מבקר המדינה מתניהו אנגלמן אמר היום (חמישי) כי "הממשלות הפכו את הדרום לפח האשפה של ישראל". זאת בהתייחסות לדוח שפורסם על ידו השבוע בעניין פינוי והטמנת פסולת, שבו נמצא כי 68% מהפסולת המיוצרת בישראל מוטמנת בדרום הארץ. בשנת 2020 הוטמנו בדרום הארץ 3.15 מיליון טונות אשפה מתוך 4.66 מיליון טונות שהוטמנו בכל הארץ.
המבקר, שנאם בוועידה השנתית ה-50 למדע ולסביבה במתחם אקספו תל אביב, הוסיף כי הדבר גורם לכך שמשאיות אשפה נוסעות מאות ק"מ ביום בכבישים על כל ההשלכות הכרוכות בכך.
אנגלמן התייחס גם לפעולות הממשלה לשמירה על האקלים, וביקר אותה על כך שהיא הסירה מסדר היום הצעה להקמת מרכז אקלימי לאומי. "בביקורת שפרסמנו ב- 2021 עלה כי יש במשרד להגנת הסביבה ארבעה עובדים בלבד שעוסקים בהערכות למשבר העולמי הגדול ביותר וגם זה בנוסף על תפקידם. משבר האקלים הוא מציאות קיימת והרבה יותר מהר משנדמה לנו האסונות יפקדו גם אותנו בישראל. חווינו השבוע אסון בהרי האלפים באיטליה שבו קפדו את חייהם אנשים כתוצאה ממשבר האקלים. אנחנו חווים בימים אלו נחילי מדוזות המגיעים אלינו כתוצאה מהתחממות מי הים ועלולים לפגוע במי השתיה של כל אזרחי ישראל אשר מרביתם מופקים ממתקני התפלה. עם זאת, השבוע הוסרה מסדר היום של הממשלה הצעה להקמת מרכז אקלימי לאומי – אחת ההמלצות מדוח המבקר. ואני שואל: למה?", אמר.
לדבריו, "מדינת ישראל פועלת להקמת ועדות חקירה אחרי אסונות. אני מבקש לשאול: מדוע לא למנוע את האסונות מראש? בפני הממשלה עומד אתגר הכורך שאלות של ניהול סיכונים ברמה הלאומית וצורך בהתוויית מסלול שיוביל לכלכלה דלת פחמן, לצמיחה ירוקה ולמעבר לאנרגייה ירוקה מצד אחד - והיערכות מיטבית לסיכונים הנובעים משינויי האקלים לאדם, לתשתיות ולטבע מצד שני".
כמו כן, אנגלמן קרא לממשלה לאמץ את כלל המלצות דוח הביקורת בנושא האקלים ולהקים מרכז אקלימי לאומי בהקדם. "ועל זה נאמר : סוף מעשה במחשבה תחילה", הוסיף.
מדוח מבקר המדינה בנושא פסולת נמצא עוד כי בשנת 2020 הוטמנו בכלל המטמנות בישראל 4.66 מיליוני טונות של פסולת ויתרת נפח ההטמנה בסוף שנת 2020 הסתכמה ב-14.41 מילוני קוב/טונות. בשנת 2022 עתידות להיסגר חמש מטמנות, ובעוד שלוש עד ארבע שנים לא יהיו עוד בארץ שטחים מאושרים להטמנת פסולת.
עוד מצא המבקר כי שלוש החלטות הממשלה שהתקבלו בשנים האחרונות במטרה לסייע לרשויות הלא-יהודיות לקדם את מערך הטיפול בפסולת וכן ההקצאות התקציביות הגדולות שהוקצו לשיפור והסדרת הטיפול בפסולת מהמשרד להגנת הסביבה וממשרד הפנים - לא יושמו במלואן. הרשויות המקומיות מימשו את ההקצאות התקציביות בשיעורים שהם 43% מההקצאות המקוריות ו-49% מהתמיכות שאושרו. מתוך כ-886 מיליון שקלים שהוקצו לשלוש ההחלטות, אישרו המשרדים תמיכות בסכום של כ-792 מיליון שקלים (89%) והרשויות ניצלו כ-385 מיליון שקלים מהן.
