובונים מתווכת על ידי מערכת איתות מוחית המערבת נוירופפטיד F, שממלא תפקיד בתגובות תגמול ולחץ באורגניזמים אחרים".
במחקר הנוכחי, החוקרים השוו את התנהגותם של זבובי פירות ממין זכר, שחוו דחייה מינית חוזרת ונשנית, עם התנהגותם של זכרים שהזדווגו לאחרונה וזכרים שהוחזקו בבידוד. המחקר מצא שזכרים דחויים היו פעילים יותר, אגרסיביים יותר ופחות חברתיים כלפי זכרים אחרים, באופן שמעיד על עקה. זכרים דחויים היו גם פחות עמידים בפני שני סוגים אחרים של עקה, כמו רעב וחשיפה לקוטל עשבים רעיל הגורם לנזק חמצוני.
3 צפייה בגלריה
צוות המעבדה: פרופ' גלית שוחט-אופיר, הילה זק, אליה דיין, ליטל בוכריס ברק, יסכה מימון זילונקה, ד"ר מלי לוי, הדר פוזיילוב, ד"ר יוליה רבקין, מאור נאמן, ודוד גורליק
(צילום: אוניברסיטת בר-אילן)
מחברי המחקר הסבירו כי לבעלי חיים יש מוטיבציה לנקוט בפעולות המשפרות את ההישרדות והרבייה שלהם באמצעות מערכות תגמול במוח, ומצד שני, כשלון בפעולות אלה מייצר עקות. מערכות התגמול נחקרו בהרחבה בעבר, אך מחקרים קודמים התמקדו פחות באופן שבו בעלי חיים מגיבים לכישלון.
